תקנות מס הכנסה (כללים לאישור ולניהול קופות גמל), תשכ”ד-1964

תקנות מס הכנסה (כללים לאישור ולניהול קופות גמל), תשכ”ד-1964 הן התקנות המסדירות את פעילות ענף הביטוח הפנסיוני, קופות הגמל והחיסכון ארוך טווח בישראל ( חא”ט , lts ) .  התקנות משתנות מעת לפי צרכי החקיקה הרלוונטית והתאמה למצב שוק הביטוח בישראל ובעולם. , על החוק חתום במקור שר האוצר אז פנחס ספיר

 

להלן נוסח החוק המלא תקנות מס הכנסה (כללים לאישור ולניהול קופות גמל), תשכ”ד-1964

 

תקנות מס הכנסה (כללים לאישור ולניהול קופות גמל), תשכ”ד-1964 [תיקון אחרון: 6/11/05] חקיקה@מעודכנת חקיקה חוק חוק@משני

תקנות מס הכנסה (כללים לאישור ולניהול קופות גמל), תשכ”ד-1964 1

בתוקף סמכותי לפי הסעיפים 47 ו-243 לפקודת מס הכנסה, אני מתקין תקנות אלה:

 

פרק ראשון: פרשנות

 

 1. הגדרות [תיקון: תשל”ז, תשל”ט, תש”ם, תשמ”א, תשמ”ב, תשמ”ז, תשמ”ח, תשנ”א, תשנ”ג, תשנ”ה, תשנ”ו, תשנ”ו(4), תשנ”ח, תשנ”ט(2), תשנ”ט(3), תשס”א, תשס”א(2), תשס”ב(2), תשס”ג, תשס”ג(2), תשס”ד(3), תשס”ה(2)]

בתקנות אלה –

“איגרת חוב מסוג “ערד”” – איגרת חוב בלתי סחירה בבורסה שהוצאה לקופות גמל לקצבה בלבד, לפי תקנות מילווה המדינה (סדרות מסוג “ערד”), התשנ”ה-1995 2;

אמצעי שליטה” – כהגדרתם בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ”א-1981 3 (להלן – חוק הבנקאות (רישוי));

דמי חופשה” – סכומים המשתלמים לעובד, אם לפי חיקוק ואם לפי חוזה, בעד ימי חופשה;

הון עצמי” – סך כל שלושת המפורטים להלן, בניכוי הפסדים וקרנות הון בחובה:

(1) הון עצמי נפרע;

(2) קרנות הון;

(3) עודפים;

הוראות זכאות לדמי מחלה” – כל אחד מאלה:

(1) חוק דמי מחלה, התשל”ו-1976 4;

(2) חוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת ילד), התשנ”ג-1993 5;

(3) חוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת הורה), התשנ”ד-1994 6;

(4) חוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת בן זוג), התשנ”ח-1998 7;

(5) חוק דמי מחלה (היעדרות עקב הריון ולידה של בת זוג), התש”ס-2000 8;

(6) הוראות בענין זכאות לדמי מחלה בהסכם קיבוצי החל על עובדי העמית;

הממונה” – הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון במשרד האוצר;

חברה קרובה” – חברה אשר חברה אחרת שולטת בה או שהיא שולטת בחברה אחרת או חברה אחרת שהיא בשליטה של אחת מהחברות כאמור;

חברה מנהלת” – חברה שכל עיסוקה בניהול קופות גמל אשר קיבלה אישור הנציב לפעול בחברה מנהלת;

חוק החברות” – חוק החברות, התשנ”ט-19999;

חוק פיצויי פיטורים” – “חוק פיצויי פיטורים, התשכ”ג-196310;

חשבון קופת גמל” – לרבות חשבון בקופת ביטוח;

יום עסקים” – כהגדרתו בחוק השקעות משותפות בנאמנות, התשנ”ד-199411;

כספי קופת גמל” – סך כל הכספים וההכנסות שנתקבלו על ידי קופת גמל, ולאחר ניכוי –

(1) כספים ששילמה קופת הגמל לעמיתיה או לאחר פטירתם -לזכאים לכך;

(2) סכומים שנפרעו מנכסי קופת הגמל בהתאם לתקנה 41ח(א);

(3) דמי ניהול שנגבו מעמיתים לפי תקנות אלה;

(4) תשלומים ששילמה קופת הגמל בעד ביטוח של עמיתיה לפי תקנות אלה;

(5) כספים שהועברו על ידי קופת גמל לקופת גמל אחרת;

מבטח” – חברה שקיבלה רישיון לעסוק בעסקי ביטוח לפי חוק הפיקוח על עסקי ביטוח, התשמ”א-198112;

מדד” – מדד המחירים לצרכן (כולל פירות וירקות) שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;

מסלול השקעה” – אפיק השקעה לכספי העמיתים המאופיין במגבלות השקעה שנקבעו בתקנון קופת הגמל;

מעביד” – אדם המשלם משכורת;

מרכיב תגמולי המעביד“, “מרכיב תגמולי העובד” ו”מרכיב הפיצויים” -כמשמעותם בתקנה 49א;

משכורת” – כל אחד מאלה:

(1) לענין קופת גמל לתגמולים או לקצבה – הכנסת עבודה למעט שוויו של שימוש ברכב שהועמד לרשותו של העובד;

(2) לענין קופת גמל לפיצויים או לדמי מחלה – הכנסת עבודה, למעט תשלומים שניתנו לעובד לכיסוי הוצאותיו ולמעט שוויו של שימוש ברכב שהועמד לרשותו של העובד;

[הערת מערכת תקדין: לגבי התקופה שמיום א’ בתמוז התשס”ג (1 ביולי 2003) עד יום כ”ג בסיון התשס”ה (30 ביוני 2005), יראו כאילו בסופה של ההגדרה “משכורת” נאמר “ואולם לענין עובד שמשכורתו הופחתה כאמור בסעיף 76 לחוק התכנית להבראת כלכלת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנות הכספים 2003 ו-2004), התשס”ג-2003 13, יראו כמשכורת לענין תקנות אלה את המשכורת בלא ההפחתה.

ר’ תיקון תשס”ה(2)]

עמית” – אדם המשלם כספים או שמשתלמים כספים בשלו לקופת גמל בעד תגמולים, קצבה, פיצויים, השתלמות, חופשה, מחלה או מטרה אחרת, או הזכאי לקבל כספים מקופת גמל כאמור;

עמית-מושב שיתופי” – מושב שיתופי אשר ניתנה לגביו הוראה לפי סעיף 61 לפקודה, המשלם כספים לקופת גמל בשל חבריו;

עמית-מעביד” – אדם המשלם כספים לקופת גמל מרכזית בשל עובדיו;

עמית-עצמאי” – עמית יחיד, לרבות עובד בשל תשלום שהוא משלם לקופת גמל בלא תשלום מקביל של מעביד;

עמית-קיבוץ” – קיבוץ כמשמעותו בסעיף 54(א) לפקודה, המשלם כספים לקופת גמל בשל חבריו;

עמית-שכיר” – עובד אשר מעבידו משלם בעדו כספים לקופת גמל לתגמולים, קצבה, פיצויים לחופשה או לקרן השתלמות;

פוליסת ביטוח” – פוליסה שהוציא מבטח על פי תכנית ביטוח מאושרת, כמשמעותה בתקנה 42;

פיצויים” – סכום הון המשתלם בידי מעביד לעובד או לשאיריו אחריו, כמענק עקב פרישה או מוות;

צדדים קשורים” – כל אחד מאלה:

(1) צדדים שאחד מהם –

(א) מחזיק במישרין או בעקיפין ב- 10% או יותר מהון המניות המונפק של הצד האחר או מכוח ההצבעה בו או מהסמכות למנות לו דירקטורים;

(ב) רשאי למנות, במישרין או בעקיפין, את המנהל הכללי של האחר;

(ג) מכהן כדירקטור או כמנהל הכללי באחר;

(2) תאגידים שהחברות באחד מהם מותנית בחברות באחר;

(3) צדדים כאמור בפסקאות (1) ו- (2) ותאגיד נוסף שאחד מהם מחזיק ב- 25% או יותר מהון המניות המונפק שלו או מכוח ההצבעה בו או מהסמכות למנות לו דירקטורים;

(4) חברה מנהלת וקופות הגמל שאותן היא מנהלת;

(5) קופות גמל המהוות קבוצת משקיעים כהגדרתה בתקנה 41א;

(6) צדדים כאמור בפסקאות (1) עד (3) שאחד מהם הוא חברה מנהלת וקופות הגמל שאותן היא מנהלת;

קופת ביטוח” – קופת גמל המתנהלת בידי מבטח ושאושרה לפי תקנה 42;

קופת גמל” – כמשמעותה בסעיף 47(א)(2) לפקודה;

קופת גמל אישית לפיצויים” – קופת גמל לפיצויים המתנהלת בחשבונות אישיים על שם העובדים;

קופת גמל לדמי מחלה” – קופה שהעמיתים בה הם מעבידים, ואשר נועדה לתשלום דמי מחלה בהתאם להוראות זכאות לדמי מחלה:

קופת גמל לחופשה” – קופת גמל שנועדה לתשלום דמי חופשה; שהוקמה לפי חוק חופשה שנתית, התשי”א-195114, ואשר עמיתיה הם עובדים יומיים כמשמעותם בתקנות מס הכנסה ומס מעסיקים (ניכוי בשכר עבודה ותשלום מס מעסיקים), התשנ”ג-199315;

קופת גמל למטרה אחרת” – קופה שנועדה לתשלום דמי הבראה, וכן קופה שנועדה לתשלום דמי מחלה, דמי תאונה, ותשלומים אחרים כיוצא באלה, פעלה כדין בשנת המס 2003 ואינה קופת גמל מרכזית;

קופת גמל מסלולית” – קופת גמל המנהלת מספר מסלולי השקעה, ואשר על פי תקנונה רשאי העמית לבחור מתוכם את מסלולי ההשקעה שבהם יושקעו כספיו;

קופת גמל מרכזית” – קופת גמל מרכזית לפיצויים, קופת גמל לדמי מחלה וקופת גמל מרכזית לקצבה כהגדרתה בתקנה 49ה;

קופת גמל מרכזית לפיצויים” – קופת גמל לפיצויים שעמיתיה הם מעבידים בלבד;

קופת גמל לפיצויים” – קופת גמל שנועדה לתשלום פיצויים;

קופת גמל לקצבה” – קופת גמל שנועדה לתשלום קצבה;

קופת גמל לתגמולים” – קופת גמל שנועדה לתשלום תגמולים;

קצבה” – תשלומים תקופתיים המשולמים לעמית-עצמאי, לעמית-שכיר או לעובד זכאי של עמית מעביד בקופת גמל מרכזית לקצבה, כהגדרתם בתקנה 49ה, או לזכאים לכך לאחר מות העמית על ידי קופת גמל, כמתחייב מתקנותיה, מדי חודש באופן רציף, בסכומים שווים או בסכומים שווים בצירוף תוספת הנובעת מהוראות שבתקנון הקופה לענין הצמדה או ריבית, לרבות הצמדה למדד, לשכר הממוצע במשק או לתשואת הקופה, ובקופת גמל לקצבה שיש לה מנגנון לשמירה על איזון אקטוארי – בכפוף להוראות המנגנון האמור.

קרוב” – בן זוג, הורה, הורי הורה, צאצא, וצאצאי בן הזוג ובן זוגו של כל אחד מהם:

קרן השתלמות” – קופת גמל שנועדה לתשלום דמי השתלמות לעובדים, לעצמאים לחברי קיבוץ או לחברי מושב שיתופי;

קרן השתלמות מיוחדת למורים” – קרן השתלמות למורים שהיא מהמנויות בהגדרה “עובד הוראה” שבסעיף 3(ה) לפקודה;

קרן ותיקה” – קופת גמל לקצבה שאינה קופת ביטוח, שאושרה לראשונה לפני יום כ”ט בטבת התשנ”ה (1 בינואר 1995);

קרן חדשה מקיפה” – קופת גמל לקצבה שאינה קופת ביטוח, שאושרה לראשונה אחרי יום כ”ט בטבת התשנ”ה (1 בינואר 1995) ושנקבע לגביה כי היא זכאית לרכוש איגרות חוב מסוג “ערד”;

קרן חדשה כללית” – קופת גמל לקצבה שאינה קופת ביטוח, שאושרה לראשונה אחרי יום כ”ט בטבת התשנ”ה (1 בינואר 1995) ושנקבע לגביה כי אינה זכאית לרכוש איגרת חוב מיועדת, כהגדרתה בתקנה 41א:

שכר חודשי ממוצע לעובד שכיר” – השכר הממוצע כפי שהוא מחושב לצורך גמלאות ודמי ביטוח, לפי סעיף 2(ב) לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ”ה-199516, כפי שמפרסם המוסד לביטוח לאומי מזמן לזמן;

שליטה” – היכולת, בין לבד ובין יחד עם אחרים, לכוון את פעילותו של תאגיד, למעט יכולת הנובעת רק ממילוי תפקיד של דירקטור או נושא משרה אחר בתאגיד; בלי לגרוע מכלליות האמור, יראו אדם כשולט בתאגיד אם מתקיימת בו אחת מאלה:

(1) הוא מחזיק מחצית או יותר מסוג מסוים של אמצעי השליטה בתאגיד;

(2) בידיו היכולת למנוע קבלת החלטות עסקיות בתאגיד, למעט החלטות שענינן הנפקה של אמצעי שליטה בתאגיד או החלטות שענינן מכירה או חיסול של רוב עסקי התאגיד או שינוי מהותי בהם; לענין זה לא יראו במחזיק אמצעי שליטה בתאגיד כשולט בו רק משום שיש בידיו יכולת למנוע קבלת החלטות עסקיות בתאגיד לצורך הגנה על זכויותיו כמיעוט בתאגיד ולא יראו את מדינת ישראל כשולטת בחברה ממשלתית, כהגדרתה בחוק החברות הממשלתיות, התשל”ה-197517;

תגמולים” – סכום הון שמשלמת קופת גמל, בהתאם לתקנותיה לעמית-שכיר או לעמית-עצמאי מכספים שנצטברו בקופת הגמל לזכותו, או לזכאים לכך לאחר מותו;

תקרה חודשית של השכר המבוטח” – תקרה חודשית לשכר המבוטח בקרן חדשה מקיפה בגובה של פעמיים שכר חודשי ממוצע לעובד שכיר, ומחושבת על פי הנוסחה שבתוספת השביעית;

תקרת הפקדה חודשית” – % 20.5 מהתקרה החודשית של השכר המבוטח.

 

 2. ניירות ערך מאושרים [תיקון: תשל”א, תשל”ח, תשמ”ז, תשמ”ח]

בטלה.

 

 3. השקעה מוכרת [תיקון: תש”ל, תשל”ג, תשל”ו, תשל”ז, תשמ”ח]

בטלה.

 

 3א. סייג [תיקון: תשכ”ח, תשל”א, תשל”ב, תשל”ג, תשמ”ב, תשמ”ח]

בטלה.

 

 3ב. השקעה מוכרת נוספת [תיקון: תשמ”ב, תשמ”ה]

בטלה.

 

 4. גוף מפקח [תיקון: תשנ”ג]

בטלה.

 

פרק שני: אישורים

 

 5. בקשות לאישור [תיקון: תשמ”ו, תשמ”ח, תשנ”ג, תשס”א]

(א) חברה המבקשת אישור לפעול כחברה מנהלת או חברה מנהלת המבקשת אישור בעבור קופת גמל שבניהולה, תגיש לנציב בקשה בכתב בטופס שהורה עליו הנציב ויצרפו לה:

(1) העתקים מאושרים ממסמכי היסוד של החברה וכן העתק מהתקנון או מהתכנית של קופת הגמל (להלן – התקנון);

(2) אם התאגיד הוא קופת גמל לקיצבה – ידיעות אקטואריות שבהן יפורטו, בין היתר, שיעורי התשלומים לקופת הגמל ותנאי הקיצבה;

(3) כל מסמך אחר שידרוש הנציב;

(4) תצהיר בכתב של מנהל קופות הגמל או של עורך דין כי אין במסמכים המפורטים בפסקה (1) או במסמכים שדרש הנציב לפי פסקה (3) הוראה המונעת מהתאגיד המבקש אישור כקופת גמל לקיים הוראות תקנות אלה או המתיר לה לעשות דבר שנאסר על קופת גמל לעשותו לפי תקנות אלה.

(א1) על אף האמור בתקנת משנה (א) רשאי הנציב לאשר כקופת גמל תאגיד שהוא קופת גמל או קופת גמל המנוהלת בידי תאגיד שאינו חברה מנהלת, אם קופת הגמל אושרה לראשונה לפני יום ו’ בטבת התשס”א (1 בינואר 2001).

(ב) מעביד המבקש אישור לתשלום סכומים שלא בתור השתתפות שנתית סדירה כאמור בסעיף 5)17) לפקודה, יגיש לנציב באמצעות קופת הגמל, בקשה בטופס שייקבע על ידי הנציב, לא יאוחר מתשעים יום מיום התשלום לקופת הגמל.

 

 6. סוגי האישור [תיקון: תשמ”ו, תשנ”ט(2), תשס”א, תשס”ג]

(א) הנציב רשאי לאשר כקופת גמל כאמור בסעיף 47 לפקודה, קרן או קופה שלגביה הוגשה בקשה כאמור בתקנה 5, בכפוף לאמור בתקנות אלה.

(ב) אישור כאמור בתקנת משנה (א) אין כוחו יפה אלא לקופת הגמל שניתן לה, ולענין זה אין נפקא מינה אם קופת הגמל היא של תאגיד שיש לו קופות גמל נוספות או שהוא מנהל קופות גמל נוספות, אם מסמכי היסוד של התאגיד מתירים ניהול קופות גמל נוספות ואם יש לקופות הגמל הנוספות אישור כאמור בתקנת משנה (א).

(ג) הנציב רשאי לאשר קרן חדשה כללית למפרע מיום כ”ט בטבת התשנ”ה (1 בינואר 1995).

 

 7. סייגים לאישור [תיקון: תשמ”ו, תשנ”ו(4), תשמ”ח, תשנ”ט(2), תש”ס, תשס”א, תשס”ד(3)]

(א) לא יאשר הנציב קופת גמל אלא אם כן –

(1) היא מנוהלת כנאמנות בידי חברה מנהלת, ואולם הוא רשאי לאשר קופת גמל שאושרה לראשונה לפני יום ו’ בטבת התשס”א (1 בינואר 2001) אף אם אינה מנוהלת כאמור;

(2) תקנונה אוסר העברת זכויות עמית או שעבודן לאחר, וכן הפליה בין הזכויות המוקנות לעמיתים.

(ב) על אף האמור בתקנת משנה (א)(2) ובתקנון קופת גמל, לא יראו שעבוד של כספים בקופת גמל לתגמולים או להשתלמות, החל במועד שהעמית היה זכאי למשוך את הכספים מהקופה, כשעבוד לאחר, וכן לא יראו במימוש שעבוד כאמור, בדרך של משיכת הכספים לטובת הנושה, כהעברת זכויות עמית לאחר, ואולם משמומש השעבוד לא יהיה העמית רשאי להפקיד בקופה כספים נוספים.

(ג) בוטל.

(ד) אישור קרן ותיקה לא יחול אלא על עמיתים שהצטרפו לקרן עד יום כ”ז באדר ב’ התשנ”ה (29 במרס 1995) (להלן בתקנה זו – המועד הקובע), או על עמיתים שהצטרפו לקרן אחרי המועד הקובע, אם נתקיימו בעמית כאמור כל אלה:

(1) הוא הצטרף לקרן הוותיקה לא יאוחר משישה חודשים לאחר היום שבו החל להיות מועסק אצל מעביד חדש במקום עבודה חדש (להלן בתקנה זו – יום המעבר), והתקיים בו אחד מאלה:

(א) במועד הקובע ועד יום המעבר, היה לו כתב מינוי לפי סעיף 17 לחוק שירות המדינה (מינויים), התשי”ט-1959 (להלן – חוק המינויים);

(ב) ביום המעבר היה לו כתב מינוי לפי סעיף 17 לחוק המינויים, ובמועד הקובע היה מועסק לפי כתב הרשאה כאמור בסעיף 37 לחוק המינויים, לפי הרשאה להעסקה לשעה כאמור בסעיף 38 לחוק המינויים או לפי הרשאה להעסקה בתקופת ניסיון כאמור בסעיף 39א לחוק המינויים;

(ג) ביום המעבר היה לו כתב מינוי לפי סעיף 17 לחוק המינויים או שהיה מועסק באחת הדרכים המנויות בפסקת משנה (ב), ובמועד הקובע ועד היום שבו קיבל כתב מינוי לפי סעיף 17 לחוק המינויים או החל להיות מועסק באחת הדרכים המנויות בפסקת משנה (ב), היה עמית בקרן ותיקה אשר בינה ובין המדינה היה קיים ביום המעבר הסכם לפי סעיף 86 לחוק שירות המדינה (גמלאות) [נוסח משולב], התש”ל-1970 (בתקנה זו – חוק הגמלאות);

(2) למעביד במקום העבודה החדש אין מחויבות לשלם לעמית קצבה;

(3) העמית אינו זכאי לגמלה מאוצר המדינה;

(4) העמית בחר בזכויות על פי הסכם, שנערך בהתאם להוראות סעיף 86 לחוק הגמלאות, בשל העסקתו בשירות המדינה כאמור בפסקה (1);

(5) מעבר העמית למקום העבודה החדש נעשה עקב שינוי מבני, שבמסגרתו עברה קבוצת עובדים משירות המדינה למקום העבודה החדש, וניתן אישור שר האוצר להצטרפות עובדים מקבוצה זו שמתקיימים בהם התנאים המפורטים בפסקאות (1) עד (4), לקרן ותיקה.

 

 8. קביעה בתקנון קופת הגמל

הנציב רשאי לדרוש כתנאי למתן אישור לפי תקנה 6 כי בתקנון קופת הגמל ייקבעו שני אלה:

(1) שמנהלי קופת הגמל חייבים לעשות כל פעולה שתקנות אלה מחייבות את הקופה לעשותה ולהימנע מלעשות כל פעולה שתקנות אלה אוסרות לעשותה;

(2) שקופת הגמל אינה רשאית לעסוק בכל עיסוק שתקנות אלה אינן מתירות אותו באורח מפורש, אלא אם כן ניתן על כך אישור מאת הנציב.

 

 9. תיקון התקנון

קופת גמל לא תתקן בתקנונה כל תיקון שיש בו כדי לפגוע בהוראות תקנות אלה.

 

 10. בקשה לשינוי [תיקון: תשמ”ו, תשנ”א, תשס”א]

(א) קופת גמל או תאגיד המנהל קופת גמל המבקשים לשנות את המסמכים שהוגשו על פי תקנה 5(א)(1) או (3) יבקשו מראש את אישור הנציב לשינוי.

(א1) ראה הנציב כי השינוי המוצע בתקנון קופת הגמל משנה את הגדרת מי שזכאי להיות עמית בקופה או שיש בו, לדעתו, כדי לשנות באופן מהותי את אופיה של הקופה או כדי להשפיע באורח מהותי על אופן ניהולה, רשאי הוא להתנות את אישורו בשינוי התקנון כך שניהול הקופה ייעשה כנאמנות המנוהלת בידי חברה מנהלת.

(ב) שינתה קופת גמל את המסמכים האמורים בתקנת משנה (א) ללא אישור מראש של הנציב, יפקע אישורה לפי תקנה 6 מיום שנעשה השינוי.

(ג) התקנון כמשמעותו בתקנה 5(א)(1), לרבות כל שינוי שיחול בו, יהיה פתוח לעיון הציבור במשרדי הקרן או הקופה.

 

 11. תקופת אישור

כל אישור לפי תקנה 6 יפקע בתום שלוש שנים מיום שניתן, מלבד אם הנציב הגביל תקפו של האישור לתקופה קצרה יותר.

 

 12. חידוש אישור [תיקון: תשמ”ט, תשנ”ג]

בקשה לחידוש אישור תוגש על ידי קופת גמל בטופס שייקבע על ידי הנציב לא יאוחר מחדשיים לפני מועד פקיעת האישור. לבקשה יצורפו המסמכים שקופת הגמל חייבת להגישם לפי תקנה 5 אלא אם מנהל קופות הגמל יצהיר כי לא חל כל שינוי במסמכים אלה.

 

 13. ביטול אישור [תיקון: תשנ”ט(2), תשס”ד(3)]

(א) הנציב רשאי לבטל אישור, שניתן לקופת גמל לפי תקנה 6, אם לא קויימה הוראה מהוראות תקנות אלה. ביטול האישור יהיה כולו או מקצתו, לחלוטין או לזמן מסויים, להבא או למפרע, הכל כפי שיקבע הנציב.

(ב) מבלי לגרוע מהסמכות האמורה בתקנת משנה (א) רשאי הנציב לבטל את האישור לפי סעיף 2)9) לפקודה לגבי כל סכום מכספי קופת גמל שבו עברה קופת הגמל על הוראה שבתקנות אלה.

(ג) מבלי לגרוע מהסמכויות האמורות בתקנות משנה (א) ו-(ב), רשאי הנציב לבטל את אישורה של קופת גמל אם בתוך שנה מיום אישורה לא הופקדו בה 1,000,000 שקלים חדשים לפחות, לבטל את אישורה של קרן חדשה מקיפה אם בתוך שנתיים מיום אישורה לא הגיע מספר עמיתיה ל-1,500, ולבטל את אישורה של קרן חדשה כללית אם בתוך חמש שנים מיום אישורה לא הגיע מספר עמיתיה ל-1,500.

 

 14. הון עצמי מזערי הנדרש מחברה מנהלת [תיקון: תשס”ב(2), תשס”ד]

(א) ההון העצמי המזערי הנדרש מחברה מנהלת לא יפחת מ-1,000,000 שקלים חדשים.

(ב) ההון העצמי המזערי הנדרש מחברה מנהלת שהיא חברה לניהול קרן חדשה מקיפה או קרן חדשה כללית לא יפחת מ-7,000,000 שקלים חדשים.

(ג) הסכומים הנקובים בתקנה זו יהיו צמודים למדד החל במדד שפורסם לחודש נובמבר 2001; ההתאמה למדד תיעשה בסוף כל שנת כספים.

(ד) הממונה רשאי לקבוע כי חברה מנהלת תהיה פטורה מדרישת ההון העצמי לפי תקנת משנה (א) או כי הונה העצמי יהיה בסכום נמוך מהסכום האמור אם נתקיימו שני אלה:

(1) אושר לכל הקופות המנוהלות על ידה לגבות דמי ניהול על בסיס הוצאות בפועל לפי תקנה 41ח(ב)(2);

(2) היא אינה מנהלת קופות גמל לקצבה.

 

 14א. החלת הוראות על חברה מנהלת ועל קופת גמל [תיקון: תשס”ד, תשס”ה(2)]

על חברה מנהלת ועל קופת גמל שהיא תאגיד יחולו הוראות חוק החברות המפורטות להלן, כאילו היו חברה ציבורית –

(1) הוראות סעיפים 94(א), 119(א), 146 עד 153 ו-269;

(2) הוראות סעיפים קטנים (א) ו-(ב) בסעיף 95 למעט ההפניה לסעיף 121(ג);

(3) הוראות סעיפים 114 עד 117, בשינויים המחויבים ובשינויים אלה:

(א) בועדת הביקורת אפשר שיכהנו רוב הדירקטורים החיצוניים ולא כולם;

(ב) בקופת גמל שהיא אגודה שיתופית, ימונו חברי ועדת הביקורת שלא מקרב הועד המנהל, ואפשר שבועדה לא יכהנו דירקטורים חיצוניים;

(4) הוראות סעיף 219(ג) לחוק החברות יחולו, בשינויים המחויבים, על חברה מנהלת ועל קופת גמל שהיא תאגיד שאינו אגודה שיתופית, ואולם בקופה כאמור שהממונה אישר לה לגבות דמי ניהול על בסיס הוצאות בפועל לפי תקנה 41ח(ב)(2) אפשר שיכהן דירקטור חיצוני אחד בלבד.

 

פרק שלישי: גוף מפקח – בטל [תיקון: תשנ”ג]

18-15. בטלות.

 

פרק רביעי: הוראות בדבר תשלומים לקופת גמל

 

 19. שיעורי תשלום של מעביד ושל עמית שכיר [תיקון: תשכ”ה, תשמ”א, תשמ”ב, תשמ”ד, תשמ”ח, תשמ”ט, תשנ”ו(4), תשנ”ט, תשנ”ט(2), תש”ס, תשס”ג, תשס”ג(2), תשס”ג(4), תשס”ה, תשס”ה(2)]

(א) אישור לפי תקנה 6 לקופת גמל המקבלת תשלומים מאת מעביד יחול רק על אותם הכספים שהיא תקבל ממנו בדרך של תשלומים חדשיים רצופים בשיעור שווה ממשכורתו של עמית-שכיר, העובד אצל אותו מעביד ובלבד שהתשלום החדשי של המעביד שעליו יחול אישור כאמור, יהיה בשיעור או בשיעורים, הכל לפי הענין, כאמור בפסקאות (1) עד (4) להלן:

(1) (א) לקופת גמל לתגמולים למרכיב תגמולי המעביד – שיעור שלא יעלה על %7.5 מן המשכורת; ואולם –

(1) בתכנית ביטוח המבטיחה תשואה יהיה התשלום שמעבר לשיעור של 5% לחשבון אחר שאינו מבטיח תשואה בתכנית לאותה מטרה אצל אותו מבטח; בתקנה זו, “תכנית ביטוח המבטיחה תשואה” – תכנית ביטוח המזכה את המבטח באיגרות חוב שמנפיקה הממשלה לפי חוק המילווה (חברות ביטוח), התשכ”ג-1962 18, או לפי חוק המילווה (ביטוח חיים), התשכ”ה-1965 19;

(2) בקופת גמל המבטיחה תשואה, כהגדרתה בתקנה 38ב1, יהיה התשלום שמעבר לשיעור של 5%, לחשבון אחר שאינו מבטיח תשואה באותה קופת גמל ולאותה מטרה;

(3) בתכנית ביטוח שביום י”ט בטבת התשס”ה (31 בדצמבר 2004) משלם בה העמית תשלומים, שעל פי תנאי הפוליסה לא ניתן להגדילם, יהיה התשלום שמעבר לשיעור של 5%, לחשבון אחר שאינו כולל הגבלה כאמור, בתכנית לאותה מטרה אצל אותו מבטח;

(4) בתכנית ביטוח שביום י”ט בטבת התשס”ה (31 בדצמבר 2004) משלם בה העמית על פי תנאי הפוליסה שאושרו לפני יום ז’ בטבת התשס”ד (1 בינואר 2004), והובטחו בה לעמית מקדמי קצבה קבועים, יכול שהתשלום שמעבר ל- 5% יהיה לחשבון אחר, ובלבד שישולם בתכנית לאותה מטרה אצל אותו מבטח..

(א1) לקרן השתלמות – לפי הקבוע בפקודה;

(ב) (1) לקופת גמל לפיצויים – שיעור שלא יעלה על השיעור הדרוש לכיסוי התחייבויות המעביד עבור אותו עמית-שכיר לפי חוק פיצויי פטורים, או לפי הסכם עבודה ובלבד שלא יעלה על השיעור של 8% 1/3 מאותה משכורת;

(2) נצבר בתום שנת המס בקופת גמל לפיצויים שבה לא מתנהל חשבון אישי לכל עמית-שכיר סכום העולה ביותר מ-10% על הסכום שהיה המעביד חייב כפיצויים לכל עובדיו אילו פרשו מעבודתם באותה עת, כשהוא מחושב לפי משכורת של חודש לכל שנת עבודה כשהוא מוגדל בשיעור תוספת היוקר הראשונה ששולמה לאחר תום שנת המס, יוקטנו תשלומי המעביד על פי פסקת משנה (1) בשנת המס שלאחריה בסכום העודף. בפסקה זו, “שנת מס” – לרבות תקופת שומה מיוחדת.

(ב1) אישור כאמור בתקנת משנה (א) לקרן השתלמות יחול רק אם העמית ישלם אף הוא מדי חודש בחודשו לקרן שליש לפחות מהסכום ששילם המעביד.

(ג) לקופת גמל לקצבה –

(1) למרכיב תגמולי המעביד – שיעור שלא יעלה על %7.5 מן המשכורת ואולם בתכניות ביטוח כאמור בפסקאות משנה (א)(1), (3) ו-(4) יחול האמור בפסקאות המשנה האמורות;

(2) למרכיב הפיצויים – שיעור שלא יעלה על השיעורים לפי פסקת משנה (ב), ובלבד שבקופת גמל לקצבה שפסקת משנה (ג1) אינה חלה עליה. שולם למרכיב תגמולי המעביד, באותו חשבון קופת גמל לקצבה, תשלום בשיעור של 5% לפחות מהמשכורת;

[הערת מערכת תקדין: הוראות תקנה (2) לעיל, לא תחול על תכניות ביטוח אשר לפי תקנה 21(ג) לתקנות מס הכנסה (כללים לאישור ולניהול קופות גמל) (תיקון), התשס”ג-2003 20, לא הוחלו עליהן הוראות תקנה 9(ב) כנוסחה בתקנות האמורות, ר’ תיקון תשס”ה]

(ג1) למרכיב הפיצויים בקופת גמל לקצבה שהיא –

(1) קרן ותיקה שמונה לה מנהל מיוחד לפי חוק הפיקוח על עסקי הביטוח, התשמ”א-1981 21 – שיעור שלא יעלה על השיעורים לפי פסקת משנה (ב), ובלבד ששולם למרכיב תגמולי המעביד, באותו חשבון קופת גמל, תשלום בשיעור הקבוע בסעיף 78יא לחוק האמור:

(2) תכנית ביטוח שביום ו’ באדר התשנ”ט (22 בפברואר 1999) שילם לה עמית כספים – שיעור שלא יעלה על השיעורים לפי פסקת משנה (ב), ובלבד ששולם למרכיב תגמולי המעביד בקופת ביטוח לקצבה, תשלום בשיעור של 5% לפחות מהמשכורת.;

[הערת מערכת תקדין: הוראות תקנה (2) לעיל, לא תחול על תכניות ביטוח אשר לפי תקנה 21(ג) לתקנות מס הכנסה (כללים לאישור ולניהול קופות גמל) (תיקון), התשס”ג-2003 22, לא הוחלו עליהן הוראות תקנה 9(ב) כנוסחה בתקנות האמורות, ר’ תיקון תשס”ה]

(ד) הנציב רשאי להורות על הקטנת שיעורי התשלומים כאמור בתקנת משנה (א)(1)(ב) ו-(א)(1)(ג), אם לדעתו, נצטברו בקופת הגמל סכומים העודפים על הדרוש לכיסוי התחייבויות המעביד כלפי כל העמיתים-השכירים העובדים אצלו.

(ה) סך כל התשלומים של המעביד לקופות גמל לתגמולים, לפיצויים ולקיצבה, בכפוף לסייגים שבתקנת משנה זו, לא יעלו על שיעור של %15.83 מהמשכורת;

(2) לקופת גמל לחופשה לא יעלה שיעור התשלום על –

(א) משכורת בעד חופשה שנתית לפי חוק חופשה שנתית, תשי”א-1951, ולא יותר מהסכום שנקבע בחוזה העבודה או בהסכם קיבוצי, לפי הגבוה משניהם;

(ב) בטל.

(3) לקופת גמל למטרה אחרת – לפי הסכמי עבודה קיבוציים.

