חוק מס רכוש וקרן פיצויים

חוק מס רכוש וקרן פיצויים, תשכ”א – 1961 1

איך לבחור ביטוח מנהלים | כרטיס אדי | מדריכי הפנסיה של אתר הכלכלן 

קישור לכתבה  – איך לבחור קרן פנסיה + טבלת השוואה 

פרק ראשון: פרשנות

1. הגדרות (תיקון: תשכ”ד, תשכ”ה, תשכ”ז, תשכ”ח, תשכ”ט, תשל”ב, תשל”ד, תשל”ו, תשל”ט, תשמ”א, תשמ”ה, תשמ”ז, תשמ”ט, תשנ”א, תשנ”ד, תשנ”ה, תשנ”ו, תשנ”ז)9,8,7,6

בחוק זה –

“בנין” – לרבות כל מבנה או בניה שאינם ארעיים, שבנייתם נגמרה ובלבד ששטחם נכלל בחישוב אחוזי הבניה המנוצלים המותרים בקרקע לפי תקנות תכנון ובניה;

“בעל”

(1) בקרקע –

(א) הבעל הרשום, ובחכירה או בחכירת-משנה לתקופה שאינה פחותה מ- 25 שנים – החוכר הרשום, או חוכר המשנה הרשום, הכל לפי הענין;

(ב) נפטר או נעדר הבעל כמשמעותו בפיסקה (1)(א) או העביר לאחר את זכותו להחזיק בהם, ליהנות מהם או לקבל מהם הכנסה או רווחים בנסיבות העושות את האחר כבעלם או העביר לאחר את זכותו להחזיק בהם, ליהנות מהם או לקבל מהם הכנסה או רווחים בנסיבות העושות את האחר כחוכרם או כחוכר המשנה שלהם לתקופה שאינה פחותה מ- 25 שנים, יהיה בעל הקרקע – המחזיק או הזכאי להחזיק בהם או ליהנות מהם, או הזכאי לקבל מהם הכנסה או רווחים בנסיבות כאמור; והכל בין שזכותו רשומה בפנקסי המקרקעין או בפנקסים רשמיים אחרים ובין שאינה רשומה;

(ג) אם המדינה, רשות הפיתוח או קרן קיימת לישראל היא הבעל לפי פסקאות משנה (א) או (ב) והקרקע מוחזקת על-ידי אחר על פי חוזה או רשיון – יראו את המחזיק כבעל הקרקע.

[slideshow_deploy id=’644′]

(1א) קרקע שפורסמה הודעה עליה לפי סעיף 5(1) לפקודת הקרקעות (רכישה לצרכי-ציבור), 1943, ושר האוצר או מי שהורשה על ידיו לצורך סעיף 22(2) לאותה פקודה, אינם זכאים לחזור בהם מרכישתם כאמור בסעיף 14(1) לפקודה האמורה – המדינה, או מי שהורשה לכך – הכל לפי הענין;

בקרקע שניתן לגביה צו לפי סעיף 3 לפקודת הדרכים ומסילות הברזל (הגנה ופיתוח), 1943, והשלטונות קנו חזקה בקרקע בהתאם לסעיף 4 לפקודה האמורה – המדינה;

(2) (בוטלה) (תיקון: תשמ”א)

(3) בקרקע שהיא בהנהלתו, בהחזקתו או ברשותו של אפוטרופוס, של סוכן או מיופה כוח של בעל הנמצא בחוץ-לארץ, של מוציא לפועל של צוואה, כונס-נכסים, מפרק או נאמן שנתמנו על פי חוק או על ידי בית משפט – ייחשבו גם אלה לבעלים בנוסף על האמורים בפיסקאות (1), (1א) ו-(2), ובלבד שהמס על קרקע זו לא ייגבה אלא מהכנסה שמקורה באותה קרקע או ממנה גופה.

משכנתא אופטימלית  |  בדיקת פוליסות  | החזרי מס לשכירים | איתור כספים

חישוב פיצויים |  מחשבון שכר  | מילון הביטוח | אתר הפנסיה האובייקטיבי

ביטוח חיים למשכנתא – הצעת מחיר מנצחת בטלפון 

“בעל שליטה” – מי שמחזיק במישרין או בעקיפין, לבד או יחד או יחד עם קרוב, באחת מאלה:

(1) 51% לפחות מהון המניות שהוצא או מכוח ההצבעה;

(2) זכות להחזיק ב51%- לפחות מהון המניות שהוצא או מכוח ההצבעה או בזכות לרכשה;

(3) זכות לקבל 51% לפחות מהרווחים;

(4) זכות למנות מנהל;

והמונח שליטה יפורש לפי זה;

“גמר בניה” – משעה שהבנין, כולו או מקצתו, נתפס לראשונה, או משעה שהוא ראוי לשימוש שיועד לו, הכל לפי המוקדם;

“המנהל” – הנציב כמשמעותו בפקודת מס-הכנסה;

“הפקודה” – פקודת מס-הכנסה;