(4) לקופת גמל לדמי מחלה – לפי מחויבותו של העמית לעובדיו לפי הוראות זכאות לדמי מחלה, בשנה שקדמה לשנה שבה שולמו כספים לקופה (להלן – השנה הקודמת), ועד לסכום שלא יעלה על 2.5% מכלל המשכורות ששילם העמית לעובדיו בשנה הקודמת או עד לסכום שהוא ההפרש שבין תקרת הצבירה של העמית לבין סך כל הסכומים העומדים לזכותו בקופה, בניכוי סכומים שגבתה הקופה בהתאם לתקנה 41ח, לפי הנמוך מביניהם; לענין זה, “תקרת צבירה” של עמית בשנה פלונית – סכום השווה ל- 7.5% מכלל המשכורות ששילם לעובדיו בשנה הקודמת.;

(ב) אישור כאמור בתקנת משנה (א) לקופת גמל לתגמולים או לקופת גמל לקצבה יחול רק אם נתקיימו כל אלה:

(1) כנגד תשלומי המעביד למרכיב תגמולי המעביד עד שיעור של 5% ממשכורתו של העמית השכיר, משלם העמית השכיר אף הוא, מדי חודש, למרכיב תגמולי העובד באותו חשבון קופת גמל, סכום השווה לסכום ששילם המעביד;

(2) שיעור תשלומי העמית השכיר למרכיב תגמולי העובר אינו עולה על 7% ממשכורתו ואם שיעור תשלומי המעביד למרכיב תגמולי המעביד אינו עולה על 5% ממשכורתו של העמית השכיר יהיה שיעור תשלומי העמית השכיר שווה לשיעור תשלומי המעביד;

(3) תשלומי העמית השכיר הועברו בדרך של תשלומים חודשיים רצופים בשיעור שווה ממשכורתו:

(4) כל תשלומי העמית השכיר ששלמו לפי תקנת משנה זו למרכיב תגמולי העובד, ישולמו לאותו חשבון קופת גמל שאליו שילם המעביד למרכיב תגמולי המעביד בשל אותה משכורת לפי תקנת משנה (א) ולאותה מטרה, ואולם –

(א) בתכנית ביטוח המבטיחה תשואה יהיה התשלום שמעבר לשיעור הקבוע בפסקה (1) לחשבון אחר שאינו מבטיח תשואה בתכנית לאותה מטרה אצל אותו מבטח, ואם הפקיד המעביד סכומים לחשבון כאמור בתקנת משנה (א)(1)(א)(1), יהיו הפקדות העובד לפי פסקה זו, לחשבון שבו הפקיד המעביד לפי תקנת המשנה האמורה:

(ב) בקופת גמל המבטיחה תשואה, כהגדרתה בתקנה 38ב1, יהיה התשלום שמעבר לשיעור הקבוע בפסקה (1), לחשבון אחר שאינו מבטיח תשואה באותה קופת גמל ולאותה מטרה ואם הפקיד המעביד סכומים לחשבון כאמור בתקנת משנה (א)(1)(א)(2), יהיו הפקדות העובד לפי פסקה זו, לחשבון שבו הפקיד המעביד לפי תקנת המשנה האמורה;

(ג) בתכנית ביטוח שביום י”ט בטבת התשס”ה (31 בדצמבר 2004) משלם בה העמית תשלומים, שעל פי תנאי הפוליסה לא ניתן להגדילם בה, יהיה התשלום שמעבר לשיעור הקבוע בפסקה (1), לחשבון אחר שאינו כולל הגבלה כאמור, בתכנית לאותה מטרה אצל אותו מבטח ואם הפקיד המעביד סכומים לחשבון כאמור בתקנת משנה (א)(1)(א)(3), יהיו הפקדות העובד לפי פסקה זו, לחשבון שבו הפקיד המעביד לפי תקנת המשנה האמורה;

(ד) בתכנית ביטוח שביום י”ט בטבת התשס”ה (31 בדצמבר 2004) משלם בה העמית על פי תנאי הפוליסה שאושרו לפני יום ז’ בטבת התשס”ד (1 בינואר 2004), והובטחו בה לעמית מקדמי קצבה קבועים, יכול שהתשלום שמעבר לשיעור הקבוע בפסקה (1) יהיה לחשבון אחר, ובלבד שישולם בתכנית לאותה מטרה אצל אותו מבטח ואם הפקיד המעביד סכומים לחשבון כאמור בתקנת משנה (א)(1)(א)(4), יהיו הפקדות העובד לפי פסקה זו, לחשבון שבו הפקיד המעביד לפי תקנת המשנה האמורה.

[הערת מערכת תקדין:

הוראת תקנה (ב) לעיל לא תחול על קופות גמל שבהן משלם העמית השכיר ביום פרסומן של תקנות אלה, תשלומים שלא בקופת הגמל שאליה שילם המעביד את תשלומיו בעבורו

ר’ תיקון תשס”ג ותיקון תשס”ה(2)]

(ב1) על אף האמור בתקנות משנה (א) ו-(ב), הפקדות המעביד והעובד בקרן חדשה מקיפה לא יעלו על תקרת ההפקדה החודשית.;

(ג) אישור כאמור בתקנת משנה (א) לא יחול על –

(1) תשלומי מעביד ששולמו ליותר מקופת גמל לקיצבה אחת; לענין זה לא יראו כקופת גמל לקיצבה קרן חדשה כללית וקופת גמל לקיצבה שהיא קופת ביטוח שכל עסקי ביטוח החיים שלה מבוססים על השתתפות ברווחים;

(2) תשלומי מעביד לקופת גמל בעד עובד הזכאי לקיצבה בשל אותה משכורת, על פי דין או חוזה, למעט אישור לקרן השתלמות ולקופת גמל אישית לפיצויים לחשבון שנפתח עד יום ו’ בטבת התשס”ד (31 בדצמבר 2003) ועל פי הסכם קיבוצי שנחתם עד יום ה’ בחשון התשס”ד (31 באוקטובר 2003) ושאושר בידי שר האוצר, לגבי תשלומים חודשיים רצופים בשיעור שווה מהמשכורת ואשר אינו עולה על 2% 1/3 ממנה.

(ד) על אף האמור בתקנת משנה (א), קופת גמל מרכזית לפיצויים או קופת גמל לדמי מחלה תהיה רשאית לקבל תשלומים מאת עמית-מעביד שלא בדרך של תשלומים חדשיים רצופים.

[הערת מערכת תקדין: סעיף 19 כנוסחו לעיל נכנס לתוקף ביום כ’ בטבת התשס”ה (1 בינואר 2005), ואולם לגבי קרן ותיקה שמונה לה מנהל מיוחד בהתאם לחוק הפיקוח על עסקי הביטוח, התשמ”א-1981 – ביום ז’ בטבת התשס”ד (1 בינואר 2004), ר’ תיקון תשס”ה]

 

 19א. תשלומי עמית – עצמאי [תיקון: תשנ”ו(4), תשנ”ט(2), תשס”ד(3), תשס”ה, תשס”ה(3)]

(א) אישור לפי תקנה 6 לקרן השתלמות לא יחול על כספים שהפקיד עמית-עצמאי, אלא אם כן הוא יחיד שיש לו הכנסות מעסק או ממשלח יד.

(ב) אישור לפי תקנה 6 לקופת גמל לקיצבה שאינה קופת ביטוח, בשל עמית עצמאי, יחול רק על אותם הכספים שהיא תקבל ממנו בתשלומים חודשיים או רבעוניים רצופים, ולפי אחד מאלה:

(1) בקרן ותיקה – סכום שלא יעלה על הקבוע בתקנונה או בהסכם חברות שנכרת בהתאם להוראות שבתקנונה, ואם אין הגבלה כאמור, שיעור שלא יעלה על %22.83 מהגבוה מבין שני אלה:

(א) הכנסתו של העמית לפי סעיף 1)2) או (2) לפקודה בתקופה שבשלה הוא משלם לקרן;

(ב) הכנסתו המזכה כהגדרתה בסעיף 47 לפקודה.;

[הערת מערכת תקדין: סעיף (1) כנוסחו לעיל ייכנס לתוקף ביום כ’ בטבת התשס”ה (1 בינואר 2005), ואולם לגבי קרן ותיקה שמונה לה מנהל מיוחד בהתאם לחוק הפיקוח על עסקי הביטוח, התשמ”א-1981 – ביום ז’ בטבת התשס”ד (1 בינואר 2004), ר’ תיקון תשס”ה]

(2) בקרן חדשה מקיפה – שיעור כאמור בפסקת משנה (1), ובלבד שסך כל התשלום החודשי לא יעלה על תקרת ההפקדה החודשית;

(3) בקרן חדשה כללית – ללא הגבלה;

ובלבד שכספים ששולמו בעבור העמית כעמית שכיר או כעמית עצמאי בקרן אחרת יופחתו מהסכומים כאמור.

———————

[הערת מערכת תקדין:

סעיף קטן (ג) להלן ייכנס לתוקף ביום א’ בטבת התשס”ו (1 בינואר 2006) והוא יחול על כספים ששולמו בשל שנת 2006 ואילך.

ר’ תיקון תשס”ה(3)]

(ג) אישור לפי תקנה 6 לקופת גמל לתגמולים בשל עמית עצמאי שנולד בשנת 1961 ואילך, יחול על אותם הכספים שהיא תקבל ממנו, ובלבד שהתקיים אחד משני אלה:

(1) שולמו בשלו מהכנסתו המזכה בעבור אותה שנת מס כספים לקופת גמל לקצבה בסכום שלא יפחת מ- 16% של 12 פעמים השבר החודשי הממוצע לעובד שכיר;

[הערת מערכת תקדין:

על אף האמור בסעיף (ג)(1) לעיל, בשנות המס 2006 עד 2008 יוכפל הסכום האמור בתקנה האמורה בשיעורים האלה:

(1) בשנת המס 2006 ב- 85%;

(2) בשנת המס 2007 ב- 90%;

(3) בשנת המס 2008 ב- 95%.

ר’ תיקון תשס”ה(3)]

(2) לעמית הסדר, לפי דין או הסכם, אשר מקנה לו בשל עבודתו באותה שנת מס, זכות לקבל לאחר פרישתו מעבודה סכום חודשי, מאוצר המדינה או מקופת המעביד או מקופת תאגיד קשור למעביד שאינו קופת גמל; לענין זה, “קופת גמל” – למעט קופת גמל מרכזית לקצבה.

———————

 

 20. אופן תשלומי המעביד לקופה וזמנם [תיקון: תש”ל, תשמ”ד, תשמ”ח, תשמ”ט, תשס”ד(3), תשס”ו]

קופת גמל תקבל מהמעבידים רק סכומים כמפורט בתקנה 19(א). התשלומים יתקבלו במזומנים בלבד ולא יאוחר מהמועד המוקדם מבין אלה (להלן – מועד התשלום):

(1) שבעה ימי עסקים מיום תשלום המשכורת החודשית לעובד;

(2) חמישה עשר ימים מתום החודש שבעדו על המעביד לשלם את המשכורת לעובד.

[הערת מערכת תקדין:תחילתה של תקנה 20 בנוסחה לעיל – ביום כ”א בטבת התשס”ה (2 בינואר 2005) ר’ תיקון: תשס”ה(2)]

 

 21. אופן תשלומי עמית-שכיר לקופה וזמנם [תיקון: תשכ”ט, תש”ל, תשמ”ד, תשס”ד(3)]

קופת גמל תקבל תשלומי עמית-שכיר כאמור בתקנה 19(ב) במזומנים; התשלום ייגבה באמצעות המעביד אשר ינכה אותם ממשכורת העמית-השכיר בעת תשלומה ויעביר אותם לקופת הגמל במועד התשלום.

[הערת מערכת תקדין:תחילתה של תקנה 21 בנוסחה לעיל – ביום כ”א בטבת התשס”ה (2 בינואר 2005) ר’ תיקון: תשס”ה(2)]

 22. ריבית פיגורים [תיקון: תשל”ט, תש”ם, תשמ”ו, תשס”ד(3)]

לא שילם מעביד את תשלומיו הוא כאמור בתקנה 20 או לא העביר את תשלומי העמית-השכיר בזמנם כאמור בתקנה 21, תקבל הקופה על סכומים אלה מאת המעביד ריבית בשיעור שלא יפחת משיעור ריבית הפיגורים בשל איחור בהעברת כספים מהמערכת הבנקאית שמפרסם החשב הכללי של מדינת ישראל מזמן לזמן (להלן – ריבית הפיגורים); הסכומים שיעביר המעביד בהתאם לתקנה זו ייזקפו תחילה לחשבון התשלומים שחב בהם המעביד ולבסוף לחשבון הריבית, ואולם ריבית פיגורים תחול גם על חוב ריבית.

 

 23. אופן תשלומי עמית עצמאי

תשלומי עמית-עצמאי לקופת גמל יהיו במזומנים.

 

 23א. תשלומי עמית קיבוץ ועמית מושב שיתופי [תיקון: תשל”ז, תשל”ט, תשמ”ז, תשמ”ח]

אישור לפי תקנה 6 לקופת גמל המקבלת תשלומים מאת עמית קיבוץ או עמית מושב שיתופי לא יחול אלא על סכומים שהופקדו באותה שנת מס, בחשבון נפרד עבור כל שנת מס, ולתקופה כאמור בתקנה 38א.

 

 24. חובת מתן אישורים [תיקון: תשל”ז, תשל”ט, תשמ”ח, תשמ”ט]

(1) קופת גמל תמסור לעמיתים קיבוציים, לעמיתים מושבים שיתופיים ולעמיתים עצמאיים, לסוף שנת המאזן שלהם, ולפי דרישתם, תעודה בה תאשר את הסכום שקיבלה מהם במשך השנה. ולעמיתים קיבוציים ולעמיתים מושביים שיתופיים גם את הסכום ששילמה להם במשך השנה.

(ב) קופת גמל תמסור לעמית מעביד, תוך 3 חדשים מתחילת שנת המס, אישור לגבי הסכומים שקיבלה ממנו בשנת המס הקודמת; אישור כאמור יינתן על גבי הטופס הקבוע בתוספת החמישית ויכלול את כל הפרטים המפורטים בו.

 

פרק חמישי: הוראות בדבר השימוש בכספי קופת גמל [תיקון: תשמ”ח]

 

 25. חובה להשקיע בהשקעה מוכרת [תיקון: תש”ל, תשל”ב, תשל”ג, תשל”ה, תשל”ו, תשל”ז, תשל”ח, תשמ”ב, תשמ”ו, תשמ”ח]

בטלה.

 

 25א. איסור העברה [תיקון: תשל”ו, תש”ם, תשמ”א, תשמ”ב, תשמ”ו, תשמ”ז, תשמ”ח]

בטלה.

 

 26. רשות להשקעות אחרות [תיקון: תשכ”ה, תש”ל, תשל”ז, תש”ם, תשמ”ו, תשמ”ח]

בטלה.

 

 27. רשות להשקעות אחרות לקופת גמל מרכזית לפיצויים [תיקון: תשכ”ה, תש”ל, תש”ם, תשמ”ח]

בטלה.

 

 28. הפרשות לקרן עזר והתנאים לניהולה [תיקון: תש”ם, תשמ”ח]

בטלה.

 

 29. מועד ההשקעה [תיקון: תשמ”ח]

בטלה.

 

 30. תנאים למתן הלוואות לעמיתים [תיקון: תשכ”ה, תשל”ו, תשל”ט, תש”ם, תשמ”א, תשמ”ד, תשמ”ו, תשמ”ח, תשמ”ט, תש”ן, תשנ”א, תשנ”ב, תשנ”ג, תשנ”ד, תשנ”ה, תשנ”ו, תשס”ב(2), תשס”ג, תשס”ד(3)]

(א) קופת גמל רשאית, במסגרת השקעותיה לפי תקנה 41ב או תקנה 41כ, לתת הלוואות לעמיתיה, למעט עמית מעביד, על פי התנאים הבאים, ובלבד שסך כל ההלוואות לא יעלה על 10% מנכסיה המשוערכים.

(1) סכום הלוואה לעמית לא יעלה על מחצית הסכום העומד לזכותו בקופת הגמל בעת מתן ההלוואה; בקופת גמל לקיצבה סכום ההלוואה לא יעלה על 90% של הסכום שעמד לזכותו אילו עזב את הקופה בעת מתן ההלוואה;

(2) לא תינתן לראשונה הלוואה לעמית אלא לאחר שחלפו שלוש שנים מיום שהיה לעמית;

(3) הלוואה תינתן לתקופה שאינה עולה על חמש שנים ותישא ריבית או הפרשי הצמדה וריבית בשיעורים שלא יפחתו משיעור הריבית או הפרשי ההצמדה וריבית, לפי ענין, שמקבלת הקופה או שהיא יכולה לקבל על פקדונות בתנאים זהים או דומים ולתקופות מקבילות;

(4) הלווה התחייב בכתב כלפי קופת הגמל לסלק את התשלומים כאמור;

(5) בטלה.

(ב) לענין תקנת משנה (א), דין הלוואה הניתנת לעמית בעקיפין ודין פקדון או הלוואה או השקעה אחרת של הקופה אצל כל אדם שמטרתם מתן הלוואה לעמית או שהם עשויים להשפיע על תנאי ההלוואה, כדין הלוואה מאת הקופה לעמית, זולת אם הפקדון, ההלוואה או ההשקעה כאמור ניתנים בתנאים מסחריים רגילים.

(ג) על אף האמור בתקנות אלה, בכל מקרה שעמית או חליפו מבקש למשוך את מלוא הכספים העומדים לזכותו בקופת הגמל, או חלק מן הכספים כאמור באופן שהיתרה שתעמוד לזכותו לאחר המשיכה תהיה נמוכה מההלוואות, יראו כיתרה העומדת לזכותו את היתרה בניכוי ההלוואות, והסכום שנוכה כאמור ישמש לפרעון ההלוואות; ואולם לענין חישוב חבות המס יראו את היתרה העומדת לזכותו של העמית, כיתרה בתוספת יתרת ההלוואות וכן כל סכום אחר שהוא חייב לקופת הגמל בשל ההלוואות; לענין זה, “ההלוואות” – יתרת חוב העמית לקופה בשל ההלוואות שנתנה לו, ולמעט יתרת חוב בשל הלוואה שניתנה לעמית בעקיפין לפי תקנת משנה (ב).

 

 30א. אי-תשלום ריבית ועמלה [תיקון: תשכ”ה, תשנ”ו(4)]

בטלה

 

 31. תנאים לביטוח חיים על ידי קופת גמל
[תיקון: תשמ”ח, תש”ן, תשנ”א, תשנ”ד, תשנ”ה, תשנ”ח, תשס”ג(2), תשס”ד(3)]

(א) קופת גמל, למעט קופת גמל לקיצבה וקופת גמל מרכזית, רשאית לבטח את עמיתיה, אצל מבטח כמשמעותו בחוק הפיקוח על עסקי ביטוח, התשמ”א-1981 (להלן – מבטח) בביטוח חיים קבוצתי בהתאם לתקנות הפיקוח על עסקי ביטוח (ביטוח חיים קבוצתי), התשנ”ג-1993, בתנאים אלה:

(1) המבטח לא יהיה בשליטת קופת הגמל;

(2) הסכום המבוטח לא יהיה גבוה מסכום שהוא פי ארבעה מהיתרה העומדת לזכותו של העמית בקופת הגמל; או מסכום של 50,000 שקלים חדשים, לפי הגבוה ביניהם; הסכום של 50,000 שקלים חדשים האמור יהיה צמוד למדד החל מהמדד שפורסם לחודש דצמבר 1989 ועד המדד הידוע במועד קביעת הסכום המבוטח;

(3) קופת הגמל תהיה בעל הפוליסה והנהנה, והמבוטח יהיה העמית;

(4) קופת הגמל לא תרשה לעמית ללוות כספים על סמך פוליסת הביטוח ולהפיק כל טובת הנאה אחרת ממנה;

(5) סכומי הביטוח שקופת הגמל זכאית להם בהתאם לפוליסת הביטוח האמורה, ישולמו על ידי קופת הגמל לעמית או לזכאים לכך לאחר מותו, באופן ובמועד כאמור בתקנות 34 עד 39.

(ב) בטלה.

 

 32. איסור השקעות בעסקי המעביד [תיקון: תשמ”ז, תשמ”ח, תשנ”א, תשנ”ג, תשס”ב(2), תשס”ג(2), תשס”ד(3)]

(א) קופת גמל לא תשקיע את כספיה בעסקי מעביד של עמיתיה השכירים אשר עובדיו מהווים 20% לפחות מכלל העמיתים בקופה או בניירות ערך שלו או בעסקי חברה קרובה של מעביד כאמור או בניירות ערך שלה.

(ב) קופת גמל מרכזית לא תשקיע את כספיה, בין במישרין ובין בעקיפין, בעסקי עמית שהכספים העומדים לזכותו בקופה מהווים יותר מ- 10% מנכסי הקופה או בעסקי חברה קרובה שלו.

(ג) הוראות תקנות משנה (א) ו-(ב) לא יחולו על –

(1) הפקדת כספים, בחשבון עובר-ושב לצורך ניהול תזרים מזומנים שוטף, במוסד בנקאי או במוסד כספי שעמיתי קופת הגמל עובדים בו;

(2) פרטיות לביטוח חיים המתקבלות בידי חברת ביטוח בעד עובדי אותה קופת ביטוח;

(3) השקעה באיגרת חוב מיועדת או באיגרת חוב של מדינת ישראל, כמשמעותן בתקנה 41א.

(4) השקעה בנייר ערך נסחר בבורסה, ובלבד ששיעור ההשקעה אינו עולה על 5% מסך כל ערכו הנקוב של נייר הערך מאותו סוג; לענין זה, יראו את כל איגרות החוב שהוציא תאגיד כלשהו כנייר ערך מסוג אחד, ואת כל ניירות הערך האחרים – כסוג שני.

 

 33. קבלת אשראי שעבוד נכסים ומתן ערבות [תיקון: תשנ”ג, תשנ”ה, תשס”ב(2), תשס”ד(3)]

(א) קופת גמל לא תהיה רשאית, במסגרת השקעותיה לפי תקנות אלה, לקבל אשראים מכל סוג שהוא, לשעבד נכס מנכסיה, לערוב להתחייבות מכל סוג שהוא.

(ב) קופת גמל תהיה רשאית לשעבד נכס מנכסי הקופה או להפקיד נכס אצל נאמן לצורך מתן בטוחות בשל עסקאות באופציות, בחוזים עתידיים ומכירות בחסר כהגדרתם בתקנה 41א, בשווי ובדרך הנדרשים על פי הוראות הבורסה או השוק המוסדר, הכל כאמור בפרק שישי 1.

(ג) בתקנה זו, “קופת גמל” – למעט קופת ביטוח.

 

 33א. העברת כספים בין קופות גמל [תיקון: תשנ”א, תשנ”ג, תשנ”ד, תשנ”ח, תשנ”ט(2), תשס”ג, תשס”ג(2), תשס”ד(3), תשס”ה(2), תשס”ו]

(א) כספים שהופקדו בקופת גמל אחת ניתנים להעברה לקופת גמל אחרת רק במקרים הבאים:

(1) העברה מקרן ותיקה אחת שאינה מאוזנת אקטוארית לקרן ותיקה אחרת המאוזנת אקטוארית, העברה מקרן חדשה מקיפה אחת לקרן חדשה מקיפה אחרת והעברה מקרן חדשה כללית אחת לקרן חדשה כללית אחרת, והכל אם ניתן להעברה אישור הממונה; אישור כאמור יכול להיות כללי או מיוחד.

(2) העברת כספים של עמית-שכיר, עמית-עצמאי, עמית חבר קיבוץ או עמית חבר מושב שיתופי מקרן השתלמות אחת לקרן השתלמות אחרת שבה יהיה עמית-שכיר, עמית-עצמאי, עמית חבר קיבוץ או עמית חבר מושב שיתופי, בהתאמה;.

(2א) העברה מקרן השתלמות מיוחדת למורים לקרן השתלמות מיוחדת למורים אחרת;

(2ב) העברה מקרן השתלמות מיוחדת למורים לקרן השתלמות אחרת, ובלבד שהעמית רשאי למשוך את הכספים בסכום חד-פעמי בהתאם לתקנון הקרן;

3) העברה מקרן השתלמות לקופת גמל לתגמולים, ובלבד שההעברה נעשתה לאחר תום שש שנים ממועד ההפקדה הראשונה בקרן ובקרן השתלמות מיוחדת למורים – ובלבד שהעמית גם רשאי למשוך את הכספים בסכום חד-פעמי בהתאם לתקנון הקרן; כספים שהועברו כאמור לא יהיו ניתנים למשיכה אלא בתום שנה ממועד העברתם לקופה, ואם הופקדו סכומים נוספים לאחר ההעברה – רק בהתקיים התנאים המנויים בתקנה 38, ולענין זה יראו את יום ההפקדה הראשון של העמית בקרן ההשתלמות כיום שבו הוא היה לעמית בקופת הגמל לתגמולים;

(4) העברה מקופת גמל מרכזית לפיצויים לקופת גמל מרכזית לפיצויים אחרת;

(4א) העברה מקופת גמל לדמי מחלה לקופת גמל לדמי מחלה אחרת;.

(5) העברה מקופת ביטוח לקופת גמל אחרת לאותה מטרה, לרבות לקופת ביטוח לאותה מטרה אך למעט לקופת גמל לקיצבה הזכאית להשקיע באיגרת חוב מיועדת, כהגדרתה בתקנה 41א;

(6) העברה מקופת גמל לתגמולים לשכירים לקופת גמל לתגמולים לשכירים אחרת, או העברה מקופת גמל אישית לפיצויים לקופת גמל אישית לפיצויים אחרת ;

(7) העברת כספים של עמית-עצמאי, עמית-קיבוץ ועמית-מושב שיתופי, מקופת גמל לתגמולים לקופת גמל אחרת לתגמולים שבה יהיה עמית-עצמאי, עמית-קיבוץ או עמית-מושב שיתופי, לפי הענין, ובלבד שחלף חודש אחד לפחות מיום שהיה לעמית בקופה;

(8) העברת כספים לפי תקנות 34א, 34ב ו-35;

(9) העברת כספים אחרת שאושרה בידי הנציב לפי סעיף 2(א)(7) לכללי מס הכנסה (פטור ממס בשל העברה ושינוי יעוד של כספים בקופות גמל), התש”ן-1990;

(10) העברת כספים בשל הפסקת פעילות של קופה, באופן ובתנאים שאישר הממונה;

אין באמור בתקנון קופת גמל כדי למנוע העברת כספים לקופת גמל אחרת לפי תקנה זו ואולם לא יראו הוראה בתכנית של קופת ביטוח הקובעת הפחתה של סכומי החיסכון בהעברה או משיכה של כספים, כמונעת העברת כספים בניגוד לתקנה זו.

(ב) העברה כאמור בתקנת משנה (א)(2), (2א), (3) ו-(5) עד (9), תיעשה לחשבון נפרד בלבד בקופת הגמל האחרת, ויראו כמועד התשלום הראשון לקופת גמל את מועד התשלום הראשון לחשבון קופת הגמל שממנו נעשתה ההעברה.

[הערת מערכת תקדין:

תקנה 33א(ב) כנוסחה לעיל תחול על העברה שנעשתה מיום 1/1/03 ואילך.

ר’ תיקון תשס”ג]

(ג) העברת כספים בין קופות גמל כאמור בתקנת משנה (א), תיעשה בידי העמית, ואילו העברת כספים מקופת גמל לשכירים, תיעשה באישור המעביד – אם יש תשלום מקביל של העובד, ובידי המעביד – אם אין תשלום מקביל של העובד, ואולם במקרים המפורטים להלן, יהיה העמית רשאי להעביר את הכספים בלא צורך באישור המעביד:

(1) בקופת גמל שאינה קופת גמל אישית לפיצויים, אם נתקיים אחד מאלה:

(א) המעביד חדל לשלם כספים לקופה ולא נקבע בתקנון קופת הגמל כי אין למשוך או אין להעביר את חלק המעביד אלא באישורו; לענין זה, “חלק המעביד” – מרכיב תגמולי המעביד ומרכיב הפיצויים;

(ב) העמית זכאי למשוך את הכספים מהקופה לפי תקנות אלה:

(ג) המעביד חדל לשלם כספים לקופה ונקבע בתקנון קופת הגמל כי אין למשוך או אין להעביר את חלק המעביד אלא באישורו, אך המעביד לא העביר לקופה הודעה בכתב כי הוא מתנגד להעברת הכספים ואסמכתאות לזכותו לסרב להעברה, בתוך 60 ימים מיום שבו הודיעה לו הקופה כי העמית מבקש להעביר את הכספים; הקופה תשלח למעביד הודעה כאמור, לכתובת האחרונה שמסר לה, בתוך 3 ימי עסקים מהמועד שבו ביקש העמית להעביר את הכספים;

(2) בקופת גמל אישית לפיצויים – אם העמית זכאי למשוך את הכספים מהקופה לפי תקנות אלה.

(ד) לענין קרן השתלמות לחברי קיבוץ וקרן השתלמות לחברי מושב שיתופי שניתנה לגביו הוראה לפי סעיף 61 לפקודה, יחולו הוראות תקנת משנה זו כאילו היה הקיבוץ או המושב השיתופי, לפי הענין, מעביד.

 

 33ב. העברת כספים בין מסלולי השקעה בקופת גמל [תיקון: תשס”ד(3)]

(א) כספים שהופקדו בקופת גמל מסלולית ניתנים להעברה ממסלול השקעה אחד למסלול השקעה אחר באותה קופה רק במקרים אלה:

(1) העברה בידי עמית-שכיר, של כספים במסלול השקעה בקופת גמל לתגמולים, בקרן השתלמות, או בקופת גמל לקצבה למסלול השקעה אחר באותה קופה, ובלבד שהעברת סכומים בקופת גמל אישית לפיצויים תיעשה באישור המעביד, אלא אם כן אין למעביד זכות לקבל כספים אלה; בקרן השתלמות לחברי קיבוץ ובקרן השתלמות לחברי מושב שיתופי שניתנה לגביו הוראה לפי סעיף 61 לפקודה, יחולו הוראות פסקה זו כאילו היה העמית עמית-שכיר והקיבוץ או המושב השיתופי, לפי הענין, מעבידו;

(2) העברה בידי עמית-שכיר, של כספים במסלול השקעה בקרן חדשה מקיפה, בקרן חדשה כללית ובקופת ביטוח, למסלול השקעה אחר באותה קופה, ובלבד שהעברת מרכיב הפיצויים תיעשה לפי פסקה (4) והעברת סכומי פיצויים תיעשה באישור המעביד, אלא אם כן אין למעביד זכות לקבל כספים אלה;

(3) העברה בידי עמית-עצמאי, בידי עמית-קיבוץ או בידי עמית-מושב שיתופי של כספים ממסלול השקעה בקופת גמל לתגמולים, בקרן השתלמות, בקרן חדשה כללית ובקופת ביטוח, למסלול השקעה אחר באותה קופה;

(4) העברה בידי עמית-שכיר, באישור מעבידו או בידי המעביד, של כספים ממסלול השקעה בקופת גמל אישית לפיצויים למסלול השקעה אחר באותה קופה;

(5) העברת כספים בידי זכאי שבחר להשאיר את התגמולים או הפיצויים המגיעים לו בחשבון תגמולים שיירשם על שמו, כאמור בתקנה 34ב(ב)(1), למסלול השקעה אחר באותה קופה;

(6) העברה בידי עמית-מעביד של כספים ממסלול בקופת גמל מרכזית למסלול השקעה אחר באותה קופה.

(ב) העברת כספים ממסלול למסלול תיעשה בתוך שלושה ימי עסקים, אלא אם כן נקבעה בתקנון הקופה תקופה קצרה יותר; על העברת הכספים כאמור יחולו ההוראות הקבועות בתקנות 41יא עד 41יח.

 

פרק ששי: הוראות בדבר תשלומים לעמיתים

 

 34. תשלום לעמית שכיר [תיקון: תשל”ה, תשל”ו, תשל”ז, תשל”ח, תשל”ט, תש”ם, תשמ”א, תשמ”ב, תש”ן, תשנ”ג, תשנ”ד, תשנ”ז(2), תשס”ג, תשס”ד(3), תשס”ה(2), תשס”ה(3), תשס”ו]

(א) קופת גמל אישית לפיצויים תשלם לעמית-שכיר את המגיע לו – לפי תקנות קופת הגמל והסכם העבודה – מכספי הפיצויים שהצטברו בה לזכותו, רק לאחר פרישתו מהעבודה או – לאחר פטירתו לזכאים לכך. משעשתה כן תודיע על כך קופת הגמל, בכתב, לפקיד השומה, תוך שבעה ימים מיום התשלום, זולת אם נעשה התשלום לעובד יומי וזולת אם התשלום נעשה באמצעות המעביד.

(ב) קופת גמל לתגמולים תשלם לעמית, תגמולים המגיעים לו לפי תקנונה מחשבונו כעמית-שכיר, באחד מאלה:

(1) בהגיעו לגיל 60 שנים אם עברו חמש שנים מיום שהחל להפקיד כספים באותו חשבון;

(2) אין לו ולבן זוגו הכנסות העולות על סכום ההכנסה המזערית בחודש מסוים, והגיש הצהרה לקופת הגמל בדבר גובה הכנסותיו והכנסות בן זוגו לאותו חודש, בתוך 60 ימים מתום אותו חודש (להלן – ההצהרה); הוגשה הצהרה כאמור, תשלם קופת הגמל לעמית מהתגמולים העומדים לזכותו, סכום שהוא ההפרש שבין סכום ההכנסה המזערית לבין סכום הכנסות בני הזוג כאמור בהצהרה; ההצהרה תהיה בתוקף לתקופה של חודשיים נוספים על החודש שלגביו ניתנה (להלן – תקופת הזכאות), זולת אם בתקופת הזכאות הוגשה לקופת הגמל הצהרה מתקנת של העמית או שניתנה לה הודעה מטעם הנציב על הפסקת התשלום על פי פסקה זו, כולו או חלקו; בתום כל תקופת זכאות יהיה העמית רשאי להגיש הצהרה חדשה;

בפסקה זו,

סכום ההכנסה המזערית” – סכום שכר מינימום לחודש, לפי חוק שכר מינימום, התשמ”ז-198723, ואם בשנת המס היה לעמית ולבן זוגו לפחות ילד אחד שטרם מלאו לו 18 שנה – כפל הסכום האמור;

(3) ההוצאות הרפואיות בשנת המס של העמית או של קרובו, למעט הוצאות לטיפול שיניים, גבוהות ממחצית ההכנסה השנתית שלו, של בן זוגו, של קרובו שלטובתו נשא בהוצאות הרפואיות ושל בן הזוג של קרובו האמור; הסכום שתשלם קופת גמל על חשבון התגמולים לפי פסקה זו, לא יעלה על סכום ההוצאות הרפואיות כאמור;

(4) לאחר שהיה לעמית באותו חשבון, הוא או קרובו חלה או נפגע ונקבעה לו נכות צמיתה בדרגה של 75% או יותר על פי אחד החוקים המפורטים בסעיף 5)9)(א) לפקודה או על פי תקנות שהותקנו מכוח סעיף 5)9)(ב) לפקודה;

(5) לאחר פטירתו – לזכאים לכך;

(6) לגבי סכומים העומדים לזכותו שמקורם בתשלומים ששולמו לקופת הגמל לפני יום כ”א בטבת התשס”ה (2 בינואר 2005) וכן הרווחים שמקורם באותם תשלומים – גם בהתקיים אחד מאלה:

(1) בהגיעו לגיל 60 שנה אם פרש מעבודתו או צמצם את עבודתו בשיעור של 50% לפחות;

(2) פרש ממקום עבודה כתוצאה מפיטורין או התפטרות ולא החל לעבוד במקום עבודה אחר בתוך שישה חודשים מיום פרישתו או שהחל לעבוד במקום עבודה אחר שהמעביד בו אינו משלם בעבורו כספים לקופת תגמולים או לקצבה וחלפו 13 חודשים מיום שהחל לעבוד במקום העבודה האחר.

(ג) קופת גמל לקצבה תשלם את המגיע לעמית-שכיר לפי תקנונה, כקצבה באחד מאלה:

(1) מלאו לו 60 שנים לפחות; ובקרן ותיקה, לאישה – אם מלאו לה 55 שנים לפחות;

(2) איבד את כושרו לעבוד, באופן מלא או חלקי;

(3) לאחר פטירתו – לשאירים הזכאים לכך.

(ד) קופת גמל לקצבה תשלם לעמית שכיר את המגיע לו לפי תקנונה שלא בדרך של קצבה, רק באחד מאלה:

(1) בהתקיים התנאים כאמור בתקנת משנה (א) ולפי האמור בה – את הסכומים העומדים לזכותו בקופת הגמל, שיועדו לכיסוי התחייבויות המעביד לפי חוק פיצויי פיטורים;

(2) בהתקיים התנאים כאמור בתקנות משנה (ב)(1) עד (6) ולפי האמור בהן – את הסכומים העומרים לזכותו במרכיב תגמולי המעביד ובמרכיב תגמולי העובד, כמשמעותם בתקנה 49א, באופן יחסי ואולם תקנת משנה (ב)(1) ו- (6) תחול רק על סכומים ורווחים שמקורם בתשלומים ששולמו לקופת הגמל לפני יום כ”ג בטבת התש”ס (1 בינואר 2000).

(ה) קופת גמל לקצבה שאינה קרן ותיקה, תשלם לעמית שכיר לפי תקנונה, לאחר פרישתו מעבודתו כתוצאה מפיטורין או התפטרות, את כל הסכום שנותר בה, אם מלאו לו 60 שנים לפחות, ואם פחת סכום הקצבה החודשית שהוא זכאי לה מ-5% מסכום שכר המינימום לחודש, לפי חוק שכר מינימום, התשמ”ז-1987 24; שילמה הקופה כאמור, יראו לענין חבות המס את הסכום ששולם כהיוון קצבה.

(ו) בוטלה.

(ז) על אף האמור בתקנון קופת הגמל –

(1) לא תתנה קופת גמל כל תשלום לעמית-שכיר לפי תקנות משנה (ב), (ג), (ד)(2) ו-(ה) באישור המעביד ולא תתנה קרן השתלמות תשלום לפי התנאים הקבועים בפקודה לענין משיכת כספי המעביד בפטור ממס באישור המעביד, למעט אישור הנדרש ממעביד בתקנון הקרן לגבי סכומים שישמשו את העובד לצורך השתלמותו;

(2) לא תחזיר קופת גמל כספים למעביד, אם היה העמית השכיר רשאי למשכם לפי תקנה זו ובקרן השתלמות – אם היה העמית השכיר רשאי למשכם בפטור ממס לפי התנאים הקבועים בפקודה, ולא תחזיר קופת גמל או קרן השתלמות כספים למעביד, אם היה העמית השכיר רשאי להעבירם בלא אישור המעביד, לפי תקנה 33א(ג).

 

 34א. תגמולים ופיצויים של עמית-שכיר [תיקון: תשמ”ח, תשנ”א, תשנ”ד, תשס”ו]

(א) עמית שכיר בקופת גמל לתגמולים או עמית בקופת גמל אישית לפיצויים, הזכאי למשוך סכומים מקופת הגמל, רשאי לבחור באחת מאלה:

(1) אם הסכימה לכך הקופה – להשאיר את התגמולים או הפיצויים המגיעים לו בחשבון התגמולים בקופה ולמשוך סכומים בכל עת שיבחר ללא זכות להפקיד בחשבון כספים נוספים;

(2) להעביר את כל סכום התגמולים או הפיצויים המגיעים לו לחשבון עמית-עצמאי באותה קופה או בקופת גמל לתגמולים אחרת;

(3) אם הוא ומעבידו מפקידים כספי תגמולים לחשבון התגמולים בקופה, וכל עוד שניהם מפקידים כספים כאמור –

(א) להמשיך ולהפקיד כספי תגמולים לאותו חשבון או להעביר את הכספים לחשבון עמית-שכיר בקופת גמל לתגמולים אחרת ולהמשיך ולהפקיד כספי תגמולים לחשבון התגמולים החדש;

(ב) למשוך כספים בכל עת שיבחר או להעביר את הכספים לחשבון עמית-עצמאי בקופת תגמולים אחרת, כאמור בפסקה (2), ויחולו על כספים אלה הוראות תקנת משנה (ב), ובלבד שהפקדות כספי תגמולים שלו ושל מעבידו לאחר משיכה או העברה כאמור יופקדו לחשבון תגמולים חדש.;

ובלבד שסכום הפיצויים שיישאר בקופה או שיועבר לקופת גמל אחרת יהיה הסכום שנותר לאחר תשלום המס המגיע מן העמית לפי הנחיות פקיד השומה.

(ב) בחר העמית באפשרות האמורה בתקנת משנה (א)(2), רשאי הוא לבחור באחת מאלה:

(1) למשוך סכומים מן החשבון בכל עת שיבחר ללא זכות להפקיד בחשבון כספים נוספים;

(2) להפקיד בה כספים נוספים ללא זכות משיכה מיידית, ותקופת היותו עמית-שכיר תובא בחשבון לענין חישוב הותק.

 

 34ב. תגמולים ופיצויים של עמית-שכיר שנפטר [תיקון: תשמ”ח, תשנ”א, תשנ”ד, תשנ”ה, תשס”ה(3), תשס”ו]

(א) לאחר פטירתו של עמית-שכיר בקופת גמל לתגמולים או בקופת גמל אישית לפיצויים (להלן בתקנה זו – העמית המוריש), תשלם קופת הגמל את הסכומים המגיעים לו לפי תקנות הקופה לזכאים לכך.

(ב) על אף האמור בתקנת משנה (א) רשאי הזכאי לבחור באחת מאלה:

(1) אם הסכימה לכך הקופה – להעביר את התגמולים או הפיצויים המגיעים לו לחשבון תגמולים של עמית-עצמאי בקופה שיירשם על שמו ולמשוך סכומים בכל עת שיבחר, ללא זכות להפקיד בחשבון כספים נוספים;

(2) להעביר את התגמולים או הפיצויים המגיעים לו לחשבון עמית-עצמאי בקופת גמל אחרת לתגמולים ולמשוך סכומים בכל עת שיבחר, ללא זכות להפקיד בחשבון כספים נוספים.

(ג) בוטל

(ד) היה יותר מזכאי אחד, יירשם חלקו של כל זכאי בחשבון נפרד על שמו.

(ה) היה חשבון העמית-המוריש בקופת גמל המבטיחה תשואה, כמשמעותה בתקנה 38ב1, יחולו הוראות תקנה 38ב2 בשינויים המחויבים, ולאחר שהכספים הועברו לחשבון חדש שאינו מבטיח תשואה יחולו הוראות תקנות משנה (ב) עד (ד).

 

 35. עמית שכיר המחליף מקום עבודה [תיקון: תשמ”א, תשמ”ב, תשמ”ו, תשמ”ז, תשמ”ח, תשמ”ט, תשנ”א, תשנ”ד, תשס”ג, תשס”ד(3)]

(א) בוטל.

(ב) עמית-שכיר בקופת גמל לתגמולים או לקצבה שפרש ממקום עבודתו כתוצאה מפיטורין או התפטרות ואשר החל לעבוד במקום עבודה אחר (להלן – העמית העובר), רשאי, בכפוף לאמור בתקנה 33א, להעביר את הסכומים שנצטברו לזכותו בקופה בחשבון עמית-שכיר לכל קופת גמל לאותה מטרה, ובלבד שאם הסכומים שנצטברו לזכותו לא היו מופקדים בקופת גמל לקצבה שאינה קופת ביטוח, לא יהיה רשאי להעבירם לקופת גמל לקצבה שאינה קופת ביטוח..

(ג) היה העמית העובר גם עמית-עצמאי בקופת הגמל הראשונה, תעביר הקופה את המגיע לו כעמית-עצמאי – לחשבון נפרד בלבד בכל קופת גמל לעמיתים-עצמאיים שיבחר, בכפוף לאמור בתקנת משנה (ב).

(ד) בוטל.

 

 35א. העברת כספים של עמיתים-שכירים [תיקון: תשמ”ח, תשנ”א]

בטלה.

 

 36. איסור על איחוד ופיצול חשבונות [תיקון: תשמ”ב, תשמ”ו, תשמ”ז, תשמ”ח, תשס”ג, תשס”ו]

(א) לא תאחד קופת גמל חשבונות של עמית, בין על ידי העברת כספים מחשבון אחד לחשבון אחר שמנהל העמית באותה קופה, ובין על ידי קבלת כספים שהועברו מחשבון העמית בקופה אחרת לחשבונו בקופה;.

(ב) לא תפצל קופת גמל חשבונות של עמית, בין על ידי העברת חלק מהכספים בחשבון אחד לחשבון אחר באותה קופה ובין על ידי העברת חלק מהכספים בחשבונו בקופה לחשבונו בקופה אחרת; לענין זה אין נפקא מינה אם החשבון האחר או החשבון בקופה האחרת היו קיימים לפני ההעברה או שנפתחו לצורך ההעברה לענין זה, “עמית” – למעט עמית בקופת גמל לפיצויים.

 

 37. איסור על הפקדת כספים לאחר משיכה [תיקון: תשמ”ב, תשמ”ז, תשנ”ו(4)]

(א) משך עמית כספים המגיעים לו מחשבונו בקופת גמל לתגמולים או בקרן השתלמות, לא יהיה רשאי להפקיד כספים נוספים באותו חשבון.

(ב) החל מהמועד שבו שעבד עמית כספים בקופת גמל לתגמולים או בקרן השתלמות כאמור בתקנה 7(ב) ועד למועד ביטול השעבוד, לא יהיה העמית רשאי להפקיד בה כספים נוספים.

 

 38. תשלום לעמית-עצמאי [תיקון: תשל”ה, תשל”ו, תשל”ז, תשל”ח, תשל”ט, תש”ם, תשמ”א, תשמ”ב, תשמ”ג, תשמ”ד, תשמ”ו, תשמ”ז, תשמ”ח, תשמ”ט, תש”ן, תשנ”ג, תשנ”ד, תשנ”ה, תשנ”ז(2), תשס”ג, תשס”ד(3), תשס”ה(2), תשס”ה(3), תשס”ו]

(א) קופת גמל תשלם לעמית, תגמולים המגיעים לו לפי תקנונה כעמית-עצמאי, מחשבונו או מחשבונו של ילדו הקטין אם הוא אפוטרופסו, באחד מאלה:

(1) בהתקיים התנאים הקבועים בתקנה 34(ב)(2) עד (5), ולפי האמור בהן;

(2) אם היה לעמית עד ט’ בטבת התשל”ו (13 בדצמבר 1975) –

(א) לגבי כספים שהופקדו עד אותו יום – אם עברו עשר שנים מיום שהחל להפקיד כספים באותו חשבון, בכפוף לאמור בתוספת הראשונה;

(ב) לגבי כספים שהופקדו מיום י’ בטבת התשל”ו (14 בדצמבר 1975) ואילך – אם עברו חמש עשרה שנים מיום שהחל להפקיד כספים באותו חשבון, בכפוף לאמור בתוספת הראשונה;

————————-

[הערת מערכת תקדין: סעיף קטן (2) להלן ייכנס לתוקף ביום א’ בטבת התשס”ו (1 בינואר 2006), ר’ תיקון תשס”ה(3)]

(2) לגבי כספים שהופקדו עד יום ל’ בכסלו התשס”ו (31 בדצמבר 2005), בהתקיים אחד מאלה:

(א) אם עברו חמש עשרה שנים מיום שהחל להפקיד כספים באותו חשבון בכפוף לאמור בתוספת הראשונה;

(ב) אם הגיע לגיל 60 – אם עברו חמש שנים מיום שהחל להפקיד נספים באותו חשבון בכפוף לאמור בתוספת הראשונה; לגבי כספים שהופקדו ביום א’ בטבת התשס”ו (1 בינואר 2006) ואילך – אם הגיע לגיל 60 ועברו חמש שנים מיום שהחל להפקיד כספים באותו חשבון בכפוף לאמור בתוספת הראשונה;

————————-

(3) אם היה לעמית מיום י’ בטבת התשל”ו (14 בדצמבר 1975) – אם עברו חמש עשרה שנים מיום שהחל להפקיד כספים באותו חשבון, בכפוף לאמור בתוספת הראשונה;

[הערת מערכת תקדין: סעיף קטן (3) יבוטל ביום א’ בטבת התשס”ו (1 בינואר 2006), ר’ תיקון תשס”ה(3)]

(4) אם הגיע לגיל 60 שנים – אם עברו חמש שנים מיום שהחל להפקיד כספים באותו חשבון, בכפוף לאמור בתוספת הראשונה;

[הערת מערכת תקדין: סעיף קטן (4) יבוטל ביום א’ בטבת התשס”ו (1 בינואר 2006), ר’ תיקון תשס”ה(3)]

(5) לענין פסקאות (2) עד (4) – כספים שהעביר עמית-עצמאי מקופת גמל אחת לאחרת יראום, לענין חישוב התקופות, כאילו לא הועברו;

(6) בתום שלושה חדשים מיום פרישתו מהשירות של עמית-שוטר או עמית-משרת קבע או עמית-סוהר אם עברו חמש שנים מיום היותו לעמית-שוטר או עמית-משרת קבע או עמית-סוהר – בכפוף לאמור בתוספת הראשונה; ואולם לגבי מי שביום כ”ו בטבת התשס”ג (31 בדצמבר 2002) היה עמית-משרת קבע, תשלם לו קופת הגמל בהתקיים האמור בפסקה זו, גם אם לא עברו חמש שנים מיום היותו עמית-משרת קבע.

בתקנה זו –

עמית-שוטר” – עמית-עצמאי שהוא שוטר, כמשמעותו בפקודת המשטרה [נוסח חדש], התשל”א-1971, למעט שוטר מיוחד;

עמית-סוהר” – עמית-עצמאי שהוא סוהר, כמשמעותו בפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל”ב-1971;

עמית-משרת קבע” – עמית-עצמאי שהוא חייל, כהגדרתו בחוק השיפוט הצבאי, התשט”ו-195525, המשרת לפי התחייבות לשירות קבע;

קטין” ו”אפוטרופוס” – כמשמעותם בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ”ב-1962.

(7) בוטל;

(8) בוטל.

(ב) עמית-עצמאי שהגיע לגיל 55 שנים, רשאי להפקיד בקופת גמל לתגמולים סכום חד פעמי כמפורט בתוספת אשר יוחזר לו בתשלומים על פי כללים שקבע הנציב.

(ג) עמית עצמאי רשאי להפקיד בקופת גמל לתגמולים כספים שקיבל כפיצויים עקב תאונה או פטירת בן-זוג, ואם הוא קטין גם עקב פטירת הורה, לאחר שימציא את הראיות הדרושות להנחת דעתה של הקופה על מקור הכספים; הקופה תחזיר לעמית כאמור את הפקדון על פי כללים שייקבעו בתקנונה ויאושרו בידי הנציב.

(ד) קופת גמל לקצבה תשלם את המגיע לעמית-עצמאי לפי תקנונה –

(1) כקצבה בהתקיים התנאים שבתקנה 34(ג);

(2) שלא בדרך של קצבה רק בהתקיים התנאים שבתקנת משנה (א)(1) ולפי האמור בה, ואולם לגבי סכומים ורווחים שמקורם בתשלומים שהופקדו לקופת גמל לקצבה לפני יום כ”ג בניסן התשנ”ז (30 באפריל 1997) או לפוליסות ביטוח שהוצאו לפני המועד האמור והופקדו לפני יום כ”ג בטבת התש”ס (1 בינואר 2000) – גם בהתקיים התנאים שבתקנת משנה (א)(2) עד (5), ובלבד שהעמית לא היה זכאי לקצבת נכות מקופת הגמל.

(ד1) קופת גמל לקצבה שאינה קרן ותיקה, תשלם לעמית עצמאי, לפי תקנונה, את כל הסכום שנותר בה, אם התקיימו כל אלה:

(1) מלאו לעמית 60 שנים לפחות;

(2) סכום הקצבה החודשית שזכאי לה העמית מכל קופות הגמל לקצבה שבהן הוא עמית, פחת מ- 5% מסכום שכר המינימום לחודש לפי חוק שכר מינימום, התשמ”ז-1987;

(3) לא היו לעמית הכנסות לפי סעיף 1)2) או (2) לפקודה; שילמה כאמור, יראו לענין חבות המס את הסכום ששולם כהיוון קצבה.

(ה) בוטלה.

 

 38א. תשלומים לעמית קיבוץ ולעמית מושב שיתופי [תיקון: תשל”ז, תשל”ט, תש”ם, תשמ”א, תשמ”ב, תשמ”ו, תשמ”ז, תשמ”ח, תשנ”ה, תשס”ד(3)]

(א) עמית קיבוץ או עמית מושב שיתופי רשאי למשוך סכומים מחשבונו בקופת גמל לתגמולים החל בשנת המס הששית שלאחר השנה שבה הופקדו הכספים בחשבון (להלן – שנת ההפקדה), ובלבד שהיתרה שתעמוד לזכותו בקופה בכל עת לא תפחת מהסכום המתקבל מן הנוסחה הבאה:

מדד חדש

A x 1.04 L/12 x 0.85 N x —————-

מדד יסודי

כאשר:

A – סך כל הסכומים שהופקדו בחשבון בשנת ההפקדה, בתוספת הרווחים שנצברו עליהם עד תום אותה שנה:

L – מספר החדשים השלמים שבין תום שנת ההפקדה לבין מועד המשיכה;

N – מספר שנות המס שעברו מתום שנת ההפקדה, פחות 4;

מדד חדש – המדד שפורסם לאחרונה לפני מועד המשיכה;

מדד יסודי – המדד שפורסם לחודש ינואר שלאחר שנת ההפקדה.

(ב) החל בשנת המס השש-עשרה שלאחר שנת ההפקדה, רשאי עמית קיבוץ או עמית מושב שיתופי למשוך את יתרת הסכומים שנותרו לזכותו בחשבון.

(ג) כספים שהעביר עמית קיבוץ או עמית מושב שיתופי מקופת גמל לתגמולים אחת לאחרת, יראום לענין חישוב התקופות כאילו לא הועברו.

 

 38ב. העברת כספים של עמית-עצמאי [תיקון: תשל”ט, תשמ”א, תשמ”ב, תשמ”ח, תשנ”א]

בטלה.

 

 38ב1. איסור העברת כספים לקופות עם תשואה מזערית [תיקון: תשמ”ח, תשמ”ט, תשנ”א]

על אף האמור בתקנות אלה, עמית בקופת גמל שאינה קופת גמל המבטיחה תשואה לא יהיה רשאי לעבור לקופת גמל אחרת המבטיחה תשואה; בתקנה זו, “קופת גמל המבטיחה תשואה” – קופת גמל לתגמולים או לפיצויים המבטיחה תשואה מזערית לעמיתיה והיא אחת מאלה:

(1) יתר – קרנות גמולים בע”מ;

(2) בטחון – קרן פנסיה לבעלי מלאכה, תעשיינים ועצמאיים בע”מ;

(3) פלס – קרן גמולים בע”מ;

(4) גמולה – קרן פנסיה;

(5) אמיר – קרן גמולים בע”מ;

(6) בר – קרן גמולים בע”מ.

 

 38ב2. תגמולים של עמית-עצמאי שנפטר, מקופה עם תשואה מזערית [תיקון: תשס”ד(2), תשס”ה(3)]

(א) לאחר פטירתו של עמית-עצמאי (להלן – העמית המוריש) בקופת גמל מבטיחת תשואה כמשמעותה בתקנה 38ב1 (בתקנה זו – הקופה), תעביר הקופה את הכספים שהגיעו לו כעמית-עצמאי, לחשבון חדש כמפורט להלן:

(1) נודע לקופה על פטירתו של העמית המוריש ממי שזכאי לקבל את התגמולים המגיעים לו כעמית עצמאי (להלן -הזכאי), תעביר הקופה את הכספים לחשבון חדש שאינו מבטיח תשואה לפי בחירתו של הזכאי, ויחולו על הכספים הוראות תקנה 38ג; לא בחר הזכאי בחשבון כאמור בפסקה זו, תעביר הקופה את הכספים לחשבון חדש שאינו מבטיח תשואה באותה קופה;

(2) נודע לקופה על פטירתו של העמית המוריש בטרם פנה אליה זכאי כאמור בפסקה (1), תעביר הקופה את הכספים לחשבון חדש שאינו מבטיח תשואה באותה קופה.

(ב) בתקנה זו –

הכספים” – התגמולים המגיעים לעמית המוריש ביום פטירתו, בתוספת הפרשי הצמדה למדד וריבית מיום פטירתו עד סוף החודש שבו נפטר, ומחצית הריבית מהיום הראשון שלאחר החודש שבו נפטר ועד יום העברת התגמולים לחשבון חדש שאינו מבטיח תשואה;

ריבית” – הריבית המזערית המובטחת בחשבונו של העמית המוריש.

 

 38ג. תגמולים של עמית עצמאי שנפטר [תיקון: תשמ”ו, תשמ”ח, תשנ”ד, תשס”ד(3), תשס”ו]

(א) לאחר פטירתו של עמית-עצמאי (להלן העמית המוריש) תשלם קופת גמל את התגמולים המגיעים לו כעמית עצמאי לזכאי לכך.

(ב) על אף האמור בתקנת משנה (א) רשאי הזכאי לבחור באחת מאלה:

(1) אם הסכימה לכך הקופה – להעביר את התגמולים המגיעים לו לחשבון תגמולים של עמית-עצמאי בקופה שיירשם על שמו ולמשוך סכומים בכל עת שיבחר, בלא זכות להפקיד בחשבון כספים נוספים;

(2) להעביר את התגמולים המגיעים לו לחשבון עמית עצמאי בקופת גמל אחרת לתגמולים ולמשוך סכומים בכל עת שיבחר, בלא זכות להפקיד בחשבון כספים נוספים.

(ג) היה יותר מזכאי אחד, יירשם חלקו של כל זכאי בחשבון נפרד על שמו.

(ד) בוטל.

(ה) בוטל.

—————————

הערת מערכת תקדין: תקנה 38ג כנוסחה לעיל תחול גם לגבי חשבונות שנרשמו על שם זכאים, לפי הוראות התקנה, בין יום י”ח באלול התשס”ד (4 בספטמבר 2004) ליום 6/11/05 (להלן – יום הפרסום), ובלבד שאם זכאי הפקיד כספים בחשבון כאמור לפני יום הפרסום, תעביר הקופה, על אף האמור בתקנה 36(ב) לתקנות, את הכספים שהופקדו לחשבון תגמולים אחר שיירשם על שמו, ויחולו לגבי החשבון האחר הוראות תקנה 38ג כנוסחה לפני ה- 6/11/05

ר’ תיקון תשס”ו, ס’ 13]

—————————

 

 38ד. איתור עמיתים ומתן הודעה למוטבים [תיקון: תשס”ד(3), תשס”ה(2)]

(א) קופת גמל תפנה מזמן לזמן למרשם האוכלוסין במשרד הפנים ותקבל ממנו את המידע שהותר לה לקבל לפי כל דין, הדרוש לצורך איתור חשבונות של עמיתים ולצורך איתור המוטבים בחשבונות אלה, בדרך, בתנאים ובמועדים שעליהם יורה הממונה.

(ב) נודע לקופת גמל כי נפטר עמית, תודיע הקופה למוטבים על זכאותם לקבל את הכספים המגיעים להם בשל מותו של העמית.

(ג) בתקנה זו, “מוטב” – מי שזכאי בהתאם לרישומי הקופה לקבל כספים בשל מותו של העמית או מי שנודע לקופה על זכאותו לקבל כספים כאמור לפי כל דין.

 

 39. הגבלה על תשלום מקופת חופשה [תיקון: תשמ”ב]

קופת גמל לחופשה תשלם לעמית את המגיע לו על פי חוק חופשה שנתית, התשי”א-1951.

 

 39א. תשלום לעמית מקופת גמל לדמי מחלה [תיקון: תשס”ג(2), תשס”ה(2)]

(א) קופת גמל לדמי מחלה תשלם לעמית סכומים לכיסוי הוצאות ששילם לעובד בעד תקופת מחלה כהגדרתה בהוראות זכאות לדמי מחלה, לפי הענין, ואשר הגיעו לעובד בשל ימי מחלה בשנה שבה היה המעביד עמית בקופה; הנציב יפרסם בהודעה ברשומות את המסמכים שעל הקופה לקבל מאת העמית להוכחת קיום האמור בתקנת משנה זו.

(ב) עמית בקופת גמל לדמי מחלה יגיש לקופת הגמל, עד ליום 1 באוקטובר של כל שנה, אישור של רואה חשבון בטופס שיורה עליו הנציב, בדבר סך כל המשכורות הזכאיות לדמי מחלה ששולמו בשנה שקדמה למועד הדיווח; רואה החשבון יאשר גם כי העמית אינו עמית בקופת גמל לדמי מחלה נוספת; העמית יעביר עותק מאישורים כאמור לנציב.

(ג) קופת גמל לדמי מחלה לא תקבל מעמית הפקדות בשל שנה חדשה עד שיוגשו לה האישורים כאמור בתקנת משנה (ב), בצירוף אסמכתה על משלוח עותק האישורים לנציב; לא הגיש העמית את האישורים והאסמכתה –

(1) עד יום 1 באוקטובר של אותה שנה, לא יהיה העמית רשאי להפקיד כספים בקופה באותה שנה;

(2) עד סוף אותה שנה, לא יהיה העמית רשאי להפקיד כספים בקופה בשנה שלאחריה.

(ד) עלה הסכום העומד לזכותו של עמית בקופה ביום שבו הגיש את האישורים כאמור בתקנת משנה (ב) או בכל יום אחר שבו הפקיד כספים בקופה, לאחר הפחתת סכומים שגבתה הקופה לפי תקנה 41ח, על תקרת הצבירה של העמית, כהגדרתה בתקנה 19(א)(4) ביותר מ- 10%, תחזיר הקופה לעמית את ההפרש שבין הסכום העומד לזכותו כאמור, לבין תקרת הצבירה שלו (בתקנה זו – הצבירה העודפת).

(ה) הקופה תחזיר לעמית את הצבירה העודפת בתוך 30 ימים מיום הגשת האישורים כאמור בתקנת משנה (ב) או מיום הפקדת כספים לקופה, לפי הענין; לא החזירה הקופה את סכום הצבירה העודפת או סירב העמית לקבלו, עד למועד האמור, לא תהיה הקופה רשאית לקבל מאת העמית הפקדות נוספות.

(ו) הסכום שיוחזר לעמית יופחת תחילה מסכומים ששילם באותה שנה, ורק לאחר מכן מסכומים שנצברו בחשבונו לפני אותה שנה.

(ז) קופת גמל לדמי מחלה תחזיר לעמית את כל יתרת הצבירה העומדת לזכותו בקופה עד לסוף שנת המס שבה על פי אישור רואה חשבון כאמור בתקנת משנה (ב) אין העמית מעסיק עוד עובדים הזכאים לדמי מחלה.

 

 40. איסור תשלום למעביד מקופת גמל לדמי מחלה [תיקון: תשס”ג(2)]

קופת גמל לדמי מחלה לא תשלם ולא תחזיר לעמית-מעביד, בין במישרין ובין בעקיפין, סכום כלשהו מכספיה, זולת כאמור בתקנה 39א או אם פורקה.

 

 40א. העברת סכומים שנצברו בקופה לדמי מחלה [תיקון: תשס”ג(2), תשס”ה(2)]

פרש עובד של מעביד שהוא עמית בקופת גמל לדמי מחלה (בתקנה זו – המעביד הראשון) ממקום העבודה, והחל לעבוד במקום עבודה חדש שהמעביד בו (בתקנה זו – המעביד החדש) הוא עמית בקופת גמל לדמי מחלה, תעביר קופת הגמל לדמי מחלה של המעביד הראשון לחשבון המעביד החדש בקופת גמל לדמי מחלה, סכומים הקבועים בהסכם העבודה הקיבוצי החל על העובד אם חל, בהתאם לכללים שבהסכם העבודה האמור.

 

 41. איסור תשלום למעביד מקופת פיצויים [תיקון: תשמ”ח, תשס”ד(3)]

קופת גמל לפיצויים לא תשלם ולא תחזיר למעביד, בין במישרין ובין בעקיפין סכום כלשהו מכספיה, אלא על פי תקנונה שאושר על ידי הנציב, או אם פורקה הקופה והכל בכפוף להוראות הממונה.

 

פרק ששי 1: הוראות בדבר השקעת כספים של קופות גמל, שערוך נכסיהן, חישוב רווחיהן וחלוקתם [תיקון: תשמ”ו, תשמ”ז, תשמ”ח]

 

חלק ראשון: הגדרות [תיקון: תשמ”ו, תשמ”ז, תשמ”ח]

 

 41א. הגדרות [תיקון: תשמ”ו, תשמ”ז, תשמ”ח, תשמ”ט, תשנ”א, תשנ”ב, תשנ”ג, תשנ”ה, תשנ”ז(2), תשנ”ח, תשנ”ט(2), תשס”ב(2), תשס”ג(3), תשס”ד(3) , תשס”ה(2)]

בפרק זה –

אופציה” – אופציית רכש או אופציית מכר אשר לנכס הבסיס שלה נקבע שווי הוגן מדי יום, ואופציית הרכש או אופציית המכר או נכס הבסיס שלהן ניתנים למימוש מיידי;

אופציית מכר” – התחייבות המקנה לרוכש אותה זכות למכור את נכס הבסיס במחיר המימוש, או לקבל את ההפרש בין שווי נכס הבסיס לבין מחיר המימוש, והכל במועדים ובתנאים הנקובים בה;

אופציית רכש” – התחייבות המקנה לרוכש אותה זכות לקנות את נכס הבסיס במחיר המימוש, או לקבל את ההפרש בין שווי נכס הבסיס לבין מחיר המימוש, והכל במועדים ובתנאים הנקובים בה;

איגרת חוב” – כהגדרתה בחוק החברות, התשנ”ט-1999 26 (להלן- חוק החברות), לרבות איגרת חוב שהנפיקה המדינה ואיגרת חוב שהנפיקה אגודה שיתופית;

איגרת חוב סחירה” – איגרת חוב הנסחרת בבורסה, בבורסת חוץ או בשוק מוסדר;

איגרת חוב של מדינת ישראל” – איגרת חוב שמנפיקה המדינה לפי חוק מילווה המדינה, התשל”ט-1979 27, או לפי חוק מילווה קצר מועד, התשמ”ד-1984 28 (להלן – חוק מילוות קצר מועד), או לפי חוק נכסי המדינה, התשי”א-1951 29, ואשר נסחרת בבורסה, בבורסת חוץ או בשוק מוסדר;

איגרת חוב מיועדת” – איגרת חוב מיועדת לקופה, איגרת חוב מיועדת לקרן ותיקה ואיגרת חוב מסוג “ערד”;

איגרת חוב מיועדת לקופה” – איגרת חוב בלתי סחירה המונפקת לקופה בלבד, כאשר הקרן והריבית עליה צמודות למדד ואשר התשלום האחרון בעד פדיון קרן איגרת החוב חל בשנה השבע עשרה לאחר יום הוצאתה;

איגרת חוב מיועדת לקרן ותיקה” – כל אחת מאלה:

(1) איגרת חוב שהונפקה לפי תקנות מילווה המדינה (סדרות מסוג “מירון”), התש”ם-1980 30;

(2) איגרת חוב בלתי סחירה שהונפקה עד יום י”א בטבת התשמ”ח (1 בינואר 1988) לקופת גמל לקצבה בלבד שלא בידי המדינה, ותמורת ההנפקה הופקדה במלואה בפיקדון אצל החשב הכללי במשרד האוצר;

בורסה” – הבורסה לניירות ערך בתל אביב בע”מ;

בורסת חוץ” – בורסה לניירות ערך במדינת חוץ מאושרת;

ביטוח אשראי למגורים מובטח במשכנתה” – כמשמעותו בהודעת הפיקוח על עסקי ביטוח (ענפי ביטוח), התשמ”ה-1985;

בנק” – תאגיד שקיבל רישיון לפי סעיף 4(א)(1)(א) או (ב), או (2) לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ”א-1981 31, וכן בנק בחוץ לארץ, שהוא תושב מדינת חוץ מאושרת, ונמצא בפיקוח ממלכתי של המדינה שבה הוא תושב;

בעל ענין” – כמשמעותו בפסקה (1) להגדרה “בעל ענין” בתאגיד שבחוק ניירות ערך, התשכ”ח-196832 (להלן – חוק ניירות ערך);

בעל רישיון ניהול תיקי השקעות” – כמשמעותו בחוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות ובניהול תיקי השקעות, התשנ”ה-1995 1 וביחס להשקעות במדינת חוץ מאושרת, גם מי שרשאי לעסוק בניהול תיקים לפי הדין החל באותה מדינת חוץ;

דירוג” – דירוג חוב בישראל או במדינת חוץ מאושרת, שקבעה חברה שהממונה אישר אותה כחברה מדרגת;

החזקה” – בין לבד ובין יחד עם אחרים, בין במישרין ובין בעקיפין, באמצעות נאמן, חברת נאמנות, חברת רישומים או בכל דרך אחרת ולרבות זכות להחזקה כאמור; ויראו כהחזקה בידי תאגיד- גם החזקה בידי חברה מוחזקת, וכהחזקה בידי אדם אחד- גם החזקה בידי יחיד וקרובו הגר עמו או שפרנסת האחד על האחר; לענין זה, “קרוב“-כהגדרתו בחוק החברות;

הלוואה” – לרבות איגרת חוב ותעודת חוב מסחרית, אך למעט איגרת חוב של מדינת ישראל, פיקדון והלוואה לעמית;

הלוואה לעמית” – הלוואה שניתנה לעמית בהתאם לתקנה 30;

הסכם לרכישה מחדש” – הסכם בין צדדים לרכישה ולמכירה של איגרת חוב של מדינת ישראל כנגד מזומנים לתקופה מוגבלת וידועה מראש כאשר מחיר העסקה העכשווי והעתידי נקבעו בו מראש;

השקעה” – רכישת נכס או החזקתו;

ועדת השקעות” – ועדה שמונתה לפי תקנות 41ה3;

זכות במקרקעין” – בעלות או חכירה לדורות במקרקעין, לרבות זכות חוזית או אופציה לקבל זכות כאמור;

חבות” – התחייבויות הנובעות מהלוואות, לרבות מהלוואות לעמיתים;

חברה – בת” – כהגדרתה בחוק ניירות ערך;

חברה מוחזקת” – כהגדרתה בתקנות ניירות ערך (עריכת דוחות כספיים שנתיים), התשנ”ג-199333;

חוזה עתידי” – כהגדרתו בסעיף 64(ב) לחוק השקעות משותפות בנאמנות, התשנ”ד-199434 (להלן – חוק השקעות משותפות בנאמנות);

חוק לייעוץ ולניהול השקעות” – חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות ובניהול תיקי השקעות, התשנ”ה-1995;

חשיפה לנכס הבסיס” – סך כל אלה:

(1) נכס הבסיס;

(2) נכס הבסיס הנגזר מהחזקות באופציה על פי הפרמטרים שמפרסמת הבורסה מזמן לזמן בתקנון המסחר, או שקבעה קופת הגמל ונתנה להם ביטוי בדוח הכספי;

(3) חוזה עתידי על נכס הבסיס בכמות הקבועה בתנאיו;

יחידה בקרן” – יחידת השתתפות בקרן להשקעות משותפות בנאמנות כמשמעות יחידה לפי סעיף 3(ב) לחוק להשקעות משותפות בנאמנות;

יחס נזילות” – היחס באחוזים שבין סך כל הכספים שרשאים העמיתים למשוך מקופת הגמל לפי תקנות אלה, לבין השווי המשוערך של נכסי קופת הגמל; לענין זה יראו כספים המופקדים לשם הבטחת תשלום מעביד לפי חוק פיצויי פיטורים, התשכ”ג-196335, ככספים שרשאים העמיתים למשוך מקופת הגמל; יחס נזילות לקופה ייקבע ביום העסקים האחרון של כל חודש;

לווה” – אדם בעל חבות, לרבות בן זוג, וכן מספר לווים כאשר ההחזר הצפוי של החבות מתבסס בעיקרו עלותו מקור ולאף אחד מהם אין מקור משמעותי נוסף להחזר החבות;

מדד לפיזור סיכון” – היחס שבין סכום הערכים המשוקללים של נכסי הקופה לבין השווי המשוערך של נכסי הקופה;

מדינת חוץ מאושרת” – מדינה שדורגה בדירוג -A ומעלה;

מחיר מימוש” – המחיר שבו ימומשו האופציה או החוזה העתידי;

מכירה בחסר” – מכירה של נייר ערך שאינו של המוכר באחד מאלה:

(1) בבורסה – על פי התנאים שנקבעו בתקנון הבורסה;

(2) בבורסת חוץ או בשוק מוסדר – על פי התנאים הנדרשים שם;

מק”מ” – איגרת חוב שהוצאה לפי חוק מילווה קצר מועד;

מקרקעין מניבים” – זכות במקרקעין המניבים הכנסה שוטפת לבעל הזכות בהם, למעט הפרשי שערוך, בשישה חודשים לפחות מתוך שנים עשר החודשים האחרונים בכל עת;

נושא משרה” – כהגדרתו בחוק החברות וכן חבר ועדת השקעות;

ניירות ערך” – כהגדרתם בחוק ניירות ערך, לרבות איגרת חוב בלתי סחירה, תעודות שמנפיקה הממשלה, אופציה, חוזה עתידי, יחידות בקרן, זכויות בשותפות, בין שהשותפות רשומה ובין שאינה רשומה, ותעודת חוב מסחרית, והכל בין אם הם על שם ובין אם הם למוכ”ז;

נייר ערך חוץ” – נייר ערך שאינו נייר ערך ישראלי;

נייר ערך ישראלי” – נייר ערך אשר הקרן או הריבית לפיו או הדיבידנד המשולם בשלו הם בשקלים חדשים, או שניתן לדרוש שישולמו בשקלים חדשים;

נייר ערך סחיר” – כל נייר ערך הרשום למסחר בבורסה, בבורסת חוץ, או בשוק מוסדר;

נכס בסיס” – הנכס נושא ההתחייבות באופציה או בחוזה עתידי;

נכס מחוץ לישראל” – כל אחד מאלה:

(1) מטבע חוץ, פיקדונות המוחזקים במדינת חוץ מאושרת, פיקדון בישראל הנקוב במטבע של מדינת חוץ מאושרת וזכות במקרקעין במדינת חוץ מאושרת;

(2) נייר ערך חוץ המונפק או נסחר במדינת חוץ מאושרת;

נכס נזיל” – מזומנים, נייר ערך סחיר, יחידות בקרן או בקרן חוץ תעודת חוב מסחרית נזילה ופיקדון נזיל;

נציג חיצוני” – מי שמתקיימים בו כל תנאי הכשירות למינוי דירקטור חיצוני, הקבועים בסעיף 240 לחוק החברות, ואולם לענין סעיף 240(ב) לחוק החברות יראו מי שהוא עמית בקופת גמל במועד המינוי או מי שיש לו אמצעי שליטה בקופת הגמל או בחברה המנהלת אותה, כבעל זיקה לקופת הגמל ולחברה המנהלת אותה;

עלות מתואמת” – עלות בתוספת הפרמיה שטרם הופחתה או בניכוי הניכיון שטרם הופחת, ובתוספת ריבית שנצברה מיום תשלום הריבית האחרון ועד יום החישוב, הכל בתוספת הפרשי הצמדה או הפרשי שער עד יום החישוב, לפי תנאי הנכס;

עמלות ניהול חיצוני” – הוצאות הנובעות מהשקעת קופת גמל כקרנות השקעה לא סחירות שאינן צד קשור לה או לחברה המנהלת אותה או למי ששולט בה במישרין או בעקיפין;

ערך משוקלל של נכס” – מכפלת ערך נכס בשיעור שנקבע לו בתוספת השניה;

פיקדון” – סכום כסף המופקד אצל חבר בורסה או בבנק;

פיקדון חשכ”ל” – פיקדון מיוחד של כספים שהופקדו אצל החשב הכללי במשרד האוצר ולפי הוראותיו;

פיקדון נזיל” – פיקדון שהמועד הראשון שבו ניתן לפדותו אינו מאוחר מחודש מיום הפקדתו;

פיקדון פדיום” – פיקדון בר-פירעון מדי יום, שאינו חשבון עובר ושב, ושתנאיו הם:

(1) הפיקדון נושא ריבית וחישוב הריבית בו ייעשה על בסיס ריבית דריבית יומית;

(2) הפיקדון אינו צמוד;

קבוצת לווים” – כל אחד מאלה:

(1) הלווה יחד עם אדם השולט בו וכל מי שנשלט על ידם; לענין זה מדינת ישראל, בנק ישראל, בנק ומבטח לא ייכללו בקבוצת לווים;

(2) כל מי שהממונה קבע אותו כחלק מקבוצת לווים, למעט מי שהממונה גרע אותו ממנה;

קבוצת משקיעים” – קופות גמל אשר הן או החברה המנהלת אותן נמצאות בשליטה של אותו אדם או מנוהלות בידי אותו אדם או אשר השקעותיהן מנוהלות בידי אותו אדם, הכל בין במישרין ובין בעקיפין וכן נכסים המוחזקים בידי החברה המנהלת ונכסים שהיא מנהלת, אלא אם כן הוכח, להנחת דעתו של הממונה, כי קיימות בהן מערכות ניהול נפרדות ובכלל אלה דירקטוריון נפרד, ועדת השקעות נפרדת, יושב ראש דירקטוריון נפרד, מנהל כללי נפרד, מערך עובדים נפרד, מערך ניהול השקעות ובחירת נכסים נפרד ומשרדים נפרדים;

[הערת מערכת תקדין:תחילתה של ההגדרה “קבוצת משקיעים” כנוסחה לעיל – ביום כ”א בטבת התשס”ה (2 בינואר 2005) ר’ תיקון: תשס”ה(2)]

קופת גמל” ו”קופת גמל לקצבה” – למעט קופת ביטוח;

קופה” – קופת גמל, למעט קופת גמל לקצבה;

קרן הון סיכון” – כהגדרתה בפסקה (9) בתוספת הראשונה לחוק ניירות ערך;

קרן השקעה לא סחירה” – קרן הון סיכון, קרן נדל”ן, קרן גידור, קרן מזנין, קרן BUY – OUT וכל קרן המשקיעה רק בקרנות כאמור;

קרן חוץ” – כהגדרתה בחוק השקעות משותפות בנאמנות;

ריבית קופה” – בוטלה;

שווי הוגן” – הסכום שתמורתו ניתן .להחליף נכס או לסלק התחייבות במהלך העסקים הרגיל, בין קונה מרצון ומכר מרצון שיש להם המידע הדרוש לצורך ביצוע העסקה.

שווי שוק” של נייר ערך – השווי שנקבע לנייר ערך בשוק שבו הוא מוחזק לפי השער האחרון שנקבע לו ביום המסחר האחרון שנתקיים בבורסה, בבורסה זרה או בשוק מוסדר, לפי הענין;

שווי משוערך של נכסים” – שוויים של נכסי קופת הגמל כפי שנקבע בהתאם לתקנות אלה, למעט חובות מעבידים;

שוק מוסדר” – שוק לנכסים הנמצא בפיקוח ממלכתי;

תעודת חוב מסחרית” – תעודת חוב שהונפקה בידי חברה, שהיא התחייבות החברה לשלם למחזיק, במועד שאינו מאוחר משנה ממועד ההנפקה את סכום ההתחייבות, בלא תוספת הפרשי הצמדה למדד;

תעודת חוב מסחרית נזילה” – תעודת חוב מסחרית שהמועד הראשון שבו ניתן לפדותה אינו מאוחר מחודש מיום הנפקתה;

תעודת חוב מסחרית סחירה” – תעודת חוב מסחרית הנסחרת בבורסה, בבורסת חוץ או בשוק מוסדר.

 

חלק שני: קופות גמל שאינן קופות גמל לקצבה

סימן א’: השקעת כספי קופה [תיקון: תשמ”ו, תשמ”ז, תשמ”ח]

 

 41ב. השקעה בנכס [תיקון: תשמ”ו, תשמ”ז, תשמ”ח, תשמ”ט, תש”ן, תשנ”א, תשנ”ב, תשנ”ג, תשנ”ה, תשנ”ו, תשנ”ח, תשנ”ט(3), תשס”ב(2), תשס”ד(3), תשס”ו]

(א) קופה רשאית להשקיע בכל נכס בכפוף למגבלות ולכללים שנקבעו בתקנות אלה.

(ב) קופה תעמוד, בכל עת, בשיעורי ההשקעה המותרים לה לפי תקנות אלה בנכס מסוים או בסוגי נכסים, לפי הענין וכן במגבלות ובתנאים שנקבעו בתקנות אלה בנוגע להשקעה בהם.

(ב1) בקופת גמל מסלולית, למעט קופת ביטוח, יחולו הוראות תקנה זו ותקנות 41ג עד 41ד41 ,11ד13 ו-41ד14 על כל מסלול השקעה כאילו היה קופה נפרדת, וכן יחולו המגבלות והתנאים שנקבעו לקופה בתקנות אלה על מכלול נכסי קופת הגמל בכל המסלולים, והקופה תעמוד, בכל עת, בשיעורי ההשקעה המותרים לקופה ובמגבלות ובתנאים שנקבעו בתקנות אלה; ועדת ההשקעות של קופת גמל מסלולית תנהל דיון נפרד באשר להשקעותיה בכל מסלול השקעה;

(ג) קופה תתקן חריגה מהוראות הנוגעות להשקעותיה על פי תקנות אלה בתוך התקופות האלה:

(1) חריגה בשווי הבטוחות, כפי שהיה מחושב בהתאם להוראות הבורסה או בהתאם להוראות שוק מוסדר, לפי הענין, בשל עסקאות באופציות, בחוזים עתידיים ומכירות בחסר – בתוך תקופה שאינה עולה על יום מסחר אחד;

(2) חריגה בהשקעה בנייר ערך סחיר – בתוך תקופה שאינה עולה על חמישה ימי מסחר, ואם היא נובעת משינוי הדירוג של נייר הערך – בתוך תקופה שאינה עולה על חמישים ימי מסחר;

(2א) חריגה בהשקעה בפיקדון – בתוך תקופה שאינה עולה על 50 ימים או ביום שבו על פי תנאי הפיקדון מותר למשוך את הכספים המופקדים בלא קנס, לפי המוקדם;

(3) חריגה בהשקעה בזכות במקרקעין – בתוך תקופה שאינה עולה על שישה חודשים;

(4) חריגה בכל השקעה אחרת – בתוך תקופה שאינה עולה על חמישים ימי עסקים.

(ד) לא תוקנה החריגה בתוך התקופה שנקבעה בתקנת משנה (ג) יחולו הוראות אלה:

(1) הקופה תדווח לממונה על קיום החריגה בתוך שלושה ימי עסקים מתום התקופה שנקבעה בתקנת משנה (ג);

(2) בעד הימים שמתום התקופה שנקבעה בתקנת משנה (ג) או בעד שלושים החודשים שקדמו למועד שבו נודע לממונה על החריגה, לפי התקופה הקצרה מביניהם, ועד המועד שבו, לפי אישור הממונה, תוקנה החריגה, לא ייגבו דמי ניהול מן העמיתים בעד כל ההחזקות של הקופה בנכס המסוים שבו נוצרה החריגה, ולגבי חריגה מהשקעה שכלולים בה סוגי נכסים שונים – בכל הנכסים מאותו סוג נכסים שלגביו נוצרה החריגה, ולגבי קופה שהממונה אישר לה לגבות דמי ניהול על בסיס הוצאות בפועל לפי תקנה 41ח(ב)(2) – היא תהיה רשאית לגבות דמי ניהול בשיעור מלא ואולם היא לא תצרף אליה עמיתים חדשים עד למועד שאישר הממונה כי תוקנה החריגה;

(3) הממונה רשאי להורות כי דבר קיומה של החריגה יובא לידיעת כל העמיתים בקופה בדרך שיקבע.

 

 41ג. השקעה בתאגיד מסויים והלוואה ליחיד [תיקון: תשמ”ו, תשמ”ז, תשמ”ח, תשנ”ו(4), תשנ”ח, תשנ”ט(3), תשס”ב(2), תשס”ג(3), תשס”ד(3)]

(א) קופה רשאית להחזיק בניירות ערך של תאגיד מסוים, להפקיד פיקדונות באותו תאגיד או להעניק לו הלוואות בשיעורים אלה:

(1) עד 5% משוויים המשוערך של נכסיה;

(2) אם התאגיד מדורג בדירוג -BBB או A-3 לפחות, או אם ההשקעות שמעבר לשיעור שבפסקה (1) מדורגות בדירוג האמור לפחות – עד %2.5 משוויים המשוערך של נכסיה נוסף על השיעור שבפסקה (1);

(3) אם תאגיד מדורג בדירוג -AA או A-1 לפחות, או אם ההשקעות שמעבר לשיעור שבפסקאות (1) ו-(2) מדורגות בדירוג האמור לפחות – עד %2.5 משוויים המשוערך של נכסיה נוסף על האמור בפסקאות (1) ו-(2);

(4) בהשקעה ביחידות בקרן – עד 10% משווים המשוערך של נכסיה.;

(ב) תקנת משנה (א) לא תחול –

(1) על החזקת מזומנים, לצורך ניהול תזרים מזומנים שוטף;

(2) על איגרות חוב של מדינת ישראל.

(ג) סכום ההלוואות ליחיד לא יעלה על %0.5 משוויים המשוערך של נכסי הקופה.

[הערת מערכת תקדין: סעיף קטן (ג) לא יחול על הלוואות שניתנו ופיקדונות שהופקדו לפני 28/2/02 ובלבד שהקופה לא תגדיל את כמות ההלוואות והפיקדונות באופן שיגרום לה לחרוג מהתקנות האמורות]

[הערת מערכת תקדין:

קופת גמל אשר ביום ה- 28/4/02 החזיקה כדין בניירות ערך של תאגיד מסוים, הפקידה כדין פיקדונות באותו תאגיד או העניקה לו כדין הלוואות, בשיעור העולה על הקבוע בתקנה, תהיה רשאית להמשיך ולהשקיע את אותן השקעות באותו תאגיד עד אותו שיעור, למשך שנתיים מהיום האמור, ואולם אם אותן השקעות היו פיקדונות או הלוואות בלתי סחירות שניתנו לפני ט”ו בכסלו התשס”ב (30 בנובמבר 2001), תהיה רשאית להמשיך את אותם הלוואות או פיקדונות עד למועד הפדיון, לפי תנאיהם;

ר’ ק”ת תשס”ב 6163, עמ’ 632]

 

 41ד. השקעה בקבוצת לווים [תיקון: תשס”ב(2), תשס”ד(3)]

קופה רשאית להעניק הלוואות לקבוצת לווים או להפקיד פיקדונות בידי אותה קבוצת לווים, בשיעורים אלה:

(1) עד 8% משוויים המשוערך של נכסיה;

(2) עד 2% משוויים המשוערך של נכסיה נוסף על השיעור שבפסקה (1) – אם ההשקעות הנוספות מדורגות בדירוג -BBB או A-3 לפחות;

(3) עד 5% משוויים המשוערך של נכסיה נוסף על השיעורים שבפסקאות (1) ו-(2) – אם ההשקעות שמעבר לשיעור שבפסקאות (1) ו- (2) מדורגות בדירוג -AA או A-1 לפחות.

[הערת מערכת תקדין:

קופת גמל אשר ביום ה- 28/4/02 העניקה כדין הלוואות לקבוצת לווים או הפקידה כדין פיקדונות בידי קבוצת לווים בשיעור העולה על הקבוע בתקנה, תהיה רשאית להמשיך ולהשקיע את אותן השקעות באותה קבוצת לווים עד אותו שיעור, עד למועד הפדיון לפי תנאיהן;

ר’ ק”ת תשס”ב 6163, עמ’ 632]

 

 41ד1. השקעה במניות תאגיד [תיקון: תשס”ב(2), תשס”ד(3)]

(א) קופה רשאית להחזיק במניות או באמצעי שליטה של תאגידים, לרבות ביחידות בקרן, עד 10% ממניות התאגיד, מאמצעי השליטה בו או ממספר היחידות בקרן, לפי הענין, ובלבד שהחזקותיה אינן מקנות לה שליטה בתאגיד או בקרן;

(ב) קבוצת משקיעים רשאית להחזיק עד 20% ממניות התאגיד או מאמצעי השליטה בו, וקבוצת משקיעים המצויה בשליטת בנק – עד 10%, ובלבד שהחזקותיה אינן מקנות לה שליטה בתאגיד; חרגה קבוצת משקיעים מהוראות תקנת משנה זו, תמכור הקופה שגרמה לחריגה את החזקותיה העודפות בתאגיד.

(ג) על אף האמור בתקנות משנה (א) ו-(ב), קופה או קבוצת משקיעים אשר ביום כ”ח באב התשנ”ח (20 באוגוסט 1998) (בתקנת משנה זו – המועד הקובע) החזיקה אמצעי שליטה של תאגיד שכל הכנסותיו הם מהשכרת בנינים שבחזקתו או בבעלותו של התאגיד, בשיעור העולה על 10% בקופה, 20% בקבוצת משקיעים ו- 10% בקבוצת משקיעים המצויה בשליטת בנק, רשאית להמשיך ולהחזיק אמצעי שליטה בשיעור האמור עד יום י’ בטבת התשע”ה (1 בינואר 2014), ובלבד שאחרי המועד הקובע, לא השקיעה הקופה או קבוצת המשקיעים סכומים חדשים בתאגיד, למעט סכומים שהתחייבה להשקיע לפני המועד הקובע, בכל דרך שהיא, לרבות בדרך של הלוואת בעלים או איגרת חוב.

 

 41ד2. השקעה באיגרות חוב סחירות [תיקון: תשס”ב(2), תשס”ה(2)]

(א) קופה רשאית להחזיק באיגרות חוב סחירות שאינן איגרות חוב של מדינת ישראל או בתעודות חוב מסחריות סחירות של מנפיק, בשיעורים ובתנאים אלה:

(1) עד 5% מערכן הנקוב הכולל של איגרות החוב באותה סדרה;

(2) אם ההשקעה מדורגת בדירוג -BBB או A-3 לפחות – עד %7.5 מערכן הנקוב הכולל של איגרות החוב באותה סדרה;

(3) אם ההשקעה מדורגת בדירוג – A או A2 לפחות – עד 15% מערכן הנקוב הכולל של איגרות החוב באותה סדרה;

(ב) קבוצת משקיעים רשאית להחזיק באיגרות חוב סחירות שאינן איגרות חוב של מדינת ישראל ובתעודות חוב מסחריות סחירות של מנפיק, בשיעור ובתנאים אלה:

(1) עד 10% מערכן הנקוב הכולל של איגרות החוב באותה סדרה;

(2) אם ההשקעה מדורגת בדירוג -BBB או A-3 לפחות – עד 15% מערכן הנקוב הכולל של איגרות החוב באותה סדרה;

(3) אם ההשקעה מדורגת בדירוג -A או A-2 לפחות – עד 25% מערכן הנקוב הכולל של איגרות החוב באותה סדרה;

 

 41ד3. הלוואות בלתי סחירות ופיקדונות [תיקון: תשס”ב(2), תשס”ד(3), תשס”ה(2)]

קופה רשאית לתת הלוואות, למעט איגרות חוב סחירות ותעודות חוב מסחריות סחירות, להשקיע באיגרות חוב בלתי סחירות ולהפקיד פיקדונות בשיעור ובתנאים אלה:

(1) עד 10% משוויים המשוערך של נכסיה – רק במהלך עסקיה הרגיל ובתנאים מסחריים רגילים;

——————–

[הערת מערכת תקדין: הסעיף כנוסחו להלן יכנס לתוקפו ביום 1/7/05

(1) עד %7.5 משוויים המשוערך של נכסיה – רק במהלך עסקיה הרגיל ובתנאים מסחריים רגילים, למעט הלוואות לרכישת דירת מגורים;

ר’ תיקון תשס”ד(3)]

——————–

(2) מעל %7.5 משוויים המשוערך של נכסיה – רק במהלך עסקיה הרגיל, בתנאים מסחריים רגילים ובהתקיים אחד מאלה:

(א) ההלוואה מדורגת בדירוג -BBB או A-3 לפחות;

(א1) הפיקדון מדורג בדירוג BBB- או A-3, לפחות, או הופקד בתאגיד המדורג כאמור;

(ב) כנגד ההלוואה או הפיקדון בטוחה מספקת; בטוחה מסוג ערבות תיחשב כבטוחה מספקת רק אם ניתנה מבנק שמדורג בדירוג – BBB או A-3 לפחות בכל עת או ממבטח או תאגיד שמדורגים כאמור;

(ג) כביטחון להחזרת ההלוואה נרשמה לטובת הקופה משכנתה ראשונה על זכות במקרקעין, או התחייבות לרישום משכנתה שנרשם עליה משכון כדין, ובלבד שסכום כל ההלוואות ללווה אחד, שלהבטחת החזרתן נרשמו המשכנתה או המשכון, אינו עולה על 60% מיחס ההלוואה לביטחונות; לשם רכישת דירת מגורים רשאית הקופה לתת הלוואה בשיעור העולה על 60% מיחס ההלוואה לביטחונות, ובלבד שההלוואה תבוטח בביטוח אשראי למגורים המובטח במשכנתה, ויחס ההלוואה לביטחונות לאחר מתן כיסוי ביטוחי כאמור לא יעלה על 55%.

[הערת מערכת תקדין: סעיף 41ד3, לא יחול על הלוואות שניתנו ופיקדונות שהופקדו לפני 28/2/02 ובלבד שהקופה לא תגדיל את כמות ההלוואות והפיקדונות באופן שיגרום לה לחרוג מהתקנות האמורות]

 

 41ד4. השקעה מחוץ לישראל [תיקון: תשס”ב(2)]

קופה רשאית להשקיע מחוץ לישראל בנכסים מחוץ לישראל ובניירות ערך ישראליים בלבד.

 

 41ד5. זכויות במקרקעין [תיקון: תשס”ב(2), תשס”ד(3)]

קופה רשאית להשקיע בזכות במקרקעין בתנאים אלה:

(1) השווי המשוערך של ההשקעה בנכס אחד לא יעלה על 3% משוויים המשוערך של נכסי הקופה; לענין זה, “נכס אחד” – לרבות כמה נכסים המצויים באותו גוש ובאותה חלקה;

(2) לפחות 75% מסך כל הזכויות במקרקעין הם זכויות במקרקעין מניבים.

 

 41ד6. השקעה באופציות [תיקון: תשס”ב(2), תשס”ד(3)]

קופה רשאית לרכוש אופציות בתנאים אלה:

(1) שוויים המשוערך של כל האופציות שרכשה, למעט אופציית רכש 001, לא יעלה על 5% משוויים המשוערך של נכסיה;

(2) שוויים המשוערך של כל אופציות רכש 001 שרכשה לא יעלה על 5% משוויים המשוערך של נכסיה;

(3) החשיפה לנכס הבסיס לא תחרוג מהמגבלות החלות לפי תקנות אלה;

(4) נכס הבסיס שלהן הוא נכס שבו מותר לקופה להשקיע לפי תקנות אלה;

בתקנה זו –

אופציית רכש 001” – אופציית רכש על מדד ת”א 25 הנסחרת בבורסה, אשר מחיר המימוש שלה שווה ל-1;

מדד ת”א 25” – מדד בשם זה המחושב בידי הבורסה ומתפרסם על ידה, או כל מדד אחר שיבוא במקומו על פי קביעה של הבורסה.

 

 41ד7. השקעה בחוזים עתידיים [תיקון: תשס”ב(2), תשס”ד(3)]

קופה רשאית לרכוש או ליצור חוזים עתידיים בתנאים אלה:

(1) החשיפה לנכס הבסיס לא תחרוג מהמגבלות החלות לפי תקנות אלה;

(2) נכס הבסיס שלהן הוא נכס שבו מותר לקופה להשקיע לפי תקנות אלה.

 

 41ד8. עסקת מכירה בחסר [תיקון: תשס”ב(2)]

(א) קופה רשאית למכור ניירות ערך בחסר בשיעורים ובתנאים אלה:

(1) שוויים לא יעלה על 3% משוויים המשוערך של נכסי הקופה;

(2) שעיים של כל ניירות הערך הזהים שנמכרו בחסר לא יעלה על 1,000,000 שקלים חדשים או על 1% משוויים של סך כל ניירות הערך הזהים הרשומים למסחר, לפי הגבוה מביניהם;

(ב) בתקנה זו, “ניירות ערך זהים” – איגרות חוב שהונפקו באותה סדרה או מניות של תאגיד אחד מאותו סוג;

 

 41ד9. השאלת ניירות ערך [תיקון: תשס”ב(2)]

(א) קופה רשאית להשאיל ניירות ערך בהתקיים תנאים אלה:

(1) הקופה תקבל תמורתם דמי השאלה, אלא אם כן התקיימו התנאים המפורטים בתקנת משנה (ב);

(2) ההשאלה היא לתקופה שנקבעה מראש ואשר אינה עולה על 12 חודשים (להלן – תקופת ההשאלה);

(3) ההשאלה היא לחבר בורסה, ואם מושאלות איגרות חוב סחירות של מדינת ישראל או מק”מים – אף למי שאינו חבר בורסה;

(4) שוויים של ניירות הערך המושאלים אינו עולה על 10% משוויים המשוערך של נכסי הקופה.

(ב) קופה רשאית להשאיל ניירות ערך שלא תמורת דמי השאלה, בתנאים אלה:

(1) ההשאלה נעשתה בשוק מוסדר, שבו לא נהוג לשלם דמי השאלה;

(2) השואל התחייב להחזיר לקופה את ניירות הערך שהושאלו לא יאוחר מיום העסקים הראשון שלאחר היום שבו נתקבלה דרישת הקופה;

(3) ההשאלה אושרה מראש בידי ועדת ההשקעות.

(ג) השאלת ניירות ערך תיעשה על פי הסכם השאלה בכתב בין הקופה לבין השואל.

(ד) הסכם להשאלת ניירות ערך יכלול את התחייבויותיו של השואל, לפחות כמפורט להלן:

(1) להחזיר לקופה בתום תקופת ההשאלה את נייר הערך, בכמות שהושאלה ובתוספת זכויות או מניות הטבה שהונפקו בתקופת ההשאלה;

(2) לשלם לקופה את סכום הדיבידנד או הריבית על ניירות הערך המושאלים, באותו מועד שבו שולמו סכומים כאמור למחזיקי ניירות הערך.

(ה) השאלה של ניירות ערך למי שאינו חבר בורסה יראו כהלוואה, ויחולו עליה כל המגבלות החלות על הלוואות בתקנות אלה, בשינויים המחויבים.

 

 41ד10. שווי בטוחות [תיקון: תשס”ב(2), תשס”ד(3)]

שווי הבטוחות, כפי שהוא מחושב על פי הוראות הבורסה או שוק מוסדר לפי הענין, בשל עסקאות באופציות, בחוזים עתידיים ומכירות בחסר, לא יעלה על 10% משוויים המשוערך של נכסי הקופה.

 

 41ד11. הסכם לרכישה מחדש [תיקון: תשס”ב(2)]

קופה רשאית להתקשר בהסכם לרכישה מחדש רק אם ההסכם יכלול לפחות את אלה:

(1) איגרות החוב של מדינת ישראל או המזומנים שהועברו לידי הקופה על ידי הצד האחר להסכם מהווים בטוחה; שווי הבטוחה יהיה, בכל עת, גבוה משווי המזומנים או איגרות החוב של מדינת ישראל שהעבירה הקופה לצד האחר להסכם, לרבות הריבית שנצברה עליהם (בתקנה זו – ההלוואה);

(2) במקרה של אי החזרת המזומנים הנובעים מההסכם, תינתן לקופה זכות בלתי מותנית למימוש מיידי של איגרות החוב של מדינת ישראל שהיא מחזיקה והמהווים בטוחה להלוואה.

 

 41ד12. עסקאות עם צדדים קשורים והשקעות בהם [תיקון: תשס”ב(2), תשס”ד(3)]

[הערת מערכת תקדין: תחילתה של תקנה זו ביום 5/8/05 ר’ תיקון תשס”ה(2) סעיף 24(4)]

(א) בכפוף להוראות תקנות אלה והוראות כל דין, השקעה בצדדים קשורים תיעשה בתנאים ובמחיר שהיו משולמים על ידי צד שאינו קשור באותן הנסיבות; לענין זה, “השקעה” – לרבות השקעה בנייר ערך, מתן הלוואה, השקעה בפיקדון או יצירת יתרת חובה.

(א1) בכפוף להוראות תקנות אלה והוראות כל דין, עסקה עם צדדים קשורים ובאמצעותם תיעשה בתנאים ובמחיר שהיה משלם צד שאינו קשור באותן הנסיבות, ולגבי עסקה עם צד קשור שאינה נוגעת לתפעול השוטף של הקופה -רק באמצעות בורסה או שוק מוסדר;

בתקנת משנה זו,

עסקה עם צד קשור” -לרבות רכישת נכס או שירות מצד קשור או מכירת נכס או שירות לצד קשור, שכירת נכס מצד קשור או השכרת נכס לצד קשור;

עסקה באמצעות צד קשור” – לרבות רכישה ומכירה של נכס באמצעות צד קשור והעברת כספים לניהול.;

(ב) לא תשקיע קופה במי שעובד בה או במי שעובד בחברה המנהלת אותה או במי שהוא נושא משרה בה או במי שנמצא בשליטה של מי מהם, ולא תעשה עמם או באמצעותם עסקה.

(ג) לא תשקיע קופה באחד המנויים להלן ולא תעשה עמו או באמצעותו עסקה למעט עסקה שנעשתה בהתאם לתנאים כמפורט בתקנות משנה (ד) עד (ז):

(1) אדם השולט בה או בחברה המנהלת אותה;

(2) אדם שמנהל אותה או את השקעותיה;

(3) אדם שמחזיק ביותר מ- 5% מאמצעי השליטה באחד המנויים בפסקאות (1) או (2);

(4) מי שנשלט בידי אחד המנויים בפסקאות (1) או (2), או בידי מי ששולט באחד מהם.;

(ד) קופה רשאית להשקיע בניירות ערך סחירים של מחזיק אמצעי שליטה בה או בחברה המנהלת אותה או באדם שמנהל אותה או את השקעותיה או במי שנמצא בשליטתו של מחזיק אמצעי השליטה, אם שיעור החזקתו של מחזיק אמצעי השליטה כאמור, במישרין או בעקיפין, אינו עולה על 20% מכלל אמצעי השליטה, בקופה או בחברה המנהלת או באדם שמנהל אותה או את השקעותיה, ובלבד שאינו שולט במי מהם.

(ה) קופה רשאית להשקיע בפיקדונות של צד קשור או בפיקדונות של צד קשור של מי שמנהל אותה במהלך העסקים הרגיל שלה, בהתאם להליך תחרותי בין ארבעה משתתפים לפחות שאישר הדירקטוריון של הקופה, הנותן לכל המשתתפים בהליך הזדמנות שווה לקבל את הפיקדון אם יציעו לקופה את התנאים המיטיבים אתה ביותר.

(ו) קופה רשאית להעביר כספים לניהולו של צד קשור, לקופה או למי שמנהל אותה, לרבות מנהל תיקים ומנהל קרן נאמנות, במהלך העסקים הרגיל שלה, בהתאם להליך תחרותי שיתקיים לפחות אחת לשלוש שנים בין ארבעה משתתפים לפחות שאישר הדירקטוריון של הקופה, הנותן לכל המשתתפים בהליך הזדמנות שווה לקבל את ניהול הכספים אם יציעו לקופה את התנאים המיטיבים אתה ביותר.

(ז) קופה תרכוש ותמכור נכסים באמצעות מי שנבחר לכך בהליך תחרותי שאישר הדירקטוריון של הקופה, הנותן לכל המשתתפים בהליך הזדמנות שווה לבצע את הרכישות או המכירות; הליך תחרותי כאמור ייערך אחת לשלוש שנים בין ארבעה משתתפים לפחות; קופה רשאית לבצע עסקה כאמור גם עם צד קשור לקופה אם ראתה כי הציע לקופה את התנאים המיטיבים אתה ביותר.

[הערת מערכת תקדין:

קופת גמל אשר ביום ה- 28/4/02 היתה לה השקעה כדין בגורמים קשורים, בניגוד להוראות התקנה בהתאם לתיקון תשס”ב(2), תהיה רשאית להמשיך את אותה השקעה למשך שנה מהתאריך האמור, ואולם אם אותה השקעה היתה פיקדון או הלוואה בלתי סחירה שניתנו לפני ט”ו בכסלו התשס”ב (30 בנובמבר 2001, תהיה רשאית להמשיך את אותם פיקדון או הלוואה עד למועד הפדיון לפי תנאיהם.

קופת גמל אשר ביום 5/8/04 היתה לה השקעה כדין בגורמים קשורים, בניגוד להוראות התקנה בהתאם לתיקון תשס”ד(3), תהיה רשאית להמשיך את אותה השקעה למשך שנה מיום פרסומן, ואולם אם אותה השקעה היתה פיקדון או הלוואה בלתי סחירה, תהיה הקופה רשאית להמשיך את אותו פיקדון או את אותה הלוואה עד יום י”א בטבת התשס”ז (1 בינואר 2007).

ר’ תיקון תשס”ב(2), תשס”ד(3)]

 

 41ד13. השקעה בנכסים שאינם נזילים [תיקון: תשס”ב(2), תשס”ד(3)]

(א) לא תשקיע קופה בנכסים שאינם נזילים אלא בכפוף לתזרים המזומנים הצפוי שלה.

(ב) קופה רשאית להשקיע בנכסים שאינם נזילים עד 45% משוויים המשוערך של נכסיה, ואולם קופה כאמור שיחס הנזילות שלה נמוך מ-40% תהא רשאית להשקיע בנכסים שאינם נזילים בשיעור של 80% מן ההפרש שבין 100% לבין יחס הנזילות.

(ג) בתקנה זו, “קופה” – למעט קופת גמל מבטיחת תשואה כמשמעותה בתקנה 38ב1 .

 

 41ד14. השקעה ביחידות בקרן [תיקון: תשס”ב(2)]

דמי הניהול ושכר הנאמן שישולמו בשל השקעה ביחידות בקרן ובקרן חוץ ישולמו מתוך דמי הניהול שגבתה הקופה, ויראו אותם בדמי ניהול לפי תקנה 41ח שנגבו מהעמיתים לכל דבר וענין; שיעור ההוספה שישולם לקרן לא יעלה על שיעור עמלת קניה ומכירה המשולמת על ידי הקופה בעד ניירות ערך סחירים; לענין זה, “הוספה” – כמשמעותה בסעיפים 42(ג) או 50(ג) לחוק השקעות משותפות בנאמנות, לפי הענין.

 

 41ד15. עסקאות מחוץ לבורסה [תיקון: תשס”ב(2), תשס”ד(3)]

(א) קופה רשאית לקנות ולמכור נייר ערך סחיר בעסקה מחוץ לבורסה או מחוץ לבורסת חוץ או מחוץ לשוק מוסדר בהתקיים תנאים אלה:

(1) העסקה קיבלה אישור מראש בידי ועדה מיוחדת שמינתה ועדת ההשקעות מתוך חבריה לענין זה, ואשר לפחות אחד מחבריה הוא נציג חיצוני;

(2) אם העסקה היא עם צד קשור לקופה או לחברה המנהלת – נתקבל לגביה אישור מראש של שני שלישים מהחברים בועדת ההשקעה שהם נציגים חיצוניים.

(א1) קופה רשאית לקנות ולמכור נייר ערך סחיר בעסקה מתואמת כהגדרתה בתקנון הבורסה, בהתקיים התנאי הקבוע בתקנת משנה (א)(2).

(ב) קופה תשמור תיעוד מלא ונפרד של העסקאות כאמור בתקנות משנה (א) ו-(א1) ותדווח עליהם לממונה, לפי דרישתו.

 

סימן ב’: חובת נאמנות [תיקון: תשמ”ו, תשמ”ז, תשמ”ח]

 

 41ה. חובות קופה לעמיתיה [תיקון: תשמ”ו, תשמ”ז, תשס”ב(2), תשס”ד(3)]

(א) קופה, חברה מנהלת וכל העוסקים מטעמן בניהול כספי עמיתי הקופה יפעלו לטובת כל אחד מעמיתי הקופה בלבד, לא יעדיפו כל ענין וכל שיקול על פני טובת העמיתים וינהגו באמונה, בשקידה, בזהירות ובמיומנות כפי שנאמן מיומן היה נוהג באותן נסיבות; בבואם להחליט על השקעות הקופה, ישקלו בין השאר את אלה:

(1) אפשרויות השקעה חלופיות מאותו סוג, בשים לב לתשואות ולסיכונים הצפויים וליחס ביניהם;

(2) כאשר ההשקעה היא בניירות ערך – גם את כדאיות ההשקעה בהתאם לאיכות נייר הערך כשהיא נמדדת באמות מידה כלכליות מקובלות;

(3) כאשר ההשקעה באיגרת חוב איננה באיגרת חוב מיועדת שהוציאה מדינת ישראל ואיננה באיגרת חוב של מדינת ישראל – גם את איכות הבטוחה והאם היא בטוחה מספקת להתחייבות לפי איגרת החוב.

(ב) קופה או חברה מנהלת אינה רשאית לפטור נושא משרה מאחריותו בשל הפרת חובת הזהירות כלפיה.

(ג) קופה אינה רשאית לשפות נושא משרה בה בשל חבות או הוצאה שהוטלו עליו בקשר עם מילוי תפקידו בה; חברה מנהלת רשאית לשפות נושא משרה בה רק בשל חבות או הוצאה כמפורט בפסקאות (1) ו-(2) לסעיף 260(א) לחוק החברות, שהוטלה עליו עקב פעולה שעשה בתוקף היותו נושא משרה בה ובתנאי שנקבעה בתקנונה הוראה לענין שיפוי, שיכול שתהיה כל אחת מאלה:

(1) הוראה המתירה לחברה לתת התחייבות מראש לשפות נושא משרה בה, ובלבד שיתקיימו בהתחייבות שני אלה:

(א) ההתחייבות מוגבלת לסוגי אירועים שלדעת הדירקטוריון ניתן לצפותם, בעת מתן ההתחייבות לשיפוי, ולסכום שהדירקטוריון קבע כי הוא סביר בנסיבות הענין;

(ב) בהתחייבות נקבע כי גובה השיפוי מוגבל לכך שלאחר ביצועו לא יפחת ההון העצמי של החברה המנהלת מההון העצמי המזערי הנדרש ממנה בהתאם לתקנה 14;

(2) הוראה המתירה לחברה לשפות נושא משרה בה בדיעבד ובלבד שגובה השיפוי מוגבל לכך שלאחר ביצועו לא יפחת ההון העצמי של החברה המנהלת מההון העצמי המזערי הנדרש ממנה בהתאם לתקנה 14.

(ד) קופה או חברה מנהלת לא תתקשר בחוזה לביטוח אחריותו של נושא משרה, ולא תשפה נושא משרה ולא תפטור אותו מאחריותו בשל אחד הענינים הנזכרים בסעיף 263 לחוק החברות.

(ה) התחייבות לפטור מאחריות, לשיפוי או לביטוח שניתנה בניגוד להוראות תקנה זו – בטלה.

(ו) קופה וחברה מנהלת רשאיות לבטח כל נושא משרה בהן בשל חבות שתוטל עליו עקב פעולה שעשה בתוקף היותו נושא משרה בהן בכל ,אחד מאלה:

(1) הפרת חובת זהירות כלפיהן או כלפי עמיתיהן;

(2) הפרת חובת אמונים כלפיהן, ובלבד שנושא המשרה פעל בתום לב והיה לו יסוד סביר להניח שהפעולה לא תפגע בטובת הקופה או העמיתים;

(3) חבות כספית שתוטל על נושא המשרה לטובת עמית.

(ו1) קופה וחברה מנהלת יערכו ביטוח אחריות מקצועית לכיסוי חבותן בשל מעשה או מחדל רשלני כלפי עמיתיהן וכן ביטוח לכיסוי מעילה באמון של עובדיהן כלפי העמיתים בסכום כולל שלא יפחת מהסכומים המפורטים בתקנה 4 לתקנות השקעות משותפות בנאמנות (הון עצמי וביטוח של מנהל קרן ונאמן ותנאי כשירות של דירקטורים ועובדים בהם), התשנ”ו-199536, ובתנאים הקבועים בתקנה האמורה; ביטוח כאמור –

(1) יכול שיהיה במסגרת ביטוח קבוצת מבוטחים, ובלבד שבהתקיים עילת הביטוח יהיו הקופה והחברה המנהלת זכאיות לסכומי הביטוח כאמור לעיל;

(2) ייעשה אצל מי שהוא בעל רישיון לפי חוק הפיקוח על עסקי ביטוח, התשמ”א-198137, ובאופן שיכסה תביעות בשל אירועים שאירעו בתקופת הפוליסה גם אם הוגשו בתוך שנה מתום תקופת הפוליסה;

(3) סכום ההשתתפות העצמית לפי תנאיו לא יעלה על 250,000 שקלים חדשים.

(ז) האמור בתקנה זו אינו בא לגרוע מהוראות כל דין.

 

 41ה1. השתתפות באסיפות כלליות [תיקון: תשס”ב(2)]

(א) קופה תשתתף ותצביע באסיפה כללית של תאגיד שהיא בעלת זכות הצבעה בו, בעד או נגד הצעת ההחלטה המובאת לאישור האסיפה הכללית שלו, אם יש בהצעה פגיעה אפשרית בעמיתיה או קידום ענינם, או אם מדובר באישור עסקה עם בעל ענין או מתן תגמול לבעל ענין.

(ב) הקופה תשמור תיעוד בכתב של פרטי האסיפה, לרבות שיעור הצבעתה בתוך בלל בעלי זכות ההצבעה, ואופן הצבעתה; לתיעוד יצורפו כל חומר רקע או עבודת הכנה שנאספו לצורך האסיפה.

(ג) הממונה רשאי, בכל עת, לדרוש דין וחשבון מהקופה על דרך הצבעתה באסיפה; דין וחשבון כאמור יוגש לממונה בתוך 7 ימים מיום הדרישה.

(ד) הוראות תקנה זו לא יחולו לגבי זכות הצבעה הנובעת מהשקעה בניירות ערך חוץ, אם האסיפה הכללית התקיימה מחוץ לישראל.

 

 41ה2. חשבונות השקעה [תיקון: תשס”ב(2)]

קופה רשאית להתקשר, על פי החלטה של הדירקטוריון, עם יחיד או עם חברה בעלי רישיון ניהול תיקי השקעות לשם ניהול ההשקעות של הקופה, בכפוף להחלטות ועדת ההשקעות ולמדיניות שקבעה, ובלבד שעסקאות בניירות ערה יבוצעו ישירות בחשבון הקופה או החברה המנהלת; תשלומים ששולמו בהתאם להתקשרות כאמור ישולמו מתוך דמי הניהול שגבתה הקופה, ויראו אותם כדמי ניהול שנגבו מהעמיתים לכל דבר וענין; האחריות כלפי העמיתים לאופן ניהול ההשקעות בידי החברה תהיה של הקופה.

 

סימן ב1: ועדת השקעות

 

 41ה3. ועדת השקעות [תיקון: תשס”ב(2), תשס”ג(3), תשס”ד(3)]

(א) דירקטוריון של קופה או של חברה מנהלת ימנה ועדת השקעות בהתאם להוראות תקנונה.

(ב) בוטל.

(ב1) מונה למבטח שהוא קופת גמל או שהוא מנהל קופת גמל מנהל מורשה לפי סעיף 68 לחוק הפיקוח על עסקי ביטוח, התשמ”א-1981 38, או מנהל מיוחד לפי סעיף 78ד לחוק האמור (כל אחד מאלה להלן – המנהל), ימנה המנהל את חברי ועדת ההשקעות, באישור המפקח על הביטוח; המנהל יהיה חבר ועדת ההשקעות, אך לא יושב ראש הועדה, וכיושב ראש הועדה יכהן נציג חיצוני.

(ג) הוראות סעיפים 245 ,241 ער 247 ו-249 לחוק החברות יחולו לגבי נציג חיצוני בועדת השקעות, ואולם בכל מקום שנאמר בו “האסיפה הכללית” יראו כאילו נאמר במקומו “הדירקטוריון”, ובאגודה שיתופית – “הועד המנהל”..

(ד) בועדת ההשקעות יהיה מספר אי זוגי של חברים שלא יפחת משלושה ולא יעלה על שבעה.

(ה) ויושב ראש הועדה יהיו נציגים חיצוניים; בועדת השקעות של קופה שהממונה אישר לה לגבות דמי ניהול על בסיס הוצאות בפועל לפי תקנה 41ח(ב)(2) (בתקנה זו – קופה על בסיס הוצאות בפועל), יכול שהנציגים החיצוניים יהיו מיעוט, ואולם מספרם לא יפחת ביותר מאחד ממספר יתר החברים בועדה.

(ו) חבר ועדת ההשקעות לא יכהן כחבר ועדת השקעות משתתף של מבטח או קופה אחרת, אלא אם כן הם מהווים חלק מקבוצת משקיעים אחת; נציג חיצוני בועדת השקעות של קופה על בסיס הוצאות בפועל שאינה מהווה חלק מקבוצת משקיעים יהיה רשאי לכהן כנציג חיצוני בועדות השקעות של עוד שתי קופות כאמור; לענין זה, “ועדת השקעות משתתף” – כמשמעותה בתקנה 28 לתקנות הפיקוח על עסקי ביטוח (דרכי השקעות ההון והקרנות של מבטח וניהול התחייבותיו), התשס”א-2001.

(ז) עובד קופת גמל כלשהי או עובד חברה מנהלת כלשהי, העוסקים בניהול השקעות לא יכהנו כחברים בועדת השקעות של קופה.

(ח) יועץ חיצוני של קופה או של חברה המנהלת אותה העוסק בניהול השקעות, לא יכהן בועדת השקעות של הקופה.

 

 41ה4. תפקידי ועדת השקעות [תיקון: תשס”ב(2)]

(א) אלה תפקידי ועדת ההשקעות:

(1) קביעת מדיניות ההשקעות של הקופה במסגרת מדיניות ההשקעות הכוללת שקבע הדירקטוריון;

(2) אישור עסקאות מסוימות טרם ביצוען ואישור שיעורי החזקה בניירות ערך מסוגים שונים טרם רכישתם;

(3) קביעת נכסי הבסיס של אופציות וחוזים עתידיים : שתרכוש או תיצור הקופה;

(4) קביעת השיעור המרבי של בטוחות שהקופה תהיה רשאית להעמיד בשל עסקאות באופציות, בחוזים עתידיים ומכירות בחסר;

(5) קביעת סוגי ניירות הערך שהקופה רשאית למכור בחסר;

(6) הנחיית בעלי התפקידים שעוסקים בהשקעות הקופה ביישום מדיניות ההשקעות שנקבעה ופיקוח עליהם;

(7) קביעת מדיניות ההשקעות שתבוצע בידי הגורמים המנהלים ישירות את ההשקעות ומתן הוראות לגופים אלה, וכן אופן הפיקוח עליהם – אם קבע הדירקטוריון כי חלק מניהול השקעות הקופה ייעשה שלא ישירות בידי הקופה;

(8) קביעת אמות מידה לבחינת יישום מדיניות ההשקעות שנקבעה;

(9) כתיבת כללים ונהלים לניהול השקעות הקופה;

(10) קבלת ההחלטות הנוגעות לשימוש באמצעי השליטה בתאגידים שמחזיקה הקופה; בקופה אשר היא או החברה המנהלת אותה נשלטת בידי בנק יתקבלו ההחלטות על ידי הנציגים החיצוניים בועדת ההשקעות.

(ב) דירקטוריון של קופה או של חברה מנהלת אינו רשאי ליטול לעצמו מסמכויות ועדת ההשקעות; ועדת ההשקעות אינה רשאית לאצול מסמכויותיה לאחר או לועדות משנה, למעט כאמור בתקנה 41ד15(א)(1).

 

 41ה5. כשירות חבר בועדת השקעות [תיקון: תשס”ב(2)]

(א) דירקטוריון הקופה או דירקטוריון החברה המנהלת יקבע כללים להבטחת רמת ידע וניסיון מתאימים לחברי ועדת השקעות.

(ב) לא יכהן אדם כחבר בועדת השקעות, אלא אם כן נתקיימו בו לפחות תנאים אלה:

(1) הוא יחיד;

(2) הוא בעל ניסיון בתחום שוק ההון במשך שנתיים לפחות ונתקיים בו אחד מאלה:

(א) הוא בעל תואר אקדמי מאת מוסד להשכלה גבוהה בישראל או מוסד להשכלה גבוהה מחוץ לישראל שהכירה בו המועצה להשכלה גבוהה בישראל;

(ב) הוא בעל רישיון רואה חשבון בישראל;

(ג) הוא בעל רישיון ניהול תיקי השקעות.

(3) הוא לא הורשע בפסק דין חלוט בעבירה מהעבירות המפורטות להלן, אלא אם כן חלפו 5 שנים מיום מתן פסק הדין שבו הורשע, זולת אם בית המשפט קבע כי אין בהרשעה, בהתחשב במהותה, חומרתה ונסיבותיה, למנוע כהונה כאמור; ואלה העבירות:

(א) עבירה לפי סעיפים 290 עד 418 ,415 ,392 ,297 עד 420 ו-422 עד 428 לחוק העונשין, התשל”ז-197739, ולפי סעיפים 52ג, 52ד, 53(א) ו-54 לחוק ניירות ערך;

(ב) בבית משפט מחוץ לישראל – בעבירות של שוחד, מרמה, עבירות מנהלים בתאגיד או עבירות של ניצול מידע פנים;

(ג) בעבירה אחרת אשר הממונה קבע, בהתייעצות עם היועץ המשפטי לממשלה, כי מפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לשמש כחבר ועדת השקעות.

 

 41ה6. ישיבות ועדת השקעות [תיקון: תשס”ב(2), תשס”ד(3)]

(א) ישיבות ועדת השקעות יתקיימו אחת לשבועיים לפחות; מנין חוקי בישיבות ועדת ההשקעות הוא רוב החברים.

(ב) החלטות ועדת השקעות יתקבלו ברוב קולות החברים הנוכחים, ובמקרה של שוויון בהצבעה תהיה זכות הכרעה ליושב ראש הועדה.

(ג) כל חבר בועדת ההשקעות רשאי לבקש כינוס ישיבה מיוחדת; ישיבה מיוחדת תכונס בקרות אירוע חריג בשוק ההון או בתיק ההשקעות של הקופה.

(ד) ועדת השקעות רשאית לקבוע מראש נושאים מסוימים אשר בשל אופיים יהיה ניתן לקיים בהם ישיבות באמצעות תקשורת המאפשרת לחברי הועדה המשתתפים קשר בו-זמני; החלטות דחופות יתקבלו לאחר התייעצות באמצעות תקשורת המאפשרת לחברי הועדה המשתתפים קשר בו-זמני.

(ה) ישיבות ועדת ההשקעות יתועדו בפרוטוקול שבו יירשמו שמות הנוכחים, עיקרי הדיון וההחלטות שהתקבלו; לפרוטוקול יצורפו כל ניירות העבודה שהוצגו לצורך קבלת החלטות; הפרוטוקול החתום בידי יושב ראש ועדת ההשקעות ונספחיו יעמדו לעיון כל דירקטור, כל חבר בועדת השקעות והמנהל הכללי של הקופה; פרוטוקול ישיבה יאושר בישיבה הבאה אחריה.

 

 41ה7. עובד העוסק בניהול השקעות ויועץ השקעות [תשס”ב(2), תשס”ד, תשס”ד(3)]

(א) עובד של קופה או של חברה מנהלת או מי שמועסק על ידן, המשתתף בקבלת החלטות שענינן ניהול השקעות בניירות ערך, יתקיימו לגביו התנאים הקבועים בסעיף 8(א)(1) עד (4) לחוק לייעוץ ולניהול השקעות.

(ב) על עובד או מועסק כאמור בתקנת משנה (א) יחולו הוראות –

(1) סעיף 4 לחוק לייעוץ ולניהול השקעות, בשינויים המחויבים;

(2) תנאי הכשירות לפי תקנה 41ה5(ב)(3), בשינויים המחויבים.

(ג) אדם המייעץ לקופה או לחברה מנהלת בקשר לקבלת החלטות שענינן ניהול השקעות בניירות ערך, יהיה בעל רישיון יועץ לפי החוק לייעוץ ולניהול השקעות.

 

 41ה8. מינוי דירקטור מטעם קופה [תיקון: תשס”ב(2)]

(א) מינוי דירקטור מכוח אמצעי שליטה שבהחזקת קופה (בתקנה זו – דירקטור מטעם קופה), ייעשה בידי ועדת ההשקעות, ובקופה או בחברה מנהלת המצויים בשליטה של בנק – בידי הנציגים החיצוניים שבועדת ההשקעות.

(ב) דירקטור מטעם קופה, לא יכהן כנושא משרה או כעובד בתאגיד השולט בקופה או בחברה המנהלת אותה, ויהיה בלתי תלוי בתאגיד השולט בקופה או בחברה המנהלת.

(ג) שכר וכל טובת הנאה אחרת אשר דירקטור מטעם קופה זכאי לקבל, יועברו לקופה וייתוספו לנכסיה; קופה או חברה מנהלת רשאית לתגמל דירקטור מטעם קופה באופן ישיר מאמצעיה.

(ד) חברה מנהלת רשאית לשמש דירקטור מטעם קופה.

 

סימן ג’: שערוך נכסי קופה וחישוב רווחים [תיקון: תשמ”ו, תשמ”ז, תשמ”ח]

 

 41ו. שערוך נכסי קופה [תיקון: תשמ”ו, תשמ”ז, תשמ”ח, תשמ”ט, תשנ”ג, תשנ”ה, תשס”ב(2), תשס”ד(2), תשס”ד(3), תשס”ה(2), תשס”ה(3)]

(א) ערכם של נכסי קופה יחושב, בניכוי התחייבויותיה מדי יום עסקים בשעה 9:00 לגבי יום העסקים הקודם, לפי ההוראות המפורטות להלן:

(1) לגבי איגרת חוב בלתי סחירה, תעודת חוב מסחרית בלתי סחירה, פיקדון ופיקדון חשכ”ל – לפי שווי הוגן, שיחושב בהתאם למודל שעליו יורה הממונה והמבוסס על שיטת היוון תזרימי המזומנים; שיעורי הריבית להיוון תזרימי המזומנים ייקבעו בידי חברה המתמחה בקביעת ריביות כאמור, שנבחרה במכרז לענין זה, והקופה תתקשר עם החברה שנבחרה בתנאים שנקבעו במכרז; הממונה רשאי להורות לקופה להעביר לחברה האמורה כל נתון הדרוש לה לענין זה באופן שיורה;

(2) לגבי נייר ערך סחיר – לפי שווי שוק, ואולם לגבי איגרת חוב שהזכאות לקבלת קרן וריבית בגינה נוצרה לפני תום החודש אך התשלום יבוצע לאחר תום החודש – ישוערכו הקרן והריבית שבגינן נוצרה הזכאות לפי סכום התשלום שיבוצע בפועל, בניכוי הריבית בגין מספר הימים שנותרו ממועד החישוב ועד מועד התשלום ולגבי נייר ערך סחיר הנסחר מחוץ לישראל – לפי שווי שוק למועד האחרון הידוע לקופה, ובלבד שלא יקדם משני ימי עסקים לפני מועד החישוב;

(3) לגבי יחידה בקרן פתוחה ויחידה בקרן חוץ – לפי מחיר הפדיון שפרסמה הקרן ליום המסחר האחרון בבורסה באותו חודש;

(4) לגבי הלוואה בלתי סחירה והלוואה לעמית – לפי שווי הוגן שיחושב באמצעות מודל כאמור בפסקה (1), בניכוי חובות אבודים;

(5) לגבי זכות במקרקעין – שוויה של הזכות לפי הערכת שמאי מקרקעין מוסמך, שתיערך אחת לשנתיים לפחות; ההערכה מחדש תיעשה לפי הערך שהיה מתקבל בעת מימוש במכירה ממוכר מרצון לקונה מרצון; לא נעשתה הערכה מחדש לתקופה שמיום הערכת השמאי ועד ליום החישוב, יוצגו המקרקעין לפי הערך המשוערך האחרון שנקבע להם, כשהוא מותאם למדד רלוונטי שקבע השמאי;

(6) לגבי מניה בלתי סחירה – לפי שווי הוגן, בהתאם להערכת מומחה שמינתה ועדת ההשקעות; ההערכה תיעשה אחת לשנה לפחות;

(7) לגבי השקעה בקרן השקעה לא סחירה – לפי שווי הוגן שיחושב לפי הוראות הממונה;

(8) לגבי אופציה בלתי סחירה וחוזה עתידי – לפי שווי הוגן שיחושב באמצעות מודל שיורה עליו הממונה;

(9) לגבי ניירות ערך שהושאלו על ידי הקופה – כאילו ניירות הערך היו בידי הקופה;

(10) לגבי ניירות ערך שנמכרו בחסר – כהתחייבות לפי שווי שוק.

(א1) על אף האמור בתקנת משנה (א), ערכם של נכסי קופת גמל המבטיחה תשואה במשמעותה בתקנה 38ב1 יחושב, בניכוי התחייבויותיה ליום האחרון של כל חודש, ויחולו הוראות תקנת משנה (א) בשינויים אלה:

(1) הנכסים כאמור בפסקה (1) יחושבו לפי העלות המתואמת שלהם; הפחתת פרמיה וניכיון תועשה בשיטת הקו הישר;

(2) הנכסים כאמור בפסקה (4) יחושבו לפי עלות מתואמת של ההלוואה, בניכוי חובות אבודים.

(ב) שוויים של נכסים ישוערך בניכוי עתודה למס, ובנכסים בלתי סחירים גם בניכוי הוצאות מימוש משוערות.

(ג) שוויים של נכסים מחוץ לישראל ישוערך באמור בתקנה זו ויתורגם לשקלים חדשים לפי השער היציג.

(ד) נתונים ומסמכים ששימשו בסיס להערכת שמאי או מומחה לפי תקנת משנה (א) יישמרו בידי הקופה, ויוצגו לממונה, לפי דרישה.

 

 41ז. חישוב ערכו של נייר ערך במקרים מיוחדים [תיקון: תשמ”ו, תשמ”ז, תשנ”ג, תשס”ב(2)]

בוטל.

 

 41ח. סכום שניתן לנכות מקופה [תיקון: תשמ”ו, תשמ”ז, תשנ”ח, תשנ”ט(3), תשס”ב(2), תשס”ד(3), תשס”ה(2), תשס”ה(3), תשס”ו]

(א) ההוצאות שייפרעו מנכסי הקופה יהיו רק אלה:

(1) עמלות קניה ומכירה של ניירות ערך סחירים ועמלות הנובעות באופן ישיר מקניה או ממכירה של נכסים שאינם ניירות ערך סחירים ודמי שמירה בשל ניירות ערך.

(2) מסים החלים על הקופה, על נכסיה, על הכנסותיה ועל עסקאות שנעשו בנכסיה.

(3) עמלות ניהול חיצוני.

(א1) ההוצאות שייפרעו מתשלומי עמית או מחשבונו בקופה יהיו רק אלה:

(1) דמי ניהול בשיעור שלא יעלה על הקבוע בתקנון הקופה, כפי שאישר הנציב ובכפוף לקבוע בתקנת משנה (ב);

(2) החזרי הלוואה שהקופה רשאית לנכות, בהתאם להוראות תקנה 30;

(3) דמי ביטוח הנגבים לפי תקנה 31..

(ב) (1) דמי ניהול בקופות, שלא אושר להן לגבות דמי ניהול על בסיס הוצאות שהוציאו בפועל, בהתאם להוראות פסקה (2) ייגבו בתשלומים חודשיים רצופים, ושיעורם החודשי לא יעלה על החלק ה-12 של 2% מסך כל הנכסים שבחשבונו של כל עמית ביום העסקים האחרון של כל חודש; כספים שהופקדו לחשבון או נמשכו ממנו במהלך החודש, יחויבו בדמי ניהול בשיעור יחסי למספר הימים שבהם נוהלו בחשבון באותו החודש.

(2) הממונה רשאי לאשר לקופת גמל לגבות מאת העמית דמי ניהול על בסיס הוצאות שהוציאה הקופה בפועל, ומשאושר לה לגבות דמי ניהול כאמור, לא תהיה הקופה רשאית לגבות דמי ניהול בשיעור קבוע מנכסי הקופה;דמי ניהול לשנה הנגבים על בסיס הוצאות בפועל, לא יעלו על דמי הניהול שהיתה הקופה רשאית לגבות בשנה אילו נגבו בהתאם להוראות פסקה (1); הממונה לא יאשר לקופת גמל לגבות דמי ניהול על בסיס הוצאות בפועל, אלא אם כן נתקיימו בה כל אלה:

(א) ההצטרפות לקופה מוגבלת לפי תקנונה לציבור מסוים בלבד;

(ב) הקופה והחברה המנהלת אותה הן גופים שפעילותם היא שלא למטרת רווח;

(ג) מחצית לפחות מן הדירקטורים בקופה ובחברה המנהלת אותה מתמנים בידי העמיתים או בידי גוף יציג של העמיתים שאישר לענין זה הממונה.

(3) בקופת גמל מסלולית יחולו הוראות תקנת משנה זו על כל מסלול השקעה כאילו היה חשבון נפרד, והקופה לא תהיה רשאית לגבות דמי ניהול נוספים בשל מעבר בין מסלולי השקעה בקופה.

(ג) קופה וחברה המנהלת קופה לא יקבלו טובת הנאה כלשהי בקשר עם ניהול קופת הגמל מעבר לדמי הניהול המשולמים להן.

(ד) תאגיד השולט בקופה או בחברה המנהלת את הקופה, ותאגיד בשליטה של תאגיד כאמור, לא יקבלו טובת הנאה כלשהי בקשר עם ניהול הקופה מעבר לאמור בתקנת משנה (א)(1) ו-(4).

 

 41ט. דמי ביטוח עמיתים [תיקון: תשמ”ו, תשמ”ז, תשמ”ח]

בטלה.

 

 41י. חלקו של עמית ברווחי קופה [תיקון: תשמ”ו, תשמ”ז, תשס”ד(3), תשס”ה(3)]

הרווחים הנצברים בקופה מדי יום עסקים, כפי שהתקבלו מחישוב ערכם של נכסי הקופה כאמור בתקנה 41ו ולאחר ניכוי דמי הניהול, ייזקפו לזכות העמיתים ליום העסקים האחרון של כל חודש, ולגבי עמית המושך או מעביר כספים מהקופה – במועד החישוב שקדם למועד שבו התקבלו הכספים בידי העמית או למועד שבו הועברו; לענין זה, יראו כל מסלול השקעה בקופת גמל מסלולית כאילו היה קופה נפרדת.

 

 41יא. מועדי התשלום לעמית המושך כספים [תיקון: תשמ”ו, תשמ”ז, תשנ”א, תשנ”ד, תשנ”ה, תשס”ד(3), תשס”ה(3)]

עמית הזכאי לכספים על פי הוראות תקנות אלה אשר העביר לקופה בקשה לקבל את הכספים המגיעים לו מן הקופה, כולם או חלקם, יקבל את הכספים כאמור בתוך 4 ימי עסקים מהיום שהגיעה בקשתו לקופה ואולם אם חל מועד קבלת הכספים באחד משלושת ימי העסקים הראשונים בחודש פלוני, רשאית הקופה לדחות את מועד התשלום ליום העסקים הרביעי באותו חודש; ביקש העמית לקבל את הכספים בתשלומים חודשיים רצופים, תעביר לו הקופה את התשלומים ביום קבוע בכל חודש בהתאם לתקנונה, ואם אין בתקנונה קביעה כאמור, ביום העסקים הראשון בכל חודש.

 

 41יא1. מועדי התשלום לעמית המושך כספים מקופה עם תשואה מזערית [תיקון: תשס”ה(3)]

על אף האמור בתקנה 41יא, בקופת גמל המבטיחה תשואה כמשמעותה בתקנה 38ב1, יקבל העמית את הכספים כאמור בתקנה 41יא בתוך 3 ימי עסקים מתום החודש שבו הגיעה בקשתו לקופה.

 

 41יב. תשלום אחד לעמית-מושך [תיקון: תשמ”ו, תשמ”ז, תשס”ד(3)]

בוטל.

 

 41יג. משיכה חלקית [תיקון: תשמ”ו, תשמ”ז, תשס”ג, תשס”ד(3), תשס”ה(2)]

(א) בוטל.

(ב) בקופת גמל לתגמולים ובקרן השתלמות, תשלם הקופה לעמית המבקש למשוך חלק מן הכספים העומדים לזכותו, כאמור בתקנה 41יא, לפי הוראות אלה:

(1) בתשלום שחלות עליו הוראות סעיף 87 לפקודה, ישולמו הסכומים באופן יחסי מכל אחד מחלקי מרכיבי חשבון קופת הגמל, כהגדרתם בתקנה 49א;

(2) בתשלום שלא חלות עליו הוראות סעיף 87 לפקודה, ישולמו הסכומים מכל אחד מחלקי מרכיבי חשבון קופת הגמל, לפי סדר זה:

(א) מחלק מרכיב חשבון קופת הגמל של תשלומים עד המועד הקובע, כהגדרתם בתקנה 49א(ב)(1)(א);

(ב) מחלק מרכיב חשבון קופת הגמל של התשלומים החייבים, כהגדרתם בתקנה 49א(ב)(1)(ב)(2);

(ג) מחלק מרכיב חשבון קופת הגמל של תשלומי ההפקדה המוטבת, כהגדרתם בתקנה 49א(ב)(1)(ב)(1).

 

 41יד. מועד הבקשה [תיקון: תשמ”ו, תשמ”ז, תשמ”ח]

בוטל.

 

 41טו. תשלום לעמית-מעביד [תיקון: תשמ”ו, תשמ”ז, תשס”ג(2)]

בוטל.

 

 41טז. צבירת רווחים לעמית בחודש ההפקדה [תיקון: תשמ”ו, תשמ”ז, תשס”ד(3)]

רווחי קופת גמל של עמית שהפקיד כספים לקופת גמל ביום עסקים בחודש כלשהו ייצברו לזכותו החל ביום העסקים שלמחרת.

 

 41יז. העברת זכויות [תיקון: תשמ”ו, תשמ”ז, תשמ”ט, תשנ”ג, תשנ”ה, תשנ”ו, תשס”ד(2), תשס”ד(3), תשס”ה(3), תשס”ו]

(א) העברת זכויות של עמית מקופה אחת לקופה אחרת תיעשה במזומנים, אלא אם כן הסכימו ביניהן הקופות, למעט קופות השייכות לאותה קבוצת משקיעים כהגדרתה בתקנה 41א (בתקנה זו – קופות קשורות) כי ההעברה תיעשה בנכסים אחרים.

(ב) העברת זכויות של עמית בין קופות קשורות יכול שתיעשה שלא במזומנים אם נעשתה בהתאם להוראות שפרסם הממונה לרבות לענין מועד ההעברה.

(ג) העברת זכויות של עמית ממסלול השקעה בקופת גמל מסלולית למסלול השקעה אחר באותה קופת גמל תיעשה במזומנים.

(ד) העברת זכויות כאמור בתקנת משנה (א) תיעשה בתוך 7 ימי עסקים מהיום שבו הגיעה בקשת ההעברה לקופה ותתבצע ישירות בין הקופות ולא באמצעות העמית ואולם אם חל מועד ההעברה באחד משלושת ימי העסקים הראשונים בחודש פלוני, רשאית הקופה לדחות את מועד ההעברה ליום העסקים הרביעי באותו חודש.

[הערת מערכת תקדין:

תחילתה של תקנה 41יז(ד) לעיל – ביום כ”א בטבת התשס”ה (2 בינואר 2005); עד למועד האמור יחול הנוסח הקודם

ר’ תיקון תשס”ד(3) ותשס”ה(2)]

 

 41יז1. ריבית פיגורים [תיקון: תשנ”ה, תשס”ד(3)]

לא שילמה קופה לעמית הזכאי לקבל ממנה כספים או לא העבירה זכויותיו בקופה לקופה אחרת או לא העבירה זכויותיו במסלול השקעה בקופה למסלול השקעה אחר באותה קופה במועד שנקבע לכך לפי הוראות פרק זה, תשלם לו הקופה או תזכה את חשבונו, לפי הענין, בריבית פיגורים בשיעור הריבית בשל איחור בהעברת כספים מהמערכת הבנקאית שקובע החשב הכללי במשרד האוצר, כשיעורה מפעם לפעם, בשל התקופה המתחילה במועד שנקבע לתשלום הכספים או להעברתם ועד מועד תשלומם או העברתם בפועל;סכום הריבית שתשלם הקופה לעמית או שבו תזכה את חשבונו כאמור, ינוכה מדמי הניהול שהקופה רשאית לנכות מכלל חשבונות העמיתים.

 

 41יח. סייג להעברת זכויות עמיתים [תיקון: תשמ”ו, תשמ”ז, תשנ”ג]

עלה בחודש פלוני הסכום אותו נדרשת קופה להעביר עבור עמיתים עצמאיים שאינם קבוצת עמיתים, בתוספת סכומים שהעברתם נדחתה כמפורט להלן, על 1% מערכם המשוערך של נכסי הקופה באותו חודש, רשאית הקופה לדחות את העברת הזכויות לגבי הסכום שמעל 1% האמור, למועד העברת הזכויות הבא, ובלבד שסדר העברת הזכויות ייקבע לפי סדר הגשת הבקשות להעברה; העברה על פי תקנה זו טעונה אישור הנציב.

 

 41יט. מאזן קופה [תיקון: תשמ”ו, תשמ”ז, תשמ”ח, תשס”ד(3)]

(א) שערוך נכסי קופה לשם עריכת מאזן ייעשה על פי הוראות סימן זה.

(ב) בוטל.

 

חלק שלישי: קופות גמל לקיצבה [תיקון: תשמ”ח]

 

 41כ. השקעות קופת גמל לקצבה [תיקון: תשמ”ח, תשנ”ד, תשנ”ה, תשנ”ט(2), תשס”א(3), תשס”ב(2), תשס”ג(3), תשס”ה(3), תשס”ה(4)]

(א) קרן ותיקה תשקיע את נכסיה כמפורט להלן:

(1) באיגרות חוב מיועדות לקרן ותיקה שהונפקו לפני יום ד’ באלול התשס”ג (1 בספטמבר 2003) או בפיקדון חשכ”ל הנובע מפדיון מוקדם של איגרות חוב כאמור;

(2) באיגרות חוב מיועדות מסוג “ערד”, אם סך כל שוויין של איגרות החוב לפי פסקה (1) פחת מ- 30% משוויים המשוערך של נכסיה – כך שהשיעור הכולל של איגרות החוב לפי פסקה זו יחד עם איגרות החוב לפי פסקה (1), ככל שישנן, יהיה 30% משוויים המשוערך של נכסיה;

(3) על יתרת הנכסים של הקרן שלא הושקעו לפי פסקאות (1) ו-(2), יחולו הוראות תקנות 41ב עד 41ה8, ויראו אותה לענין התקנות האמורות כקופה (להלן בפסקה זו – נכסי הקרן המושקעים כקופה), ובלבד שיתקיימו כל אלה:

(א) הקרן תשקיע שיעור שלא יפחת מ-86% משווים המשוערך של נכסיה המושקעים כקופה, באלה:

(1) באיגרות חוב של מדינת ישראל;

(2) בהלוואות ובפיקדונות המדורגים -11 לפחות;

(3) בנכסים מחוץ לישראל שהם –

(א) איגרות חוב של מדינת ישראל או של מדינת חוץ מאושרת;

(ב) הלוואות או פיקדונות המדורגים -11 לפחות של תאגיד שהוא תושב מדינת חוץ מאושרת או תושב מדינת ישראל;

(ב) המדד לפיזור הסיכון של נכסי הקרן המושקעים כקופה לא יפחת מ-700%;

(ג) הקרן תהיה רשאית להחזיק ב-100% מאמצעי השליטה של חברה לניהול קרן חדשה מקיפה או קרן חדשה כללית;

(ד) הקרן תהיה רשאית להחזיק באמצעי שליטה של חברה בת שהיא חברה מנהלת שאינה חברה לניהול קרן חדשה מקיפה או קרן חדשה כללית;

(ה) הקרן תהיה רשאית להמשיך ולהחזיק ב-100% מאמצעי השליטה של תאגיד עזר שבהם החזיקה ביום כ”ג בטבת התש”ס ( 1 בינואר 2000); בפסקת משנה זו, “תאגיד עזר” – תאגיד שאינו כשלעצמו קרן ותיקה, העוסק רק בתחום הפעולה המותר לקרן הוותיקה השולטת בו.;

(ב) קרן חדשה תשקיע 30% משוויים המשוערך של נכסיה באיגרות חוב מסוג “ערד”; על יתרת הנכסים של קרן חדשה ועל הקרן החדשה יחולו הוראות תקנות 41ב עד 41ה8, ויראו אותה לענין התקנות האמורות כקופה; ואולם קרן חדשה רשאית להחזיק באגרות חוב מסוג “ערד” יותר מ- 30% משוויים המשוערך של נכסיה, אם איגרות החוב –

(1) הונפקו לה לפני יום ז’ בטבת התשס”ד (1 בינואר 2004) או שהועברו לה לפי תקנה 41יז;

(2) מוחזקות בחשבון נפרד, בהתאם להוראות שקבע הממונה, כנגד 70% מהתחייבויות הקרן למי שהיה זכאי לקבל ממנה קצבה לפני יום ז’ בטבת התשס”ד (1 בינואר 2004)]

(ג) על קרן חדשה כללית יחולו הוראות תקנות 41ב עד 41ה8, ויראו אותה לענין התקנות האמורות כקופה.

(ד) לענין תקנת משנה (א) יראו נכסים שהועברו לקרן ותיקה מידי צדדים קשורים, לשם סיוע בהקטנת הגירעון האקטוארי שלה, כהשקעה באיגרת חוב מיועדת לקרן ותיקה אם נתקיימו כל אלה:

(1) מימוש מיידי של הנכסים אינו עולה בקנה אחד עם חובת הנאמנות של הקרן לעמיתיה;

(2) הקרן הגישה לממונה תכנית למימוש הנכסים, אשר במסגרתה ימומשו כל הנכסים באופן שהחוקות הקרן יותאמו לאמור בתקנת משנה (א), וזאת לא יאוחר מתום חמש שנים מהמועד שהועברו אליה או פרק זמן ארוך יותר, אם אושר בידי הממונה מטעמים מיוחדים והקרן עמדה בתכנית שאושרה כאמור ;

(3) הממונה אישר את העברת הנכסים לקרן לשם הקטנת הגירעון האקטוארי שלה ואת התכנית למימוש הנכסים.

(ה) קרן המחזיקה נכסים כאמור בתקנת משנה (ד) אינה רשאית לרכוש נכסים, למעט איגרות חוב מיועדות לקרן ותיקה, כל עוד לא התקיים אחד מאלה:

(1) הקרן מימשה את כל הזכויות בנכסים שנתקבלו כאמור בתקנת משנה (ב), בהתאם לתכנית שהוגשה;

(2) שווי הנכסים שטרם מומשו והשקעות הקרן שאינן באיגרות חוב מיועדות אינו עולה על 70% משוויים המשוערך של נכסיה.

(ו) קופת גמל לקצבה אינה רשאית להעביר מזומנים למבטח משנה מחוץ לישראל, אלא בכפוף לתקנה 25 לתקנות הפיקוח על עסקי ביטוח (דרכי השקעת ההון והקרנות של מבטח וניהול התחייבויותיו), התשס”א-200140.”

 

 41כא. השקעות של קופות גמל אחרות [תיקון: תשמ”ח, תשס”ב(2)]

בוטל.

 

 41כב. שערוך נכסי קופת גמל לקצבה ועריכת מאזן [תיקון: תשמ”ח, תשנ”ה, תשס”ב(2), תשס”ד(2)]

(א) ערכם של נכסי קופת גמל לקצבה יחושב בהתאם להוראות תקנה 41ו ואולם איגרת חוב מיועדת המוחזקת על ידי קרן מקיפה חדשה תחושב לפי העלות המתואמת של איגרת חוב.

[הערת מערכת תקדין: לגבי התקופה שמיום כ”ג באדר ב’ התשס”ה (3 באפריל 2005) עד יום ל’ בכסלו התשס”ו (31 בדצמבר 2005), יראו בתקנה 41כב(א) לעיל, כאילו במקום “איגרת” נאמר “ערכם של הנכסים יחושב ליום האחרון של כל חודש ואיגרת”

ר’ תיקון תשס”ה(2)]

(ב) הוראות תקנת משנה (א) יחולו גם על עריכת מאזן, לרבות לצורך פירוק קופת הגמל או לצורך הצטרפותה לקופת גמל אחרת לקצבה,”

 

 41כג. חובות קופת גמל לקצבה לעמיתיה [תיקון: תשמ”ח, תשס”ב(2)]

קופת גמל לקצבה, חברה מנהלת ועובדיהן, העוסקים בניהול כספי קופת הגמל, יפעלו בהתאם להוראות תקנה 41ה ובהתאם להוראות חלק זה.

 

 41כד. קבלת עמיתים חדשים [תיקון: תשמ”ח]

(א) קופת גמל לקיצבה לא תקבל ולא תתחייב לקבל עמיתים חדשים, בין כבודדים ובין בקבוצה, אלא לאחר שקיבלה חוות דעת אקטוארית ערוכה וחתומה בידי אקטואר בדבר יכולתה של הקופה לקיים את ההתחייבויות שהיא נוטלת על עצמה בצירוף העמיתים החדשים ובדבר השפעת צרופם והתנאים בהם יצורפו על מצבה האקטוארי של הקופה.

(ב) חוות דעת אקטוארית כאמור בתקנת משנה (א) תישמר בקופה ותוצג לממונה, על פי דרישתו.

(ג) בתקנה זו, “עמיתים חדשים” – למעט אלה:

(1) עמיתים המצטרפים לקופה לפי הסדר או הסכם קיבוצי או לפי הסכם בין מעסיק לקופה, אשר נכרת לפני יום י”א בטבת התשמ”ח (1 בינואר ;(1988

(2) עמיתים בודדים המצטרפים לקופה מכוח הסכם שנחתם לאחר יום י”א בטבת התשמ”ה (1 בינואר 1988) ובהתקיים הוראת תקנת משנה (א).

 

 41כה. זכויות למפרע [תיקון: תשמ”ח, תשנ”ט(2), תש”ס]

(א) עמית בקופת גמל לקיצבה רשאי לרכוש זכויות שתחולתן למפרע –

(1) בקרן ותיקה – אם לא חלפו יותר מ-24 חודשים ממועד שהופסקו תשלומיו לקרן הותיקה ורכישת הזכויות למפרע היא לתקופת ההפסקה;

(2) בקרן חדשה מקיפה ובקרן חדשה כללית – ובלבד שהרכישה היא בשל אותה שנת מס שבה זו מתבצעת.

(3) על אף האמור בפסקה (2), בשנת המס 2000 ניתן יהיה לרכוש זכויות בקרן חדשה מקיפה ובקרן חדשה כללית, בעד עמית שכיהן כראש עיריה, יושב ראש מועצה מקומית, יושב ראש מועצה דתית או סגנו של כל אחד מאלה, גם בשל חודשים בשנת המס 1998 שבהם כיהן בתפקיד כאמור.

והכל בכפוף לכך שהקופה בדקה ומצאה כי תשלומי העמיתים לקופה מאזנים את התחייבויותיה שכנגד זכויות אלה, על פי חישוב אקטוארי שנערך ונחתם בידי אקטואר; חישוב אקטוארי כאמור יישמר בקופה ויוצג לממונה, על פי דרישתו.

(ב) בתקנה זו, “זכויות שתחולתן למפרע” – לרבות אלה:

(1) זכויות עבור תקופה שבה העמית לא היה חבר בקופה, אך למעט זכויות שנרכשו לפי הסדר להבטחת רציפות זכויות לקיצבה:

(2) זכויות עבור רכיבי שכר שקיבל העמית בתקופה שבה היה חבר בקופת הגמל לקיצבה, אם רכיבי שכר אלו לא נלקחו בחשבון בקביעת שיעור התשלום לקופה; לענין זה, “רכיבי שכר” – לרבות חלק כלשהוא בשכרו של העמית אף אם לא ניתן לזהותו כרכיב נפרד.

(ג) הקנתה קופת גמל לקיצבה לעמיתיה זכויות שתחולתן למפרע בניגוד לחישוב האקטוארי שהוגש לה, רשאי הממונה להורות על ביטולו של ההסכם למפרע; בוטל הסכם כאמור יוחזרו הכספים לעמיתים, בניכוי הסכומים הדרושים לכיסוי ביטוח נכים ושאירים על פי חישוב אקטוארי.

 

 41כו. זכויות העמיתים ותקנון [תיקון: תשמ”ח]

(א) זכויות וחובות העמיתים בקופת גמל לקיצבה לא ייקבעו אלא בתקנונה; לענין זה, “זכויות העמיתים” – לרבות הגדרת הזכאים והזכאויות, שיטת חישוב השכר הקובע, שיטת הצמדת הקיצבה, רכיבי שכר הנכללים בבסיס הקיצבה ומועד תשלום הקיצבה.

(ב) קופת גמל לקיצבה לא תקנה לעמיתיה זכויות מעבר לקבוע בתקנונה, אף אם שולם עבורם.

(ג) קופת גמל לקיצבה לא תקבל על עצמה התחייבויות חדשות לענין זכויות העמיתים בקופה, אלא בהתאם ליכולתה לעמוד בהן, לפי חישוב אקטוארי, אשר יישמר בקופה ויוצג לממונה, על פי דרישתו.

 

 41כז. השקעות [תיקון: תשמ”ח, תשס”ב(2)]

בוטל.

 

 41כח דמי ניהול בקרן חדשה מקיפה ובקרן חדשה כללית [תיקון: תשנ”ה, תשנ”ט(2), תש”ס, תשס”ד(2), תשס”ה(3)]

(א) קרן חדשה מקיפה רשאית לנכות דמי ניהול –

(1) מתוך התשלומים המועברים לקרן שבל העמיתים – בשיעור שלא יעלה על 6%;

(2) מתוך הנכסים המשוערכים של הקרן, למעט נכסים העומדים כנגד התחייבויות הקרן למי שהיה זכאי לקבל קצבה לפני יום ז’ בטבת התשס”ד (1 בינואר 2004) – בשיעור שנתי שלא יעלה על 0.5%;

(3) מתוך תשלומי הקצבה המשולמים למי שמקבל מהקרן קצבה הנמוכה מקצבת מינימום – דמי ניהול בשיעור הקבוע בתקנונה, אשר לא יעלה על 6% מההפרש שבין קצבת מימימום לבין הקצבה המשולמת לעמית; לענין זה “קצבת מינימום” – קצבה בשיעור של 5% מהשכר הממוצע במשק.

(ב) בוטל;

(ג) בוטל;

(ד) בוטל;

(ה) קרן חדשה כללית רשאית לנכות דמי ניהול לפי אחד משני אלה:

(1) כל אלה:

(א) מתוך התשלומים המועברים בשל העמיתים לקופה – שיעור שלא יעלה על 3% מהם;

(ב) משווי יתרת הזכויות הצבורות של העמיתים בקופה – שיעור שלא יעלה על 0.5% מהם;

(ג) מתוך תשלומי הקופה לעמיתים – שיעור שלא יעלה על 2% מהם או סכום של 40 שקלים חדשים לחודש, לפי הנמוך מביניהם; הסכום האמור יהיה צמוד למדד החל במדד שפורסם לחודש נובמבר 1996 עד המדד הידוע במועד התשלום לעמיתים;

ובלבד שסך כל דמי הניהול החל בשנה הרביעית לחברות העמית בקופה, לא יעלה על 2% משווי יתרת הזכויות הצבורות של העמית;

(2) שיעור שלא יעלה על 2% משווי יתרת הזכויות הצבורות של העמיתים בקופה.

——————————

[הערת מערכת תקדין: סעיף קטן (ה) להלן יכנס לתוקפו ביום א’ בטבת התשס”ו (1 בינואר 2006) ר’ תיקון תשס”ה(3)]

(ה) קרן חדשה כללית רשאית לנכות דמי ניהול רק מתוך הנכסים המשוערכים של הקרן בשיעור שנתי שלא יעלה על 2%; ואולם לגבי עמית שהקרן ניכתה דמי ניהול מהתשלומים שהועברו בשלו –

(1) אם לא החל לקבל קצבה מהקרן לפני יום א’ בטבת התשס”ו (1 בינואר 2006) (בתקנה זו – יום השינוי) – דמי הניהול שרשאית הקרן לנכות מתוך נכסים העומדים כנגד התחייבויותיה לעמית שמקורן בתשלומים שנוכו מתוכם דמי ניהול – יהיו, כל עוד לא החל לקבל קצבה – בשיעור שנתי שלא יעלה על %0.5, ומהמועד שהחל בו לקבל קצבה – בשיעור שנתי שלא יעלה על 2%;

(2) אם החל לקבל קצבה מהקרן לפני יום השינוי –

(א) דמי הניהול שרשאית הקרן לנכות מתוך נכסים העומדים כנגד התחייבויותיה לעמית – יהיו בשיעור שנתי שלא יעלה על %0.5;

(ב) דמי הניהול שרשאית הקרן לנכות מתוך תשלומיה לעמית, לא יעלו על 2% מהם או סכום של 40 שקלים חדשים לחודש, לפי הנמוך מביניהם; הסכום האמור יהיה צמוד למדד החל במדד שפורסם לחודש נובמבר 1996 עד המדד הידוע במועד התשלום לעמית.

——————————

 

 41כט. ערכי פדיון [תיקון: תשנ”ה, תשנ”ט(2), תשס”ג, תשס”ה(3)]

(א) משיכת כספים מקרן ותיקה, שלא בדרך שלקיצבה, תיעשה לפי נוסחה לערכי פדיון שתהיה מבוססת על חישוב סך כל התשלומים שהועברו בשל העמית לקופה, בניכוי דמי ניהול ועלות הכיסוי הביטוחי שבוטח בו העמית, בתוספת הפרשי הצמדה או הפרשי הצמדה וריבית כמפורט להלן, והכל לגבי התקופה שמיום הצטרפותו לקופה ועד מועד משיכת הכספים ממנה –

(1) אם לא חלפו יותר מחמש שנים ממועד היותו לעמית בקופה – הפרשי הצמדה למדד בלבד;

(2) אם חלפו יותר מחמש שנים אך לא יותר מחמש-עשרה שנים ממועד היותו לעמית בקופה – הפרשי הצמדה למדד וריבית צמודה בשיעור של %1.5 לשנה;

(3) אם חלפו יותר מחמש-עשרה שנים ממועד היותו לעמית בקופה – הפרשי הצמדה למדד וריבית צמודה בשיעור של 2% לשנה.

(ב) על אף האמור בתקנת משנה (א) –

(1) בוטל;

(2) בקרן ותיקה רשאי הממונה להורות על נוסחת ערכי פדיון אחרת, אך כל עוד לא הורה כן תחול הנוסחה האמורה בתקנת משנה (א) על אף האמור בתקנון הקופה.

(ג) במשיכת כספים בשל עמית-שכיר מקרן חדשה מקיפה, שלא בדרך של קצבה, יהיה הסכום שיתקבל בידי מושך הכספים, הסכום שנגרע לבקשת מושך הכספים מהיתרה שצבר בקרן בשל תקופת עבודתו של העמית השכיר אצל מעביד פלוני, בניבוי הסכום שהוא מכפלת כל אלה:

(1) החלק ה-12 של %0.25;

(2) מספר החודשים שחלפו מהחודש שהופקדו בו בשל העמית לראשונה כספים לקרן או לקרן חדשה מקיפה אחרת שכספי העמית הועברו ממנה לקרן לפי הוראות תקנה 33א, לפי המוקדם מביניהם, כשל משכורתו אצל אותו מעביד ועד החודש שנמשכו בו הכספים בפועל מהקרן;

(3) הסכום שנגרע לבקשת המושך מהיתרה שצבר בקרן בשל תקופת העבודה אצל אותו מעביד.

(ג1) במשיכת כספים בשל עמית-עצמאי בקרן חדשה מקיפה, שלא בדרך של קצבה, יהיה הסכום שיתקבל בידי מושך הכספים, הסכום שנגרע לבקשתו מהיתרה שצבר בקרן בשל התקופה שהפקיד בה בקרן במעמד עצמאי, בניכוי הסכום שהוא מכפלת כל אלה:

(1) החלק ה-12 של %0.25;

(2) מספר החודשים שחלפו מהחודש שהופקדו בו בשל העמית לראשונה כספים לקרן או לקרן חדשה מקיפה אחרת שכספי העמית הועברו ממנה לקרן לפי הוראות תקנה 33א, לפי המוקדם מביניהם, במעמד עצמאי ועד לחודש שבו נמשכו הכספים בפועל מהקרן;

(3) הסכום שנגרע לבקשת המושך מהיתרה שצבר בקרן.

(ד) במשיכת כספים מהיתרה הכספית הצבורה של עמית בקרן חדשה כללית שלא בדרך של קצבה יהיה הסכום שיתקבל בידי מושך הכספים זהה לסכום שייגרע לבקשתו מהקרן.

(ה) על אף האמור בתקנות משנה (ג) ו-(ד), אם קיימת לעמית-שכיר בקרן מקיפה או בקרן חדשה כללית זכאות בלא תנאי לענין משיכה ממרכיב הפיצויים בשל תקופת עבודה אצל מעביד פלוני, יהיה סכום המשיכה הנמוך מבין שני אלה (להלן – התשלום המזערי):

(1) הגבוה מבין שני אלה:

(א) סך בל התשלומים ששולמו למרכיב הפיצויים בשל תקופת העבודה האמורה, כשהם צמודים למדד;

(ב) הסכום שהיה מתקבל בידי מושך הכספים אילו היה מושך את חלק הפיצויים, בשל תקופת עבודתו, לפי תקנת משנה (ג) או (ד), לפי הענין;

(2) הסכום שהיה מתקבל בידי מושך הכספים אילו משך את מלוא הכספים במרכיבי חשבון קופת הגמל, בשל תקופת עבודתו, לפי תקנת משנה (ג) או (ד), לפי הענין; היה הסכום לפי פסקה (1)(א) גבוה ממרכיב הפיצויים שבסכום לפי פסקת משנה (1)(ב), תנוכה ההשלמה לתשלום המזערי ממרכיב תגמולי המעביד וממרכיב תגמולי העובד, בהתאם לחלקם היחסי של התשלומים למרכיבים אלה.

[הערת מערכת תקדין:

תקנה (ה) לעיל, תחול גם על הסכמי עבודה שנחתמו לפני יום התחילה, אם התקיימו בהם התנאים המנויים בתקנה האמורה ואם המעביד והעובד שהוא עמית כקופת הגמל לקצבה שאינה קופת ביטוח ביום התחילה, חתמו על הסכם עבודה חדש העומר בתנאי התקנה עד יום ל’ בכסלו התשס”ו (31 בדצמבר 2005).

ר’ תיקון תשס”ה(3)]

(ו) בתקנה זו –

זכאות בלא תנאי” – זכאותו של העובד ליתרת מרכיבי חשבון קופת הגמל בלא הסכמת המעביד, למעט על פי סייג לזכאות, שאינה ניתנת לשינוי או לביטול על פי תנאי קופת הגמל ועל פי הסכם העבודה שהמציא המעביד לקופת הגמל בעת הצטרפות העמית אליה, והכל אם ניתנה ביום התשלום הראשון של המעביד לקופת הגמל, גם אם נקבע במועד האמור כי הזכאות תתגבש רק בתום לא יותר משלוש שנות עבודה אצל אותו מעביד:

סייג לזכאות” – התניה בתקנון קופת הגמל לקצבה ובהסכם העבודה, שלפיה העובד לא יהיה זכאי לקבל את כל הכספים שבקופת הגמל, אם התקיימו בו התנאים המצדיקים פיטורים בלא פיצויים, בהתאם לסעיפים 16 או 17 לחוק פיצויי פיטורים.

[הערת מערכת תקדין: סעיף זה יחול לגבי כספים ששולמו בידי קרן למושך כספים ביום 10/5/05 ואילך, אף אם נתבקשה משיכתם לפני יום התחילה. ר’ תיקון תשס”ה(3)]

 

 41ל. שמירת דינים [תיקון: תשמ”ח, תשנ”ה]

אין באמור בחלק זה כדי לגרוע מהוראות כל דין.

 

 41לא. מתן ידיעות והסברים לעמיתים [תיקון: תשנ”ה]

(א) ביקש עמית בקופת גמל לקיצבה למשוך את הכספים המגיעים לו, כולם או חלקם, שלא בדרך של קבלת קיצבה, תשלח לו הקופה דף הסבר של הנוסחה שלפיה יחושבו הסכומים שיהיה זכאי לקבל מהקופה, ולפי דרישתו – גם פירוט מלא של חישוב הסכום המגיע לו בהתייחס לכל סכום שהופקד לזכותו.

(ב) היה עמית זכאי לקיצבת זיקנה, נכות או שאירים, תשלח לו הקופה את כל המידע המפורט להלן:

(1) חישוב המשכורת שתשמש בסיס לחישוב הקיצבה, תוך פירוט המרכיבים השונים לחישוב;

(2) חישוב שיעור הקיצבה שתשולם לו, תוך פירוט התקופות שבהן לא נצבר שיעור מלא והשיעורים שנצברו בהן;

(3) בקיצבת נכות – גם שיעור הנכות שאושר, המועד שאושר לתחילת הזכות לקיצבה, ומועד הפסקת תשלום הקיצבה – אם נקבע מועד כזה;

(4) בקיצבה ליתום – גם המועד האחרון לתשלום הקיצבה.

(ג) הופסקו התשלומים בשל עמית לקופת גמל לקיצבה והוקפאו זכויותיו בקופה, תודיע לו הקופה על הקפאת זכויותיו ועל האפשרות לרציפות זכויות – אם ישנה כזו, וששה חודשים לפני הגיע עמית כאמור לזכאות לקיצבה, תשלח לו הקופה הודעה המפרטת את זכויותיו כאמור בתקנת משנה (ב).

(ד) בכל הודעה או הסבר הנשלח או הנמסר לעמית לפי תקנה זו יצוינו הוראות תקנון הקופה שלפיהן פועלת הקופה באותו ענין.

 

 41לב. שערוך נכסי קרן חדשה כללית [תיקון: תשנ”ט, תשס”ד(2), תשס”ד(3)]

בוטלה.

 

פרק שביעי: חברות ביטוח

 

 42. אישור תכנית [תיקון: תשס”ג]

קוימו כל ההוראות הקבועות בתקנות אלה, רשאי הנציב לאשר ביטוח כקופת גמל כאמור בסעיף 47 לפקודה (להלן – קופת ביטוח), כל אחת מתכניות הביטוח האלה:

(1) תכנית ביטוח פיצויים לעובד או לעובדים – כקופת ביטוח לפיצויים או כקופת ביטוח מרכזית לפיצויים, לפי הענין;

(2) תכנית ביטוח תגמולים לעובד – כקופת ביטוח לתגמולים;

(3) תכנית ביטוח קצבה לעובד – כקופת ביטוח לקצבה;

(4) תכנית ביטוח תגמולים או קצבה לעמית עצמאי – כקופת ביטוח לתגמולים או לקצבה, לפי הענין;

(5) בתכנית ביטוח פיצויים ותגמולים לעובד, את חלק התכנית לפיצויים – כקופת ביטוח לפיצויים, ואת יתרת תכנית הביטוח -כקופת ביטוח לתגמולים (להלן – תכנית ביטוח מאושרת לפיצויים ותגמולים); אישר הנציב כאמור בפסקה זו, יראו כל אחת מקופות הביטוח כקופת גמל נפרדת לכל דבר וענין.

 

 43. בקשות לאישור

(א) חברת ביטוח המבקשת אישור תכנית ביטוח לפי תקנה 42 כקופת ביטוח תגיש לנציב בקשה בכתב בטופס שייקבע על ידי הנציב ותצרף לה –

(1) סקירה מפורטת על פרטי התכנית;

(2) דוגמת פוליסת הביטוח המוצאת על פי אותה תכנית שאת אישורה היא מבקשת;

(3) כל אותם מסמכים וידיעות שיידרשו על ידי הנציב.

(ב) הוראות תקנה 5(ב) יחולו על מעביד המבקש אישור לענין סעיף 5)17) לפקודה לתשלום סכומים נוספים על פי תכנית ביטוח מאושרת.

 

 44. סייגים לאישור [תיקון: תש”ס, תשס”ג, תשס”ה, תשס”ה(2)]

(א) פוליסת הביטוח בתכנית ביטוח מאושרת כאמור בתקנה 1)42) עד (4), תהיה רשומה על שם המעביד.

(ב) בוטל.

(ג) הוראות תקנות 19 עד 23 יחולו גם לענין תשלומים על פי תכנית ביטוח מאושרת, אלא שתשלום עמית-שכיר, כאמור בתקנה 19(ב) יהיה במסגרת פוליסה של המעביד לאותה מטרה.

(ד) עמית שכיר שהיה עמית בקופת גמל אחרת לאותה מטרה, לפני תחילת עבודתו אצל המעביר בעל הפוליסה, רשאי לשלם את תשלומיו כעמית שכיר באותו חשבון קופת גמל שבה היה עמית כאמור, אם שונה לקופת גמל לעמית שכיר, ואם מעבידו משלם את תשלומיו לאותו חשבון קופת גמל, ובלבד שתקנונה אינו מונע זאת; הוראה זו תחול בשינויים המחויבים, גם על עמית שכיר לענין פוליסת ביטוח שהתקיימו בה כל אלה:

(1) במועד רכישתה אושרה כקופת גמל;

(2) שונתה כדין לתכנית חיסכון;

[הערת מערכת תקדין: הוראת ס”ק (2) תחול על פוליסה שהוצאה לפני שנת המס 2003 בלבד. ר’ תיקון תשס”ג, ס’ 21(ג)(2)]

(3) במועד תחילת עבודתו אצל המעביד הנוכחי שונתה לקופת גמל לעמית שכיר, לאותה מטרה שהוגדרה בקופת הגמל המקורית, באישור הנציב ובתנאים ובתיאומים שקבע;

(4) מעבירו משלם את תשלומיו לאותו חשבון קופת גמל;

(5) תקנונה אינו מונע תנאי מהתנאים האמורים;

בחר כך העמית השכיר, יראו את המועד שבו שולמו תשלומים לראשונה לתכנית לאחר ששונתה לקופת גמל לעמית שכיר, כמועד התשלום הראשון לקופת הגמל.

(ה) על אף האמור בתקנות משנה (ג) ו-(ד), עמית שכיר שהוא בעל שליטה, כהגדרתו בסעיף 9)32) לפקודה, שהכנסת עבודתו משולמת על ידי מעביד אחד בלבד, רשאי לשלם את תשלומיו כעמית שכיר לקופת ביטוח לתגמולים, עד לגובה של 7% מהכנסתו המזכה, כהגדרתה בסעיף 47 לפקודה, אם מעבידו שילם את תשלומיו לקופת גמל לקצבה שהיא קופת ביטוח.

[הערת מערכת תקדין:

הוראת ס”ק (ג) עד (ה) לא יחולו על קופות גמל שבהן משלם העמית השכיר ביום פרסומן של תקנות אלה, תשלומים שלא בקופת הגמל שאליה שילם המעביד את תשלומיו בעבורו.

ר’ תיקון תשס”ג ס’ 21(ג)(1) ותיקון תשס”ה(2) סעיף 22]

 

 45. סיכונים שניתן לכסות בתכנית ביטוח מאושרת [תיקון: תשס”ג]

(א) קופת ביטוח, למעט קופת ביטוח לפיצויים, יכול שתכלול כיסוי לעמית מפני סיכונים אלה בלבד:

(1) סיכון למקרה מוות;

(2) סיכון למקרה אבדן כושר עבודה, אם התקיימו שני אלה:

(א) התשלום במקרה הביטוח הוא בדרך של קצבה חודשית בלבד;

(ב) שיעורה של הקצבה האמורה אינו עולה על 75% מהשכר המבוטח בקופת הביטוח; כלל הכיסוי הביטוחי שחרור מתשלום לקופת גמל, לא תחול מגבלת השיעור הקבועה בפסקה זו על תשלומים לקופת גמל על פי כיסוי ביטוחי כאמור, בשיעור שאינו עולה על השיעורים הקבועים בתקנה 19.

(ב) התשלום לכיסוי ביטוחי מפני הסיכונים כאמור בתקנת משנה (א), לא יעלה, בבל עת, על 35% מהתשלום החודשי למרכיבי חשבון קופת הגמל, למעט למרכיב הפיצויים, או בתכנית ביטוח מאושרת לפיצויים ותגמולים, מהתשלום החודשי לקופת הביטוח לתגמולים, לפי הענין; לא שולם תשלום כאמור בחודש מסוים – על השיעור כאמור בממוצע של ששת התשלומים האחרונים לאותם מרכיבי חשבון קופת הגמל או לקופת הביטוח לתגמולים, לפי הענין.

(ג) בתקנה זו –

אבדן כושר עבודה” – אבדן היכולת לעבוד כתוצאה ממחלה או מתאונה;

הוצאה” – כהגדרתה בתקנה 49ג;

סיכון” – בלא כל מרכיב הוצאה;

תשלום חדשי” – לאחר ייחוס הוצאות כאמור בתקנה 49ג.

[הערת מערכת תקדין:

סעיף 45 בנוסחו לעיל נכנס לתוקפו ביום ז’ בטבת התשס”ד (1 בינואר 2004) (להלן – יום המעבר).

בנוסף –

(1) הסעיף יחול על פוליסות ביטוח שהוצאו ביום המעבר ואילך.

(2) לענין קופות ביטוח שנפתחו לפני יום י”ט באב התשנ”ט (1 באוגוסט 1999) רשאית קופת ביטוח לרכוש לעמית כיסוי ביטוחי לפי הוראות אלה:

(א) הכיסוי הוא מפני סיכון מוות מתאונה, נכות מתאונה, נכות מקצועית, נכות רגילה, שחרור מתשלום פרמיה באבדן כושר עבודה, פיצוי חודשי באבדן כושר עבודה, ביטוח למקרה מוות של בן או בת הזוג או מחלות קשות או קטלניות, ובלבד שהכיסוי היה כלול בתכנית הביטוח של העמית לפני המועד הקבוע בתקנת משנה זו;

(ב) שיעור הפרמיה לכיסוי הסיכון הביטוחי נקבע בתנאי הפוליסה כאמור; ולענין הכיסוי בשל אבדן כושר עבודה – הוא אינו עולה על % 2.5 מהמשכורת שבשלה משלם המעביד לקופת הביטוח, ולגבי עמית עצמאי – אינו עולה על 20% בתשלומיו הכוללים לקופת הביטוח;

(ג) הכיסוי לא ינוכה ממרכיב הפיצויים.

(3) לענין קופת ביטוח שנפתחה ביום י”ט באב התשנ”ט (1 באוגוסט 1999) ועד לתום שנת המס 2003 – לא ינוכה מתשלום על פי תקנה 19 כיסוי ביטוחי למעט כיסוי סיכון מוות בשיעור שאינו עולה על 10% מסכום תשלומיו של המעביד על פי אותה תקנה, אלא אם כן ביקש העמית כי יחולו עליו הוראות תקנה 45 לתקנות העיקריות, כנוסחה בתקנה 14; ביקש כאמור, תחול בחירתו מאותו מועד והוא לא יהיה רשאי לחזור בו מבחירתו.

ר’ תיקון תשס”ג, ס’ 20(ב) וס’ 21(יב)].

 

 46. ערך פדיון ביטול [תיקון: תשס”ג, תשס”ה]

(א) ערך פדיון ביטול פוליסה ישולם לבעל הפוליסה או ינהגו לגביו על פי התנאים הקבועים בפרק השישי, הכל לפי הענין.

(ב) ערך הפדיון של מרכיב הפיצויים בחשבון קופת ביטוח, יהיה סך כל התשלומים ששולמו למרכיב הפיצויים בחשבון קופת הגמל, בתוספת רווחי הקופה, כפי שיוחסו למרכיב הפיצויים על פי תקנה 49ב, והכל בניכוי ההוצאות שיוחסו למרכיב זה (להלן – צבירת הפיצויים).

(ג) על אף האמור בתקנת משנה (ב) –

(1) לענין חשבון קופת גמל בקופת ביטוח לקצבה, שקיימת בו לעמית זכאות בלא תנאי, יהיה ערך הפדיון של מרכיב הפיצויים, אם שולמו לעמית, לפי הגבוה מבין אלה:

(א) צבירת הפיצויים;

(ב) סך התשלומים ששולמו למרכיב הפיצויים, כשהם צמודים למדד, אך לא יותר מסך הצבירה בפוליסה; תשלום ההשלמה להפרשי הצמדה כאמור בפסקת משנה זו, ינוכה ממרכיב חשבון קופת הגמל של תשלומי המעביד ושל תשלומי העובד, באופן יחסי.

(2) בתכנית ביטוח מאושרת לפיצויים ותגמולים, רשאי מעביד במועד פדיון הפוליסה, לייעד סכומים ששילם לקופת הביטוח לתגמולים, לתשלום על חשבון מחויבותו על פי חוק פיצויי פיטורים, עד לגובה ההפרש; ואולם לענין חישוב חבות המס של העובד, יראו בסכומים שייעד המעביד כאמור, כסכומים ששילם המעביר לעובד כמענק פרישה, ובלבד שהתקיימו כל אלה:

(א) לעמית השכיר זכאות בלא תנאי;

(ב) צבירת הפיצויים נמוכה מסך כל התשלומים ששולמו לקופת הביטוח לפיצויים כשהם צמודים למדד;

(ג) לא חלפו שבע שנים מיום שהוצאה פוליסת הביטוח או מהיום שבו הועברה הפוליסה לבעלותו של מעביד חדש, לפי המאוחר.

(ד) בתקנה זו –

ההפרש” – ההפרש שבין סך כל התשלומים ששולמו לקופת הביטוח לפיצויים, כשהם צמודים למדד, לבין צבירת הפיצויים;

זכאות בלא תנאי” – זכאותו של העובד על פי תנאי קופת הביטוח, ליתרת מרכיבי חשבון קופת הביטוח, למעט על פי סייג לזכאות, שאינה ניתנת לשינוי או לביטול, אם ניתנה ביום התשלום הראשון של המעביד לקופת הביטוח, גם אם נקבע במועד האמור כי הזכאות תתגבש רק בתום לא יותר משלוש שנות עבודה אצל אותו מעביד;

סייג לזכאות” – התניה בתכנית הביטוח, ולפיה העובד לא יהיה זכאי לקבל את כל הכספים שבקופת הגמל, אם התקיימו בו התנאים המצדיקים פיטורים בלא פיצויים בהתאם לסעיפים 16 או 17 לחוק פיצויי פיטורים.

 

 46א. חובת נאמנות [תיקון: תשנ”ה]

הוראות תקנה 41ה יחולו על מבטח המנהל קופת ביטוח.

 

 46ב. משיבה חלקית [תיקון: תשס”ג]

הוראות תקנה 41יג יחולו, בשינויים המחויבים, גם לענין קופת ביטוח שאינה קופת גמל לקצבה.

 

 47. איסור שיעבוד הפוליסה

אין להפקיד או לשעבד פוליסה שהוצאה לפי תכנית ביטוח מאושרת לצורך קבלת הלוואה, הן במישרין והן בעקיפין אלא לפי תכנית הביטוח שאושרה.

 

 48. דינים וחשבונות

(א) חברת ביטוח תגיש לנציב העתקים מכל הדינים והחשבונות התקופתיים המוגשים למפקח על הביטוח, בהתאם לחוק הפיקוח על עסקי ביטוח, תשי”א-1951, ושענינם עסקי הביטוח האמורים בתקנה 42. העתקי הדינים והחשבונות יוגשו לנציב במועדים הקבועים להגשתם למפקח על הביטוח.

(ב) חברת ביטוח תגיש לנציב מדי שנה בשנת ולא יאוחר מתשעים יום מתום-שנת המאזן שלה – בטופס שייקבע על ידי הנציב – דין וחשבון שיכלול פרטים על ביצוע תכניות הביטוח המאושרות המתנהלות על ידיה וכן רשימת מעבידים שהצטרפו במשך השנה שחלפה אל כל אחת מתכניות הביטוח שאושרו לפי תקנה 42, ורשימת מעבידים שהפסיקו תשלומיהם בחברה באותה שנה.

(ג) חברת ביטוח תגיש לנציב, לפי דרישתו, כל דין וחשבון, מסמך או ידיעה אחרת הנוגעים לניהול עניניה.

 

 49. ביטול אישור

(א) הנציב רשאי לבטל אישור שניתן על ידיו על פי תקנה 42 אם חדלה קופת ביטוח למלא אחר הוראה מהוראות תקנות אלה.

(ב) ביטול אישור כאמור בתקנת משנה (א) יהיה לחלוטין או לזמן מסויים, להבא או למפרע, הכל כפי שיקבע הנציב.

 

פרק שביעי 1: ניהול חשבון קופת גמל

[תיקון: תשס”ג]

 

 49א. ניהול מרכיבי חשבון קופת גמל [תיקון: תשס”ג, תשס”ה(2)]

(א) קופת גמל תנהל בעבור עמית שכיר, רישום נפרד בחשבון קופת הגמל לגבי מרכיבים אלה (להלן – מרכיבי חשבון קופת הגמל):

(1) מרכיב תגמולי המעביד;

(2) מרכיב תגמולי העובד;

(3) בקופת גמל שיש בה תשלומים בעד מחויבות המעביד על פי חוק פיצויי פיטורים, גם תשלומים על חשבון מחויבותו כאמור (להלן – מרכיב הפיצויים).

(ב) קופת גמל לתגמולים או קרן השתלמות תנהל בעבור כל עמית לכל אחד ממרכיבי חשבון קופת הגמל, רשומות נפרדות (להלן – חלקי מרכיבי חשבון קופת הגמל), לפי הוראות אלה:

(1) תשלומים ששולמו לקופת הגמל (להלן בתקנות אלה -חלק מרכיב התשלומים), שבו תפריד קופת גמל לעמית עצמאי וקופת גמל לעמית שכיר – במרכיב תגמולי המעביד ובמרכיב תגמולי העובד, בין אלה:

(א) תשלומים ששולמו עד יום כ”ו בטבת התשס”ג (31 בדצמבר 2002), ובתשלומים לקרן השתלמות לעצמאים -עד יום כ”ה בכסלו התשס”ג (30 בנובמבר 2002) (להלן כל אחד מאלה – תשלומים עד המועד הקובע);

(ב) תשלומים ששולמו לקופת הגמל למן המועד הקובע, לפי הענין, ואילך, בהפרדה בין:

(1) תשלומי ההפקדה המוטבת, כהגדרתה בסעיף 16)9א) או (16ב) לפקודה, לפי הענין, או תשלומי תקרת ההפקרה המוטבת כהגדרתה בסעיף 18)9א) לפקודה, לפי הענין (להלן – תשלומי ההפקדה המוטבת);

(2) תשלומים אחרים (בתקנות אלה – התשלומים החייבים);

(3) תשלומי ההפקדה המוטבת והתשלומים החייבים, כאמור בפסקת משנה (1), יתחלקו בקופת גמל לעמית שכיר, בין מרכיב תגמולי המעביד ובין מרכיב תגמולי העובד, בהתאם ליחס שבין תשלומי המעביד לתשלומי העובד;

(2) קופת ביטוח או קופת גמל לתגמולים הרוכשת כיסוי ביטוחי כאמור בתקנה 31, תנהל בעבור העמית, בכל מרכיב ממרכיבי חשבון קופת הגמל, נוסף על האמור בתקנת משנה (ב), רשומה בשל תשלומים ששולמו כאמור בה, לאחר שהופחתו מהם כל ההוצאות, לרבות עלות רכישת הכיסוי הביטוחי (להלן – חלק מרכיב התשלומים לחיסכון);

(3) הפרשי הצמדה המחושבים על חלק מרכיב התשלומים, ובקופת ביטוח וקופת גמל כאמור בפסקה (2), על חלק מרכיב התשלומים לחיסכון (להלן – חלק מרכיב הפרשי ההצמדה), ובמרכיבי תגמולי המעביד והעובד, בהפרדה בין הפרשי ההצמדה שמקורם בתשלומים עד למועד הקובע, לבין הפרשי הצמדה שמקורם בתשלומי ההפקדה המוטבת ולבין הפרשי ההצמדה שמקורם בתשלומים חייבים;

(4) ריבית ורווחים אחרים, בניכוי ריבית ורווחים שנרשמו בחלק מרכיב הפרשי ההצמדה, שנרשמו כאמור בפסקה (3), שהופקו או שנצמחו על חלק מרכיב התשלומים, ובקופת ביטוח ובקופת גמל כאמור בפסקה (2), על חלק מרכיב התשלומים לחיסכון (להלן – חלק מרכיב הריבית), ובמרכיבי תגמולי המעביד והעובד, בהפרדה בין ריבית שמקורה בתשלומים עד המועד הקובע, לבין ריבית שמקורה בתשלומי ההפקדה המוטבת, ולבין ריבית שמקורה בתשלומים החייבים;

(5) קופת ביטוח וקופת גמל כאמור בפסקה (2), ינהלו נוסף על האמור בפסקה (4), רשומה בשל ריבית ורווחים אחרים, בניכוי ההוצאה המותרת (להלן – חלק מרביב הריבית החייבת), בשיעור שקבע הנציב.

(ג) קופת גמל לקצבה תנהל בעבור כל עמית במרכיבי חשבון קופת הגמל כאמור בתקנת משנה (א) רשומות נפרדות לענין חלק מרכיב התשלומים כדלקמן:

(1) תשלומים ששולמו לקופת הגמל עד יום כ”ב בטבת התש”ס (31 בדצמבר ;(1999

(2) תשלומים ששולמו לקופת הגמל ביום כ”ג בטבת התש”ס (1 בינואר 2000) ואילך, ובמרכיב תגמולי המעביד בקופת גמל לקצבה שאינה קרן ותיקה, תוך הפרדה בין תשלומים בשל משכורתו של העובד עד ארבע פעמים השכר הממוצע במשק, כהגדרתו בסעיף 3(ה3) לפקודה, לבין תשלומים אחרים.

(ד) קופת גמל תנהל בעבור כל עמית רישום מפורט בדבר תשלומים ששילמה לעמית מחשבון קופת הגמל, או בשלו, תוך פירוט מרכיבי חשבון קופת הגמל וחלקי מרכיבי חשבון קופת הגמל מהם שולמו התשלומים וכן בדבר המס שנוכה במקור בשל תשלומים ששילמה כאמור.

(ה) הנציב יורה כיצד תחושב היתרה בקופות הביטוח ליום התחילה.

 

 49ב. ייחוס רווחי חשבון קופת הגמל למרכיביו [תיקון: תשס”ג]

ייחוס רווחי חשבון קופת הגמל למרכיבי חשבון קופת הגמל, למעט בקרן ותיקה ובקרן חדשה מקיפה, ייעשה פעם בחודש לפחות, לפי חלקן היחסי של היתרות בכל אחד ממרכיבי חשבון קופת הגמל; רווחים שיוחסו כאמור יירשמו בחלק מרכיב הפרשי ההצמדה עד גובה מלוא עליית המדד, ובחלק מרכיב הריבית, בהתאמה.

[הערת מערכת תקדין:

ס’ 49ב יחול:

(1) בקופות גמל לקצבה שאינה קופת ביטוח – על תשלומים ששולמו ב-1/1/03 ואילך;

(2) בקופות גמל שהן קופות ביטוח – על פוליסות שהוצאו ב-1/1/04 ואילך, ואולם לענין תשלומים בפוליסות שהוצאו לפני יום זה, רשאי הנציב להורות על אופן חישוב הרווחים ועל אופן זקיפתם, בתנאים ובתיאומים שקבע.

ר’ תיקון תשס”ג, ס’ 21(ט)]

 

 49ג. ייחוס הוצאות חשבון קופת הגמל [תיקון: תשס”ג]

ייחוס הוצאות של חשבון קופת הגמל, למעט בקרן ותיקה, ייעשה פעם בחודש לפחות, בהתאם להוראות אלה:

(1) הוצאות הנגבות מתוך התשלומים המשולמים למרכיבי חשבון קופת הגמל, ייוחסו למרכיבי חשבון קופת הגמל לפי חלקם היחסי;

(2) כל הוצאה אחרת תיוחס ליתרות של מרכיבי חשבון קופת הגמל, בהתאם ליחס היתרות בכל מרכיב ממרכיבי חשבון קופת הגמל;

(3) בתקנה זו, “הוצאה” – לרבות עמלה, הנגבית באופן חד פעמי או שוטף, ולרבות דמי ניהול בעד ניהול הנכסים או ההשקעות, עמלת קניה ומכירה של ניירות ערך סחירים ועמלה הנובעת מקניה או ממכירה של נכסים שאינם ניירות ערך סחירים וכן עמלה אחרת בעד החזקת נכסי קופת הגמל, וכן קנס, ערכי פדיון, או מס, והכל במישרין או בעקיפין, בין שההוצאה נגבית מנכסי הקופה ובין מתשלומי העמיתים, לרבות מתשלומים המועברים לקופת הגמל בשל העמיתים.

[הערת מערכת תקדין:

תחילתו של ס’ 49ג יחול:

(1) בקופות גמל לקצבה שאינה קופת ביטוח – על תשלומים ששולמו ב-1/1/03 ואילך;

(2) בקופות גמל שהן קופות ביטוח – על פוליסות שהוצאו ב-1/1/04 ואילך, ואולם לענין תשלומים בפוליסות שהוצאו לפני יום זה, רשאי הנציב להורות על אופן חישוב הרווחים ועל אופן זקיפתם, בתנאים ובתיאומים שקבע.

ר’ תיקון תשס”ג, ס’ 20(ב) וס’ 21(ט)]

 

 49ד. ניכוי תשלום בשל כיסוי ביטוחי [תיקון: תשס”ג, תשס”ה, תשס”ה(2)]

(א) תשלום לרכישת כיסוי ביטוחי במסגרת קופת גמל, או עלות הכיסוי הביטוחי בקרן חדשה כללית או בקרן חדשה מקיפה, ינוכה באופן יחסי מכל אחד ממרכיבי חשבון קופת הגמל, למעט ממרכיב הפיצויים.

(ב) בקופת גמל לפיצויים לא ינוכה כל תשלום לרכישת כיסוי ביטוחי.

[הערת מערכת תקדין:

תחילתו של ס’ 49ד יחול:

(1) בקופות גמל לקצבה שאינה קופת ביטוח – על תשלומים ששולמו ב-1/1/03 ואילך;

(2) בקופות גמל שהן קופות ביטוח – על פוליסות שהוצאו ב-1/1/04 ואילך, ואולם לענין תשלומים בפוליסות שהוצאו לפני יום זה, רשאי הנציב להורות על אופן חישוב הרווחים ועל אופן זקיפתם, בתנאים ובתיאומים שקבע.

ר’ תיקון תשס”ג, ס’ 20(ב) וס’ 21(ט)]

 

 49ד1. הוראות מיוחדות לענין העברת זכויות [תיקון: תשס”ה(2)]

במועד העברת זכויות של עמית-שכיר או עמית-עצמאי מקופת גמל אתת לאחרת, תעביר קופת הגמל המעבירה לקופת הגמל האחרת את כל הרישומים השנתיים בשל חשבון קופת הגמל, כאמור בתקנה 49א, כפי שהורה הנציב.

פרק שביעי 2: קופת גמל מרכזית לקצבה

 

 49ה. הגדרות [תיקון: תשס”ג(2), תשס”ה(3)]

בפרק זה-

אירוע מזכה” – פרישה מוחלטת או חלקית של עובד מעבודתו בשל אחת מאלה:

(1) גיל, נכות או מחלה;

(2) הוראה בהסכמי עבודה המורה על פרישתו;

היום המזכה” – היום שבו התרחש האירוע המזכה;

הסכם עבודה” – הסכם עבודה או כל הסכם שענינו זכאות לקצבה המשתלמת על ידי המעביד לעובדיו;

יום ההצטרפות” – היום שבו הצטרף העמית לקופת הגמל המרכזית לקצבה;

יום המעבר” – כהגדרתו בתקנון קופת הגמל;

מחויבות אקטוארית” – סכום ההתחייבות הצפוי של העמית לתשלום קצבה לעובדיו הזכאים בעד רכיבי שכר מזכים, המחושבת בדרך שהורה הממונה, בהתאם להתחייבויות המעביד על פי הסכמי העבודה החלים עליהם ועל פי כל דין, ואשר תתייחס בין השאר לכל אלה:

(1) שיעור הריבית התחשיבית;

(2) שיעור הגידול ברכיבי השכר המזכים;

(3) שיטת הצמדת הקצבאות המשולמות;

(4) לוחות גריעה אקטואריים;

עובד זכאי” – עובד של עמית או מי שהיה עובדו, הזכאי על פי דין או על פי הסכם עבודה לקבל ממנו קצבה בשל התקופה שבה היו ביניהם יחסי עובד-מעביד, אם העובד החל עבודתו אצל העמית לפני יום המעבר, והעובד אינו עמית בקופת גמל לקצבה שלה משולמים כספים בשל רכיבי שכר מזכים, כולם או חלקם;

עמית” – עמית בקופה מרכזית לקצבה, שנתקיימו לגביו התנאים שבתקנה 49ז(א)(3);

קופת גמל מרכזית לקצבה” – קופת גמל שיש לה עמית-מעביד אחד בלבד, אשר נועדה לאפשר לעמית תשלום קצבה בלבד לעובדיו הזכאים;

ריבית תחשיבית” – שיעור הריבית שעל בסיסה בוצעו החישובים האקטואריים;

רכיבי שכר מזכים” – הרכיבים או השיעורים מתוך שכרם של העובדים הזכאים, אשר בשלהם חייב העמית לשלם להם קצבה על פי דין או הסכם עבודה;

שאיר זכאי” – שאירו של עובד זכאי, הזכאי על פי דין או על פי הסכם עבודה לקבל קצבה מהעמית בעד תקופה שבה היו בין העמית לעובד הזכאי יחסי עובד-מעביד.

 

 49ו. דין קופת גמל מרכזית לקצבה [תיקון: תשס”ג(2)]

(א) על קופת גמל מרכזית לקצבה יחולו ההוראות החלות על קופת גמל לקצבה בשינויים המחויבים ובכפוף לאמור בפרק זה.

(ב) תשלומי מעביד לקופת גמל מרכזית לקצבה לא יבואו במקום מחויבות העמית לתשלום קצבה לעובדיו.

 

 49ז. תנאים לאישור [תיקון: תשס”ג(2)]

(א) בלי לגרוע מהוראות הפרק השני, לא יאשר הנציב קופת גמל מרכזית לקצבה, אלא בהתקיים כל אלה:

(1) בקופת הגמל עמית יחיד;

(2) קופת הגמל מנוהלת בידי חברה מנהלת, שהיא והעמית בה אינם צדדים קשורים, ואשר אושרה לענין זה בידי הנציב; ואולם לענין פסקה זו, לא יראו את הקופה או החברה המנהלת ואת העמית בצדדים קשורים בשל הזכות של העמית למנות דירקטור אחד בחברה המנהלת, או בשל הזכות של עובדיו למנות דירקטור אחד בחברה המנהלת; בלי לגרוע מהוראות כל דין, יהיה כל שינוי במסמכי היסוד של החברה המנהלת או בשליטה בה טעון אישור הממונה;

(3) בעמית מתקיימים כל התנאים המפורטים להלן:

(א) הוא מעביד אשר חייב על פי דין או על פי הסכם עבודה לשלם קצבה לעובדים זכאים בשל רכיבי השכר המזכים;

(ב) אין לו מחויבות לשלם קצבה לעובדיו שאינם עובדיו הזכאים; לענין זה לא יראו את מחויבות עמית להפקיד כספים בקופת גמל לקצבה בעבור עובריו שאינם עובדיו הזכאים כמחויבות לשלם קצבה;

(ג) העמית הוא מעביד מבין המנויים בתוספת השמינית.

(ב) לבקשה לאישור קופת גמל מרכזית לקצבה יצורף דין וחשבון של העמית, מעודכן ליום המעבר. או ליום אחר שיקבע הנציב, הכולל את פרטיהם האישיים של העובדים הזכאים, פירוט רכיבי השכר המזכים שלהם, פירוט כלל סכומי רכיבי השכר המזכים ושיעורם בתוך סך כל השכר המשולם לעובד, וכן את סכום המחויבות האקטוארית בשל כל אחד מאותם עובדים לאותו מועד.

 

 49ח. תשלומי העמית [תיקון: תשס”ג(2)]

(א) עם הצטרפותו של עמית לקופת גמל מרכזית לקצבה או במועדים אחרים שאישר הנציב, יפקיד בה העמית סכומים שיורה עליהם הנציב, ואשר יסתכמו למלוא מחויבותו האקטוארית ליום ההצטרפות.

(ב) עמית רשאי להפקיד בקופת גמל מרכזית לקצבה תשלומים עד הסכום הדרוש להשלמת מחויבותו האקטוארית לעובדים הזכאים בשל רכיבי השכר המזכים.

(ג) ביום המזכה יעביר העמית לקופת הגמל את הסכומים הדרושים להשלמת הסכומים שבקופה בשל אותו עובד עד למלוא סכום המחויבות האקטוארית בשל האירוע המזכה, והחל באותו יום ינוהלו סכומים אלה כחשבון נפרד (להלן – היעודה לעובד); נוצר פער בין היעודה לעובד לבין סכום המחויבות האקטוארית, יעביר העמית לקופה את הסכום החסר בשנה שבה נוצר פער כאמור.

(ד) סכומים שהפקיד עמית בקופת הגמל ייוחסו תחילה לכיסוי סכומים שהיה עליו להפקיד בשנים קודמות לפי תקנת משנה (ג), ביחס לעובד הזכאי אשר היום המזכה שלו הוא המוקדם יותר; נותרה יתרה, היא תיוחס לכיסוי סכומים המשלימים את הפקדותיו של העמית בשנים קודמות לשיעור של 8% 1/3 מסך כל רכיבי השכר המזכים בכל שנה, לפי השנה המוקדמת שבה קיים פער כאמור, ואם תיוותר יתרה לאחר הייחוס כאמור, היא תיוחס לפי הוראה שייתן העמית לענין זה.

(ה) עמית בקופת גמל מרכזית לקצבה ועובדיו לא יהיו רשאים להפקיד בקופת גמל נוספת כל תשלום בשל רכיבי השכר המזכים של העובדים הזכאים, אלא לאלה:

(1) קרן השתלמות;

(2) הפרשות של עובד לקופת גמל לעמיתים עצמאיים, שאינה קרן ותיקה ואינה קרן חדשה מקיפה.

 

 49ט. תשלום מקופת גמל לקצבה [תיקון: תשס”ג(2)]

(א) קופת גמל מרכזית לקצבה תשלם לעובד זכאי או לשאירו הזכאי, בכפוף להוראות תקנונה, סכומים המגיעים לו מאת המעביד בהתאם להסכמי העבודה בקרות האירוע המזכה.

(ב) קופת גמל מרכזית לקצבה לא תשלם לעובד זכאי או לשאירו הזכאי סכומים חד-פעמיים, לרבות היוון קצבתו, למעט היוון המותר על פי הסכמי העבודה, כפי תוקפם ביום ההצטרפות, או על פי כל דין, ובלבד שהקצבה החודשית הנותרת אחרי היוון כאמור לא תפחת מסכום השכר החודשי הממוצע לעובד שכיר.

(ג) שילמה הקופה את כל הסכומים הנדרשים בשל זכאותו של עובד לקצבה, ונותר סכום כלשהו שהופקד בקופה בשל אותה זכאות, ייוותר אותו סכום בקופה לזכותו של העמית, ולא תיוחס עוד לתשלומים לאותו עובד.

(ד) קופת גמל מרכזית לקצבה לא תשלם לעמית אלא את הסכומים המפורטים להלן, שאם עמדו לזכות העמית בקופה, הוא חייב למשוך אותם עד תום כל שנת כספים:

(1) יתרה שנותרה בקופת הגמל המרכזית לקצבה אחרי שהסתיימו זכאויותיהם של כל העובדים הזכאים ושל שאיריהם הזכאים;

(2) הסכום הצבור בקופת גמל, שמעבר למחויבות האקטוארית של העמית בתוספת 5% (להלן – הסכום העודף).

 

 49י. השקעת כספי קופת גמל מרכזית לקצבה [תיקון: תשס”ג(2), תשס”ה(3)]

(א) קופת גמל מרכזית לקצבה תשקיע את כספיה לפי הוראות תקנה 41ב, אך לא תהא זכאית לרכוש איגרות חוב מיועדות או להחזיק בהן.

(ב) חובת הנאמנות כאמור בתקנה 41ה תחול על קופת הגמל גם לטובת העובדים הזכאים של העמית.

(ג) קופת גמל מרכזית לקצבה תרשום את חשבון הבנק שלה כנאמנות בעבור העמית ובעבור העובדים הזכאים.

 

 49יא. שערוך נכסים, חישוב רווחים וחלוקה [תיקון: תשס”ג(2)]

ערכם של נכסי קופת גמל מרכזית לקצבה והרווחים עליהם יחושבו לפי הוראות תקנה 41ו.

 

 49יב. ניכוי דמי ניהול [תיקון: תשס”ג(2)]

קופת גמל מרכזית לקצבה תגבה דמי ניהול בהתאם לקבוע בתקנונה, באחת מדרכים אלה:

(1) בשיעור קבוע על בסיס חודשי, באופן ששיעור דמי הניהול החודשיים לא יעלה על החלק ה-12 של % 0.8 מערבם של נכסי הקופה בסוף כל חודש;

(2) על בסיס הוצאות שהוציאה הקופה בפועל, ובלבד ששיעור דמי הניהול השנתיים לא יעלה על דמי הניהול שהיתה הקופה רשאית לגבות אילו נגבו בהתאם להוראות פסקה (1).

 

 49יג. ניהול חשבונות [תיקון: תשס”ג(2)]

קופת גמל מרכזית לקצבה תנהל חשבון נפרד להפקדות בשל מחויבות העמית לעובדים הזכאים או לשאיריהם הזכאים, אשר קיבלו תשלומי קצבה קודם ליום המעבר.

 

 49יד. דין וחשבון [תיקון: תשס”ג(2)]

קופת גמל מרכזית לקצבה, או העמית בה אם כך נקבע בתקנון הקופה, יגישו לממונה ולפקיד השומה שבתחום סמכותו נמצאים עסקיו של העמית, מדי שנה, ולא יאוחר משישה חודשים מתום שנת המאזן שלה, דין וחשבון בטופס שיורה עליו הממונה, שיכלול-

(1) לגבי כל אחד מן העובדים הזכאים – פרטים אלה:

(א) פרטים אישיים;

(ב) סכומי רכיבי השכר המזכים שלו;

(ג) המחויבות האקטוארית בשל אותו עובד;

(ד) סכום הפקדות העמית בשל העובד, תוך הפרדה בין סכומים כאמור המותרים בניכוי לבין אלה שאינם מותרים בניכוי;

(2) דיווח על תשלומים ששולמו לעמית;

(3) לגבי עובד זכאי או שאיריו הזכאים אשר שולמו להם בשנת הדוח כספים מקופת הגמל-

(א) פרטים אישיים;

(ב) פירוט האירוע המזכה והיום המזכה;

(ג) תקופת העבודה של העובד הזכאי אצל העמית;

(ד) סכום רכיבי השכר המזכים בשכרו האחרון של העובד הזכאי אצל העמית;

(ה) שיעור הקצבה שלה זכאי העובד הזכאי ביום המזכה בשל רכיבי השכר המזכים שלו;

(ו) המחויבות האקטוארית בשל העובד הזכאי, המחושבת ליום האירוע המזכה;

(ז) סך כל התשלומים שהופקדו בשל העובד הזכאי מיום המעבר ועד היום המזכה, בהפרדה בין התשלומים שהותרו בניכוי בעת הפקדתם ובין אלה שלא הותרו בניכוי בעת הפקדתם;

(ח) תשואה שנתית של הקופה מיום המעבר ועד היום המזכה;

(ט) הסכומים ששולמו לעובד הזכאי או לשאיריו הזכאים;

(4) דיווח על עובד זכאי או שאיריו הזכאים שפסקה זכאותם;

(5) תשואת קופת הגמל בשנת המס, כשהיא מחושבת על פי הוראות תקנה 2)53)(ד), בשינויים המחויבים.

 

 49טו. דיווח לעמית ולעובד זכאי [תיקון: תשס”ג(2)]

(א) קופת גמל מרכזית לקצבה תמציא לעמית, בתוך חודשיים מתום כל שנת כספים, דין וחשבון לגבי השנה שהסתיימה (בתקנה זו- שנת הדיווח), אשר יכלול פרטים אלה:

(1) הפקדות העמית בשל כל עובד זכאי;

(2) הקצבה שנצברה בשל כל עובד זכאי;

(3) סכומים ששולמו לעובד זכאי או לשאיריו הזכאים;

(4) סכומים שמשך העמית בכל חודש בשנת הדיווח;

(5) פירוט השינויים, אם היו כאלה, שחלו בתקנון קופת הגמל בשנת הדיווח, והסבר תמציתי של משמעות השינויים כאמור.

(ב) קופת גמל מרכזית לקצבה תמציא לעובד זכאי של עמיתה או לשאיריו הזכאים, במועד הקבוע בתקנת משנה (א), דין וחשבון לגבי שנת הדיווח, אשר יכלול פרטים כאמור בתקנה 1)53).

 

פרק שמיני: ניהול חשבונות והגשת דינים וחשבונות

 

 50. ניהול חשבונות הקופה

(א) קופת גמל תנהל את פנקסי חשבונותיה בהתאם לכללים לשיטת ניהול הפנקסים שעליהם יורה הנציב.

(ב) קופת גמל, אשר בה עמיתים-שכירים ועמיתים-עצמאיים, תנהל פנקסי חשבונות נפרדים לכל סוג של עמיתים.

 

 50א. הפרדת חשבונות ונכסים [תיקון: תשמ”ח, תשס”א(3)]

תאגיד המנהל מספר קופות גמל, ינהל חשבונות נפרדים לכל קופה ויחזיק את נכסיה של כל קופה בנפרד מנכסים של קופות אחרות; בביצוע הפרדה כאמור יעשה התאגיד, בין השאר, את אלה:

(1) חשבונות הבנק של כל קופה ינוהלו ויוחזקו בנפרד, והחשבונות יירשמו כנאמנות בעבור העמיתים;

(2) זכויות במקרקעין המוחזקים במשותף בידי מספר קופות גמל יירשמו בלשכת רישום המקרקעין, במינהל מקרקעי ישראל או בכל מקום אחר על שם כל קופה וקופה לפי חלקה היחסי בזכות;

(3) כל השקעה אחרת תירשם על שם הקופה שלה היא שייכת והשקעות שהבעלות בהן משותפת למספר קופות יירשמו על שם כל קופה לפי חלקה היחסי בבעלות.

 

 51. הגשת דינים וחשבונות [תיקון: תש”ל, תשמ”ח, תשנ”א, תשנ”ג, תשנ”ה, תשנ”ו, תשנ”ז(2), תשנ”ח, תשס”א, תשס”ג(2), תשס”ד(3)]

(א) קופת גמל תגיש לנציב, מדי שנה, דין וחשבון שנתי הכולל דוחות כספיים מבוקרים על ידי רואה חשבון, כמשמעותו בחוק רואי חשבון, התשט”ו-195541, וכן דוחות נוספים במתכונת ובאופן שעליהם יורה הנציב; בקופת גמל שהיא אגודה שיתופית יכול שהדוחות יהיו מבוקרים על ידי רואה חשבון מטעם ברית הפיקוח שהיא מסונפת לה;

(ב) קופת גמל מרכזית לפיצויים וקופת גמל לדמי מחלה יגישו לנציב מדי שנה בשנה ולא יאוחר מתשעים יום מתום שנת המאזן שלה – בטופס שייקבע על ידי הנציב – רשימת מעבידים שהצטרפו אליה במשך השנה וכן רשימת מעבידים שהפסיקו חברותם בקופת הגמל במשך אותה שנה.

(ג) קופת גמל תגיש לנציב דוחות כאמור בתקנת משנה (א) לא יאוחר משלושה חודשים מתום שנת המאזן שלה, ואולם קופת גמל לקיצבה תגישם ביחד עם המאזן האקטוארי כאמור בתקנה 51א. ;

(ג1) קופת גמל שהיא קרן השתלמות תגיש לנציב ביום ה- 15 בכל חודש דין וחשבון בדבר פרטיהם של מי שקיבלו סכומים לצורך השתלמות בתקופה שבין היום ה- 14 בחודש הקודם לבין היום ה- 13 לחודש שבו מוגש הדין וחשבון ובדבר הסכומים ששילמה לכל אחד מהם.

(ד) קופת גמל תגיש לנציב, לפי דרישתו, כל דין וחשבון, מסמך או ידיעה אחרת הנוגעים לניהול עניניה במתכונת ובאופן שעליהם יורה הנציב.

(ד1) תאגיד המנהל קופת גמל יגיש דינים וחשבונות ומאזנים כאמור בתקנה זו ביחס להכנסותיו והוצאותיו של התאגיד.

(ה) דינים וחשבונות ומאזנים כאמור בתקנה זו, למעט בתקנת משנה (ג1), יהיו פתוחים לעיון הציבור במשרדי קופת הגמל.

 

 51א. מאזן אקטוארי [תיקון: תשמ”ח, תשמ”ט, תש”ן, תשנ”ז, תשס”ב, תשס”ד(3)]

(א) קופת גמל לקיצבה תגיש לממונה, עד סוף חודש מרס של כל שנה, דין וחשבון אקטוארי שיכלול מאזן אקטוארי ליום 31 בדצמבר של השנה הקודמת: הדו”ח ייערך וייחתם בידי אקטואר.

(ב) אחת לחמש שנים תגיש הקופה את המאזן האקטוארי, כאמור בתקנת משנה (א), כשהוא ערוך וחתום בידי אקטואר חיצוני; לענין זה, “אקטואר חיצוני” – אקטואר שאינו עובד של הקופה, של ארגון או קופת גמל אחרת אשר להם זיקה ארגונית לקופה; נערך המאזן האקטוארי לשנה הקודמת בידי אקטואר חיצוני, ייערך וייחתם המאזן האקטוארי לפי תקנת משנה זו בידי אקטואר חיצוני אחר.

(ג) מאזן אקטוארי כאמור בתקנות משנה (א) ו-(ב) יוכן בהתבסס על כל התחייבויות הקופה, וייערך לפי המתכונת הקבועה בחלק א’ לתוספת הרביעית ולגבי קופת גמל לקיצבה שאושרה לאחר יום כ”ט בטבת התשנ”ה (1 בינואר 1995) – במתכונת שעליה יורה הממונה; נכסים שנצברו בקופה יירשמו לפי המאזן החשבונאי המאושר בידי רואה החשבון של הקופה לאותו מועד;

(ד) במאזן אקטוארי כאמור בתקנות משנה (א) ו-(ב) יצויינו ההנחות ששימשו בבסיס החישוב לפי הוראות הממונה, ויתייחסו בין השאר לענינים אלה:

(1) הגידול השנתי בשכר הריאלי;

(2) שיעור הריבית להיוון;

(3) הוצאות הניהול.

(ה) למאזן אקטוארי כאמור בתקנות משנה (א) ו-(ב) תצורף הצהרת האקטואר, בנוסח שיורה עליו הממונה.

 

 51ב. חובת פרסום [תיקון: תשמ”ח, תשמ”ט, תשס”ד(3)]

לא יאוחר מ-15 ימים לאחר הגשת המאזן האקטוארי כאמור בתקנה 51א, תפרסם קופת גמל לקיצבה בשני עיתונים יומיים בשפה העברית, שלפחות אחד מהם הוא עיתון נפוץ כמשמעותו בסעיף 1א לחוק התכנון והבניה, התשכ”ה-196542, ובעיתון נוסף בשפה הערבית, את מאזנה האקטוארי כפי שהוגש לממונה לפי תקנה 51א, ללא כל הערות או תוספות אחרות ותמצית של מאזנה השנתי ותדאג לכך כי ניתן יהיה להשיג עותק של אותם מאזנים בכל אחד מסניפי הקופה.

 

 51ג. תחזית זרמי כספים [תיקון: תשמ”ח, תשנ”ה, תשנ”ז]

(א) קופת גמל לקיצבה תגיש לממונה, מדי שנה, תחזיות זרמי כספים של הקופה כלהלן:

(1) תחזית חודשית לטווח של שלוש שנים, אשר תוגש עד סוף חודש מרס של כל שנה;

(2) תחזית שנתית לטווח של שמונים שנה אשר תוגש ביחד עם המאזן האקטוארי כאמור בתקנה 51א.

ואולם הממונה יהיה רשאי להורות לקופת גמל לקיצבה שאושרה לאחר יום כ”ט בטבת התשנ”ה (1 בינואר 1995), להגיש את תחזיות זרמי הכספים של הקופה, במועדים שונים ובשל תקופות שונות

(ב) תחזיות כאמור בתקנת משנה (א) יוכנו וייחתמו בידי אקטואר, על פי לוחות חיים וגורמים ביומטריים ואחרים, אשר שימשו להכנת המאזן האקטוארי.

 

 52. הגשת דין וחשבון תקופתי [תיקון: תש”ל, תשמ”ח, תשנ”ג, תשנ”ח]

(א) קופת גמל תגיש לממונה, מדי חודש, דין וחשבון בטופס שקבע לכך.

(ב) דין וחשבון כאמור לגבי כל חודש יוגש תוך חמישה עשר ימים מתום אותו חודש ואולם רשאי הממונה או מי שהוא הסמיך לכך, להאריך את התקופה.

(ג) דינים וחשבונות שקופת גמל תגיש לפי תקנות משנה (א) ו-(ב) יכללו גם את מחירי הרכישה של הנכסים.

 

פרק תשיעי: שיערוך נכסי קופת גמל

 

 53. דיווח לעמיתים [תיקון: תש”ם, תשמ”ח, תשנ”א, תשנ”ג, תשנ”ה*, תשנ”ח, תשנ”ט(3), תשס”ב(2), תשס”ג(3), תשס”ד(3)]

קופת גמל תשלח לעמיתיה מדי שנה, בתוך שלושה חודשים מתום שנת המאזן שלה, דין וחשבון לגבי השנה שנסתיימה (להלן – שנת הדיווח) שיכלול פרטים ונתונים שעליהם יורה הממונה במתכונת ובאופן שיורה, וכן את הענינים הבאים:

(1) בקופת גמל לקיצבה שאינה קופת ביטוח –

(א) פירוט של כל תשלומי העובד ותשלומי המעביד שנתקבלו בקופה לחשבון העמית בכל חודש בשנת הדיווח, וסכומים שנמשכו מחשבון העמית בכל חודש באותה שנה;

(ב) הסכום החודשי ששימש בסיס לתשלומים האמורים בפסקת משנה (א);

(ג) מספר החודשים המצטבר שבשלהם שולמו תשלומים לקופה לזכותו של העמית עד תום שנת הדיווח ושיעור הקיצבה שנצבר לזכותו של העמית עד אותו מועד;

(ד) פירוט השינויים שחלו בתקנון קופת הגמל בשנת הדיווח, אם היו כאלה, והסבר תמציתי של משמעות השינויים כאמור;

(ה) לדין וחשבון יצורף שובר לעדכון פרטים אישיים של העמית בקופה;

(ו) הקפיא עמית את זכויותיו בקופה – יחולו הוראות פסקאות (א) עד (ה) בשינויים המחויבים.

(2) בקופת גמל לתגמולים, בקופת גמל אישית לפיצויים ובקרן השתלמות, שאינה קופת ביטוח למעט קרן השתלמות מיוחדת למורים –

(א) לגבי חשבון עמית-שכיר – פירוט של כל תשלומי העובד והמעביד שהועברו לקופה לחשבון העמית בכל חודש בשנת הדיווח, תוך הפרדה בין תשלומי העובד והמעביד לתגמולים ובין תשלומי המעביד לפיצויים, ופירוט הסכומים שנמשכו מחשבון העמית בכל חודש באותה שנה;

(ב) לגבי חשבון עמית-עצמאי – פירוט של כל הסכומים שהפקיד העמית בקופה בכל חודש בשנת הדיווח, והסכומים שמשך ממנה בכל חודש באותה שנה;

(ג) הסכום הכולל העומד לזכות העמית בקופה בתום שנת הדיווח, ולגבי עמית-שכיר – תוך הפרדה בין חשבונות העובד והמעביד וחשבון הפיצויים;

(ד) התשואה שהשיגה הקופה על נכסיה בשנת הדיווח, כשהיא מחושבת שנתית לגבי כל חודש לפי הנוסחה שבחלק א’ בתוספת השישית, תוך ציון נפרד של התשואה הנומינלית לפני ניכוי דמי הניהול ואחריו, התשואה הריאלית בניכוי דמי הניהול והתשואה האישית לחשבונו, המחושבת לפי הנוסחה שבחלק ב’ בתוספת השישית, אחרי ניכוי דמי הניהול ואולם הקופה לא תהיה חייבת לפרסם תשואה אישית לחשבון ביחס לחשבון של עמית שהצטרף לקופה במהלך אותה שנה .

(ד1) ריבית קופת הגמל במונחים שנתיים, בכל חודש של השנה שאליה מתייחס הדין וחשבון;

(ה) דמי ניהול –

(1) השיעור המרבי שקופת הגמל רשאית לגבות בהתאם לתקנונה;

(2) השיעור מנכסי העמית שנגבה בפועל במהלך השנה, המחושב לפי הנוסחה שבחלק ג’ בתוספת השישית, ואם נגבה שיעור מדורג -השיעורים לפי בסיס הדירוג שנקבע;

(3) סכומים בשקלים חדשים ששילם העמית בפועל במהלך השנה;

(4) השיעור מכלל נכסי קופת הגמל שגבתה קופת הגמל בפועל מכלל העמיתים במהלך השנה, המחושב לפי הנוסחה שבחלק ג’ בתוספת השישית;

(ה1) השיעור מכלל נכסי קופת הגמל של סך כל העמלות ששולמו בפועל לפי תקנה 41ח(א)(4) במהלך השנה, המחושב לפי הנוסחה שבחלק ג’ בתוספת השישית, תוך הפרדה בין התשלומים לצדדים הקשורים לקופת הגמל, לחברה המנהלת את קופת הגמל או למי ששולט בהן, לבין תשלומים אחרים;

(ו) סכום פרמיית הביטוח שנגבתה סכום הביטוח ושיעור הפרמיה השנתית מתוך סכום הביטוח וכן פרטי הביטוח, לרבות שם המבטח ותקופת הביטוח, וכן האם הביטוח מכסה סיכוני תאונה, מחלה או נכות וכן דרך גביית דמי הביטוח מאת העמית, ולגבי עמית שאינו מבוטח יצויין כי אינו מבוטח;

(ז) פירוט נכסי הקופה ליום המאזן, בשיעורים לפי הקבוצות האלה: איגרות חוב של מדינת ישראל, איגרות חוב סחירות אחרות, ניירות ערך סחירים אחרים, מזומנים ופיקדונות לזמן קצר שהופקדו לתקופה של עד שלושה חודשים, פיקדונות והלוואות והשקעות אחרות וכן שווי סך כל נכסי קופת הגמל בשקלים חדשים ליום המאזן;

(ז1) סך כל הסכומים שהופקדו בקופת הגמל במהלך השנה, לרבות סכומים שהועברו מקופות גמל אחרות, סך כל הסכומים שנמשכו מקופת הגמל במהלך השנה, לרבות סכומים שהועברו מקופת הגמל, כשהם מתואמים ליום האחרון של השנה, וסך הצבירה נטו של קופת הגמל המחושבת כהפרש בין סך כל הסכומים שהופקדו לסך כל הסכומים שנמשכו כאמור;

(ז2) שיעור הסכומים שהעמיתים בקופת הגמל רשאים למשוך ממנה מתוך כלל נכסי קופת הגמל ;

(ח) סכום הרווחים שנצברו במהלך התקופה המדווחת, לאחר ניכוי דמי ניהול;

(ח1) המדד לפיזור סיכון בקופה ליום המאזן, וכן ממוצע משוקלל של המדד לפיזור סיכון בשנים עשר החודשים שקדמו ליום המאזן.

(ט) שיעור עליית המדד בשנת הדיווח, לפי המדד הידוע ליום המאזן הקודם;

(י) מועד תחילת צבירת הוותק והמועד שבו יהיה העמית זכאי למשוך כספים מקופת הגמל;

(יא) קופות המתמחות בהשקעה מיוחדות – תצוין ההשקעה ושיעורה;

(יב) יצוין כי ניתן לקבל מידע נוסף על פעולות הקופה, את תקנון הקופה ודוחות כספיים מבוקרים שלה, במשרדיה (בציון מעניהם), ובקופה המתנהלת בידי בנק – גם בסניפי הבנקים.

(3) קרן השתלמות מיוחדת למורים –

(א) פירוט חודשי של כל תשלומי העובד ותשלומי המעביד שהועברו לקופה לחשבון העמית בכל חודש בשנת הדיווח;

(ב) הסכום החודשי ששימש בסיס לתשלומים האמורים בפסקת משנה (א);

(ג) שווי זכויותיו של העמית בתום שנת הדיווח אילו פרש באותו מועד ללא זכאות ליציאה להשתלמות;

(ד) הענינים המפורטים בפסקה (2)(ה) עד (יב).

(4) בקופת ביטוח –

(א) לגבי חשבון עמית-עצמאי – סכום הביטוח וערך הפדיון למועד הדיווח, וכן פירוט של הסכומים שהפקיד העמיד בקופה בכל חודש בשנת הדיווח, והסכומים שמשך ממנה בכל חודש באותה שנה.

(ב) לגבי חשבון עמית-שכיר – סכום הביטוח וערך הפדיון למועד הדיווח, כשלגבי ערך הפדיון תיעשה הפרדה בין ערך הפדיון של התגמולים לבין ערך הפדיון של הפיצויים לפי המעביד הנוכחי, וכן פירוט של כל תשלומי העובד והמעביד שהועברו לקופה בכל חודש בשנת הדיווח, תוך הפרדה בין תשלומי העובד והמעביד לתגמולים ובין תשלומי המעביד לפיצויים, ופירוט הסכומים שנמשכו מחשבון העמית בכל חודש באותה שנה;

(5) בקופת גמל מרכזית לפיצויים –

(א) פירוט של כל תשלומי העמית-מעביד לקופה בכל חודש בשנת הדיווח, והסכומים שמשך ממנה בכל חודש באותה שנה;

(ב) הסכום הכולל העומד לזכותו של העמית-מעביד בתום שנת הדיווח;

(ג) התשואה שהשיגה הקופה על נכסיה בשנת הדיווח, כשהיא מחושבת לכל חודש לפי הנוסחה הקבועה בפסקה (2)(ד);

(ד) הענינים המפורטים בפסקה (2)(ה) עד (יב).

(6) בקופת גמל לדמי מחלה-

(א) פירוט של כל תשלומי העמית-מעביד לקופה בכל חודש בשנת הדיווח, והסכומים שמשך ממנה בכל חודש באותה שנה, תוך הפרדה בין סכומים שמשך לצורך תשלום לעובדי העמית לבין סכומים אחרים שמשך;

(ב) הסכום הכולל העומד לזכותו של העמית-מעביד בתום שנת הדיווח;

(ג) התשואה שהשיגה הקופה על נכסיה בשנת הדיווח, כשהיא מחושבת לכל חודש לפי הנוסחה כאמור בפסקה (2)(ד);

(ד) סכומים שהפקיד העמית מעבר לתקרת הצבירה, כהגדרתה בתקנה 19, סכומים שהוחזרו לו בשל כך, ובמקרה שסכום הצבירה קטן מתקרת הצבירה, ההפרש שבין סכומים אלה;

(ה) הענינים המפורטים בפסקה (2)(ה) עד (ז1), ו-(ט) עד (יב).

 

 53א. דיווח לעמית מושך או מעביר [תיקון: תשס”ד(3)]

(א) קופת גמל תשלח לעמית המושך כספים מקופת הגמל או לעמית המעביר ממנה כספים, דין וחשבון במתכונת ובאופן שיורה עליהם הממונה.

(ב) קופת גמל שהועברו אליה כספים מקופת גמל אחרת תשלח לעמית שלחשבונו הועברו הכספים דין וחשבון במתכונת ובאופן שיורה עליהם הממונה.

 

 53ב. הודעה לעמיתים על שינויים בדמי ניהול ובתקנון [תיקון: תשס”ד(3), תשס”ה(3)]

(א) קופת גמל, למעט קופת גמל המבטיחה תשואה כמשמעותה בתקנה 38ב1, תשלח לעמיתיה הודעה בדבר העלאת דמי הניהול הקבועים בתקנון או דמי הניהול הנגבים בפועל, והעלאה כאמור לא תחול אלא בתום חודשיים מהמועד שבו נשלחו הודעות כאמור.

(ב) קופת גמל תודיע לעמיתיה על שינויים בתקנון שהממונה החליט כי יש להודיע עליהם לעמיתים, באופן ובמועד שיורה לה הממונה.

 

פרק עשירי: פירוק קופת גמל

 

 54. קביעת סעיף פירוק בתקנון הקופה [תיקון: תשס”ד]

בוטל.

 

 55. פירוק קופה או חברה מנהלת [תיקון: תשנ”ג, תשס”ד(3)]

קופת גמל או חברה מנהלת המבקשות להתחיל בהליכי פירוק או להפסיק את פעילותן, לא יקבלו החלטה על הפירוק, אלא אם כן קיבלו קודם לכן אישור לכך מאת הממונה.

 

 56. הגשת דו”ח [תיקון: תשנ”ג, תשס”ד(3)]

בוטל.

 

פרק אחד עשר: הוראות שונות

 

 56א. שמירת מסמכים [תיקון: תשנ”ח]

(א) קופת גמל תשמור את המסמכים הנוגעים לעמיתיה כל עוד הם עמיתים בקופה ולמשך תקופה של שבע שנים לאחר שחדלו להיות עמיתים בה.

(ב) קופת גמל תשמור את המסמכים הנוגעים לדרכי השקעת כספי העמיתים לתקופה של שבע שנים מיום מימוש כל השקעה.

 

 57. תחולת התקנות על קופות קיימות

כל אישור שהוצא לקופת גמל, לתכנית ביטוח או לפוליסת ביטוח על פי תקנות מס הכנסה (כללים לאישור קרנות תגמולים, פנסיה, פיצויים וחופשה), תשי”ז-1957, ושהוא בר-תוקף ערב פרסומן של תקנות אלה ברשומות יראו אותו כאילו הוצא לפי תקנות אלה.

 

 58. העברת סמכויות [תיקון: תש”ן, תשנ”ח]

הנציב רשאי להעביר לממונה את סמכויותיו לפי תקנות אלה, ובלבד שהממונה לא יאשר לראשונה קופת גמל אלא בהסכמת הנציב.

 

 58א. השקעות חברה מנהלת [תיקון: תשס”ב(2), תשס”ד(3)]

(א) חברה מנהלת תחזיק בנכסים נזילים כמשמעותם בפרק שישי 1, 50% לפחות מההון העצמי המזערי הנדרש ממנה בהתאם לתקנה 14.

(ב) חברה מנהלת לא תשקיע את ההון העצמי המזערי הנדרש ממנה בהתאם לתקנה 14 במי ששולט בה, בצד קשור לה או בצד קשור למי ששולט בה:

(ג) חברה מנהלת לא תחזיק יותר מ 10% מאמצעי שליטה בתאגיד כלשהו, למעט חברה בת שהיא חברה מנהלת ולמעט החזקה בשיעור של 100% מאמצעי השליטה בתאגיד עזר; בפסקה זו, “תאגיד עזר” – תאגיד שאינו כשלעצמו חברה מנהלת, העוסק רק בתחום הפעולה המותר לחברה המנהלת השולטת בו.

 

 59. הוראות מעבר

(א) הוראות תקנה 1)38)(ג) לא יחולו על עמית-עצמאי שהצטרף לקופת גמל לפני כ”ג באלול תש”ך (15 בספטמבר 1960). לעמית כאמור תהיה קופת הגמל רשאית לשלם את המגיע לו לאחר הפסקת עמיתותו בקופת הגמל וכתום חמש שנים לפחות מיום שהיה לעמית.

(ב) כספים שהופקדו במוסד בנקאי לצורך השקעה מוכרת לפני ז’ באדר תשכ”א (23 בפברואר 1961) ייחשבו להשקעה מוכרת עד ליום בו יכולה היתה קופת הגמל לראשונה לקבל את הפקדון כאמור.

(ג) כל השקעה שנעשתה לפני ב’ באלול תשי”ז (29 באוגוסט 1957) במקרקעין או בניירות ערך יראו אותה כאילו היתה השקעה מוכרת.

 

 60. כללי פרסום [תיקון: תשמ”ח, תשמ”ט, תשס”ב(2), תשס”ד(3)]

הממונה רשאי לקבוע הוראות בדבר פרסום קופות גמל, לרבות פרסום נתוני תשואות ודמי ניהול והשוואתם לקופות גמל אחרות.

 

 60א. דרכי הגשת מסמכים [תיקון: תשנ”ח]

הנציב רשאי להורות כי כל דין וחשבון, מסמך או העתק מסמך שהוא רשאי לדרוש לפי תקנות אלה וגש בדרך שיורה, לרבות באמצעים אלקטרוניים

 

 61. ביטול

תקנות מס הכנסה (כללים לאישור קרנות תגמולים, פנסיה, פיצויים וחופשה), תשי”ז-1957 – בטלות.

 

 62. השם

לתקנות אלה ייקרא “תקנות מס הכנסה (כללים לאישור ולניהול קופות גמל), תשכ”ד-1964″.

 

תוספת ראשונה

[תיקון: תשמ”ב, תשמ”ד, תשמ”ו, תשמ”ז, תשמ”ח, תשמ”ט, תש”ן, תשנ”ב, תשנ”ג, תשנ”ה, תשנ”ו, תשנ”ח, תשס”ד(3)]

(תקנות 38 ,34 ו-38א)

(א) תגמולים מכספים שהופקדו בקופת הגמל בשנת מס אחת במועד הנקוב בטור א’ בסכום העולה לכל עמית, על הסכום הנקוב בטור ב’, ישולמו רק לאחר תום התקופה מיום הפקדתם כנקוב בצידם בטור ג’; אם העמית הגיע לגיל 60 שנים, או שהוא עמית-שוטר, עמית-סוהר או עמית-משרת קבע, ישולמו התגמולים כאמור לאחר חמש שנים מיום הפקדתם. כספים שהועברו מקופת גמל אחת לאחרת יראום, לענין חישוב התקופות, כאילו לא הועברו.

(ב) לגבי כספים שהופקדו אחרי יום כ”ז בסיון התשמ”ט (30 ביוני 1989) יחול האמור בפסקה (א) רק על כספים שהופקדו כאמור שם במשך חמש השנים שקדמו למועד שבו הכספים היו ניתנים למשיכה לפי תקנות אלה או שהופקדו בחשבון שבו הכספים ניתנים למשיכה בכל עת.

(ג) הפקדה של סכום חד פעמי בידי עמית-עצמאי שהגיע לגיל 55 שנים, כאמור בתקנה 38(ב), לא תעלה על הסכום הנקוב בטור ד’;

 

   טור א'                                     טור ב'          טור ג'
  מועד ההפקדה                             הסכום בשקלים   משך התקופה מעת
                                                          ההפקדה בשנים
  ----------------------------------------------------------------------
  בין ה' בשבט התשל"ה (17 בינואר 1975)
  לבין ט' בטבת התשל"ו (13 בדצמבר 10              960          (1975

 

 

  בין י' בטבת התשל"ו (14 בדצמבר 1975)
  לבין כ"ט באדר ב' התשל"ו (31 במרס 15              960        (1976

 

 

  בין א' בניסן התשל"ו (1 באפריל 1976)
  לבין י"ב בניסן התשל"ז (31 במרס 15             1200          (1977

 

 

  בין י"ג בניסן התשל"ז (1 באפריל 1977)
  לבין ג' בניסן התשל"ט (31 במרס 15             2400           (1979

 

 

  בין ד' בניסן התשל"ט (1 באפריל 1979)
  לבין י"ח באב התש"ם (31 ביולי 15             6000            (1980

 

 

  בין י"ט באב התש"ם (1 באוגוסט 1980)
  לבין כ"ד בטבת התשמ"א (31 בדצמבר 15            12000         (1980

 

 

  בין כ"ה בטבת התשמ"א (1 בינואר 1981)
  לבין כ"ה באדר ב' התשמ"א (31 במרס 15            24000        (1981

 

 

  בין כ"ו באדר ב' התשמ"א (1 באפריל 1981)
  לבין ה' בטבת התשמ"ב (31 בדצמבר 15            60000          (1981

 

 

  בין יום ו' בטבת התשמ"ב (1 בינואר 1982)
  לבין יום ז' בניסן התשמ"ב (31 במרס 15          150,000       (1982

 

 

  בין יום ח' בניסן התשמ"ב (1 באפריל 1982)
  לבין יום ט"ו בטבת התשמ"ג (30 בדצמבר 15          300,000     (1982

 

 

  בין יום י"ז בטבת התשמ"ג (2 בינואר 1983)
  לבין יום כ"ג בתשרי התשמ"ד (30 בספטמבר 15          600,000   (1983

 

 

  בין יום כ"ה בתשרי התשמ"ד (2 באוקטובר 1983)
  לבין יום כ"ד בטבת התשמ"ד (30 בדצמבר 15        1,200,000     (1983

 

 

  בין יום כ"ו בטבת התשמ"ד (1 בינואר 1984)
  לבין יום כ"ו באדר ב' התשמ"ד (30 במרס 15        1,800,000    (1984

 

 

  בין יום כ"ח באדר ב' התשמ"ד (1 באפריל 1984)
  לבין יום ג' באלול התשמ"ד (31 באוגוסט 15        2,500,000    (1984

 

 

  בין יום ה' באלול התשמ"ד (2 בספטמבר 1984)
  לבין יום ט' בניסן התשמ"ה (31 במרס 15            * 5000       (1985

 

 

  בין יום י' בניסן התשמ"ה (1 באפריל 1985)
  לבין יום י"ג באלול התשמ"ה (30 באוגוסט 15           * 10000   (1985

 

 

  בין ט"ו באלול התשמ"ה (1 בספטמבר 1985)
  לבין כ"ב באייר התשמ"ו (31 במאי 60,000      15        20,000     (1986

 

 

  בין כ"ג באייר התשמ"ו (1 ביוני 1986)
  לבין כ"ט בכסלו התשמ"ז (31 בדצמבר 75,000      15        25,000   (1986

 

 

  בין ל' בכסלו התשמ"ז (1 בינואר 1987)
  לבין ג' בתשרי התשמ"ט (15 בספטמבר 120,000      15        40,000   (1988

 

 

  בין ד' בתשרי התשמ"ט (15 בספטמבר 1988)
  לבין ג' בטבת התש"ן (31 בדצמבר 150,000      15        50,000      (1989

 

 

  בין ד' בטבת התש"ן (1 בינואר 1990)
  לבין ז' בטבת התשנ"ב (14 בדצמבר 180,000      15        60,000     (1991

 

 

  בין ח' בטבת התשנ"ב (15 בדצמבר 1991)
  לבין כ"ג באייר התשנ"ג (14 במאי 240,000      15        80,000     (1993

 

 

  בין כ"ה באייר התשנ"ג (16 במאי 1993)
  לבין י"א בטבת התשנ"ה (14 בדצמבר 300,000      15       100,000    (1994

 

 

  בין יום י"ב בטבת התשנ"ה (360.000         15          12,000        15
  בדצמבר 1994) לבין יום ל' בכסלו
  התשנ"ו (23 בדצמבר 1995)
  בין יום א' בטבת התשנ"ו (24 
  בדצמבר 1995) לבין יום ו' בסיון
  התשנ"ח (31 במאי 390,000             15          130,000          (1998

 

  החל ביום ז' בסיון התשנ"ח (1 
  ביוני  155,000                   (1998 "465,000             15         

 

 

תוספת שניה

[תיקון: תשמ”ז, תשס”ב(2)]

(תקנה 41א, הגדרה “ערך משוקלל של הנכסים”)

שיעורים לצורך חישוב מדד לפיזור סיכון לפי סוגי נכסים

 


  ------------------------------------------------------------
  השיעור מערך
  הנכס לצורך
  חישוב המדד
  לפיזור סיכון                      סוג הנכסים
  ------------------------------------------------------------
                   נכסים סחירים
                   1. איגרות חוב
   95%                (א) מק"מ
   90%                (ב) איגרות חוב של מדינת ישראל, למעט מק"מ
   85%                (ג) איגרות חוב קונצרניות בדירוג -AA ומעלה או ניירות ערך
                          מסחריים בדירוג A-1
   80%                (ד) איגרות חוב קונצרניות בדירוג -BBB ועד דירוג -AA לא
                          כולל או ניירות ערך מסחריים בדירוג A-2 עד A-3
   50%                (ה) איגרות חוב קונצרניות בדירוג נמוך מ-BBB ובלא דירוג או
                          ניירות ערך מסחריים בדירוג נמוך מ-A-3
   90%                (ו) איגרות חוב של מדינת חוץ מאושרת בדירוג שלא יפחת
                          מדירוגה של מדינת ישראל
   85%                (ז) איגרות חוב קונצרניות הנסחרות בחוץ לארץ בדירוג -A
                          ומעלה או ניירות ערך מסחריים בדירוג A-2 ומעלה
   80%                (ח) איגרות חוב קונצרניות הנסחרות בחוץ לארץ בדירוג -BBB
                          ועד דירוג -A או ניירות ערך מסחריים בדירוג A-2 עד
                          A-3
   50%                (ט) איגרות חוב קונצרניות הנסחרות בחוץ לארץ בדירוג נמוך
                          מ-BBB ובלא דירוג או ניירות ערך מסחריים בדירוג נמוך
                          מ-A-3
                   2. מניות
   75%                (א) מניות תל אביב 25 ואופציות רכש 001
   65%                (ב) מניות ת"א 100 שאינן מניות תל אביב 25
   50%                (ג) מניות הנסחרות בישראל שאינן מוגדרות בפרטי משנה (א)
                          ו -(ב)
   65%                (ד) מניות הנסחרות בחוץ לארץ
                   נכסים שאינם סחירים
                   1. איגרות חוב, הלוואות ופיקדונות
   100%               (א) איגרות חוב מיועדות ופיקדון חשכ"ל
   85% השיעור         (ב) איגרות חוב, הלוואות ופיקדונות כמפורט בסעיף 1 לענין
   הנקוב בסעיף 1          איגרות חוב
   100%               (ג) הלוואות לעמיתים
                   2. יחידות השתתפות בקרנות נאמנות
   85%                (א) יחידות השתתפות בקרנות נאמנות ששיעור השקעתם
                          באיגרות חוב בדירוג -BBB לפחות, עולה על 80 אחוזים
                            ושאינן משקיעות בנכסים נגזרים
   65%                (ב) יחידות השתתפות בקרנות נאמנות אחרות
   100%            3. מזומנים ופיקדונות לזמן קצר שהופקדו לתקופה של עד 3 חודשים
                      בבנקים
    30%             4. מניות או זכות בשותפות
    40%             5. זכות במקרקעין
    25%             נכסים אחרים, בין סחירים ובין שאינם סחירים

 

בתוספת זו –

אופציית רכש 001” – כהגדרתה בתקנה 41ד6;

מניות ת”א 25” – מניות הכלולות ברשימת ת”א 25 של הבורסה או כל רשימה אחרת שתבוא במקומה על פי קביעה של הבורסה;

מניות ת”א 100” – מניות הכלולות ברשימת ת”א 100 של הבורסה או כל רשימה אחרת שתבוא במקומה על פי קביעה של הבורסה.

 

[הערת מערכת תקדין: התוספות השלישית עד החמישית לא נכללו במהדורה האלקטרונית]

 

תוספת שישית

(תקנה 53(2)(ד))

[תיקון: תשנ”ט(3), תשס”ד(3), תשס”ה(3)]

חלק א’

(1) נוסחה לחישוב תשואה נומינלית יומית ברוטו כאחוזים ליום עסקים:

 

[     N1- H + D   ]                                      
Ydb= [ --------------- ] -1 * 100                             
[       N0-M]     ]                                      

 

כאשר –

Ydb – תשואה נומינלית יומית ברוטו באחוזים ליום עסקים;

N1 – סך כל נכסי הקופה בתום יום העסקים שלגביו נערך החישוב;

D – סך דמי הניהול בגין יום העסקים שלגביו נערך החישוב;

H – סך כל הכספים שהופקדו במזומן בקופה ביום העסקים, לרבות סכומים שהועברו מקופות אחרות ולרבות תקבולים ממבטח משנה;

N0 – סך כל נכסי הקופה בתום יום העסקים האחרון שלפני יום החישוב:

M – סך כל הסכומים שנמשכו במזומן מן הקופה ביום העסקים, לרבות סכומים שהועברו מהקופה ולרבות תשלומים שנוכו מהקופה בגין ביטוח חיים קבוצתי או בגין ביטוח משנה.

(2) נוסחה לחישוב תשואה נומינלית יומית נטו באחרים ליום עסקים:

 

                           [  N1 - H  ] 
                 Ydn = [ -------- ] -1 * 100 
                           [  N0 -  M ]

 

כאשר –

Ydn- תשואה יומית נטו באחוזים ליום עסקים;

N1 – סך כל נכסי הקופה בתום עם העסקים שלגביו נערך החישוב;

H – סך כל הכספים שהופקדו במזומן בקופה בעם העסקים, לרבות סכומים שהועברו מקופות אחרות ולרבות תקבולים ממבטח משנה;

N0 – סך כל נכסי הקופה בתום עם העסקים האחרון שלפני יום החישוב;

M – סך כל הסכומים שנמשכו במזומן מן הקופה ביום העסקים, לרבות סכומים שהועברו מהקופה ולרבות תשלומים שנוכו מהקופה בגין ביטוח חיים קבוצתי או בגין ביטוח משנה.

(3) נוסחה לחישוב התשואה הנומינלית שהשיגה קרן חדשה על נכסיה המנוהלים כקופה ליום עסקים:

 

                            Ydb  - Z *a 
                        Xdnb = -----------------
                                 b

 

כאשר-

Ydb – תשואה נומינלית יומית ברוטו באחוזים על כל נכסי הקרן ליום עסקים;

Xdnb – התשואה היומית הנומינלית ברוטו באחוזים על נכסי הקרן המנוהלים כקופה;

Z – שיעור התשואה הנומינלית היומית ברוטו על אגרות החוב המיועדות מסוג ערד וכמוחזקות על ידי הקרן;

a – אחוז ההחזקה ליום החישוב באגרות חוב מיועדות מסוג ערד מתוך סך נכסיה המשוערכים של הקרן;

(4) נוסחה לחישוב התשואה הנומינלית לתקופה t:

 

                     [              t  ]
              yd + 1) -1] *  100)  פאי ] = Yt
                     [             d=0 ]


Yt=[(Y1+1)*(Y2+1)*.....*(Yt+1)-1]*100            

 

כאשר –

Yt – תשואה נומינלית באחוזים (ברוטו או נטו לפי הענין) לתקופה t;

Yd – תשואה נומינלית יומית (ברוטו או נטה לפי הענין) ליום עסקים;

t – מספר ימי העסקים בתקופה t.

(5) נוסחה לחישוב התשואה הריאלית לתקופה t:

 

                           [  (Yt +1)      ]
                 Ytr= [ ------------- ] - 1 * 100
                           [           (l+ i) ]

 

כאשר –

Ytr – תשואה ריאלית באחוזים (ברוטו או נטו לפי הענין) לתקופה t;

Yt – תשואה נומינלית (ברוטו או נטו, לפי הענין) לתקופה t כפי שחושבה לפי פסקה (3);

i – שיעור עליית המדד הידוע בתקופה שלגביה נערך החישוב.

 

חלק ב’

(תקנה 2)53)(ד))

נוסחה לחישוב התשואה האישית לחשבונו של עמית:

 

                            [     y        ]
                     Y = [    (1+r) - 1 ] *  100

 

כאשר –

Y – שיעור התשואה האישית השנתית לחשבונו של העמית;

y – מספר ימי העסקים בשנה;

r – שיעור התשואה האישית ליום עסקים לחשבונו של העמית, שתחושב לפי הנוסחה המפורטת להלן:

 


                          y         Mx  -  Hx                N1
                      N0= SUM   --------------------  +  -----------
                    x=1                   x                    y
                         ( (1 + r )          ( 1 + r

 

כאשר-

N0- סך כל נכסיו של עמית בקופה נטו בסוף השנה שקדמה לשנת החישוב;

N1 – סך כל נכסיו של עמית בקופה נטו בסוף שנת חישוב;

Hx – סך כל הסכומים שהופקדו בחשבונו של עמית בקופה ביום עסקים X, לרבות סכומים שהועברו לחשבונו מקופות אחרות באותו היום;

Mx – סך כל הסכומים שנמשכו מחשבונו של עמית בקופה ביום עסקים x. לרבות סכומים שהועברו מחשבונו לקופות אחרות באותו היום ולרבות תשלומים בעבור ביטוח חיים קבוצתי;

X – מספר היום שלגביו נערך החישוב (x=1, 2,….y);

y – מספר ימי העסקים בשנה.

 

חלק ג’

(תקנה 2)53)(ה)(2) ,(1) ו-((4)

(1) נוסחה לחישוב שיעור דמי ניהול מתוך נכסים על בסיס שנתי;

 


                     pt   12
                  ------  (
                     Qt  t=1


 

כאשר –

Pt = דמי הניהול שנגבו בחודש מסוים בגין כל אחד מאלה:

(1) יתרת הנכסים שעמדה במהלך כל החודש בלא תנועה בתוספת רווחי החודש בשל אותה יתרה;

(2) סך הכספים שהופקדו במהלך החודש בתוספת רווחי החודש בשל אותן הפקדות;

(3) סך הכספים שנמשכו באותו חודש;

Qt = יתרת הנכסים בסוף החודש לפני ניכוי דמי ניהול בתוספת סך הכספים שנמשכו במהלך החודש”.

(2) נוסחה לחישוב שיעור עמלות מתוך סכומי עסקאות על בסיס שנתי:

 


y                                               
SUM     Cx                                       
x=1                                              
                                  ------------------
y                                               
SUM     Sx                                       
x=1                                              

 

כאשר –

Cx – סכום העמלות לפי תקנה 41ח(א)(4) ביום עסקים מסוים;

Sx – סך הקניות והמכירות בערך מוחלט שבעדן שולמו עמלות קניה ומכירה לפי תקנה 41ח(א)(4) בתוספת שווי הנכסים שבעד החזקתם שולמו עמלות ישירות אחרות לפי התקנה האמורה, ביום עסקים מסוים.

y – מספר ימי עסקים בשנה.

 

תוספת שביעית

[תיקון: תשנ”ט(2)]

(תקנה 1)

נוסחה לחישוב תקרה חודשית של השכר המבוטח

 

חישוב התקרה החודשית של השכר המבוטח ייעשה על פי הנוסחה הבאה:

 


                         (t          (T-1
Lt =   E   2Xn -    E  Zn                       
                          n=1          n=t

 

כאשר –

t – החודש שלגביו מחושבת התקרה החודשית של השכר המבוטח

Lt – תקרה חודשית של השכר המבוטח בחודש t

Xn – שכר חודשי ממוצע לעובד שכיר בחודש n

Zn – משכורת מבוטחת בחודש n”

תוספת שמינית

(תקנה 49ז(א)(3)(ג))

(1) חברת חשמל לישראל בע”מ.

 

                                               פנחס ספיר
                                               שר האוצר