ביטוח חיים למשכנתא  | בדיקת פוליסה |  חישוב פנסיה |  יועץ משכנתא מומלץ

משכנתא אופטימלית  | INFOPENS- אתר הפנסיה של ישראל 

טופס ותק ומעסיקים בביטוח לאומי | איתור חשבונות רדומים בכל הבנקים בישראל

“הפרשי הצמדה וריבית” – תוספת לסכום שמדובר בו, השווה לסכום האמור כשהוא מוכפל בשיעור עליית מדד המחירים לצרכן בתקופה הנדונה, בתוספת ריבית בשיעור של 4% לשנה על הריבית שמדובר בו לאחר שנוספו לו הפרשי הצמדה כאמור, או בשיעור אחר שקבע שר האוצר באישור ועדת הכספים של הכנסת;

“מדד” – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;

“שיעור עליית המדד” – בתקופה פלונית – ההפרש בין המדד שהתפרסם לאחרונה לפני סוף התקופה (להלן – המדד החדש) לבין המדד שהתפרסם לאחרונה לפני תחילת התקופה (להלן – המדד היסודי), מחולק במדד היסודי;

“חלקה” – יחידת הרישום בפנקסי המקרקעין, ובאין יחידה כזאת – הקרקע שעליה עומד הבנין בתוספת שטח של 300%, ובלבד שלא תיכלל בחלקה קרקע המשמשת בחקלאות;

“חקלאי”

(1) בעל משק חקלאי, תושב ישראל – לרבות חבר בני אדם, שפסקה (2) איננה חלה עליו – אשר 50% לפחות מהכנסתו היא מחקלאות;

(2) חבר בני אדם – למעט מי שמניותיו נסחרות בבורסה – אשר 50% לפחות מהכנסתו ו50%- לפחות מהכנסתם של בעלי השליטה בו היא מחקלאות, אולם חבר בני אדם כאמור שהוקם לפני שנת המס 1975, דייו ש50%- לפחות מהכנסתו היא מחקלאות אם רוב בעלי הזכויות בו רכשו את זכויותיהם לפני שנת המס 1975 או שבכל אחת מחמש שנות המס שלפני שנת המס 1979 לפחות 50% מהכנסתו היתה מחקלאות;

(3) בהגדרה זו –

(א) “הכנסה” – הכנסה חייבת7 כמשמעותה בפקודה, באחת משתי שנות המס הקודמות לשנת מס פלונית או באותה שנת מס, לפני קיזוז הפסדים, לרבות הכנסה פטורה לפי כל דין אך למעט ריווח הון ולמעט הכנסה שאיננה מחקלאות עד לסכום השווה לשכר השנתי הממוצע למשרת שכיר לפי קביעתה של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ואם שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, קבע לענין זה סכום אחר – למעט הסכום שקבע, ובקיבוץ – עד לסכום כאמור לכל יחידת משק כמשמעותה בסעיף 57 לפקודה;

(ב) “הכנסה מחקלאות” – לרבות שכר שמקבל חבר בחבר בני אדם שהוא חקלאי, ריבית ודיבידנד שמקבל חבר מחבר בני אדם כאמור וחלקו היחסי של חבר בחבר כאמור ברווחים הבלתי מחולקים של החבר;

(ג) “בעלי שליטה” – המחזיקים ביחד באחד מאלה;

(1) שני שלישים לפחות מהון המניות שהוצא או מכוח ההצבעה;

(2) זכות להחזיק שני שלישים לפחות מהון המניות שהוצא או מכוח ההצבעה, או הזכות לרכשה;

(3) זכות לקבל שני שלישים לפחות מהרווחים;

(4) זכות למנות מנהל;

“מטעים” – עצים, לרבות גפנים המשמשים או מיועדים לשמש לעסק, יחד עם הקרקע שעליה הם נטועים, ולרבות היבול שעליהם;

“מס”, “מס-רכוש” – המס המוטל על פי חוק זה;

“קרקע”

(1) קרקע פנויה לרבות קרקע שמחובר אליה נכס שאיננו בנין, למעט הנכס המחובר אליה ולמעט קרקע חקלאית;

(2) (א) קרקע שעליה בנין ששטחו הכולל פחות מ30%- מהשטח הכולל
שהיה מותר לבנות לפי תקנות תכנון ובניה, ואשר המחיר שניתן לקבל
בעד הבנין לבדו במכירה ממוכר מרצון לקונה מרצון ב1- באוקטובר
שקדם לשנת המס היה פחות משווי הקרקע שעליה הוא עומד;

(ב)  לגבי בנין מגורים שבנייתו נסתיימה לפני יום ה’ באייר התש”ח (14 במאי 1948) והחייב במס נעשה לבעל קרקע לגביו לפני המועד האמור, יקראו בפסקת משנה (א) “20%” ולא “30%”;

(3) קרקע שביום ד’ בטבת התש”ן (1 בינואר 1990) היו עליה מטעים ואיננה קרקע חקלאית;

“קרקע חקלאית”

(1) קרקע שבתכנית על פי חוק התכנון והבניה, התשכ”ה1965- (להלן – התכנית), יועדה לחקלאות או יועדה לשמורת טבע כהגדרתה בחוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה, התשנ”ב1992-, למעט קרקע כאמור שאף שיועדה לחקלאות, ניתן לפי התכנית לבנות עליה דירת מגורים.

(2) קרקע המשמשת לעסק במשקו החקלאי של בעליה שהוא חקלאי שהיתה בידי בעליה ביום כ”ט בטבת התשנ”ה (1 בינואר 1995) (להלן – היום הקובע); לענין זה יראו קרקע כאמור כאילו היתה בידי בעליה ביום הקובע גם אם הוא קיבל אותה בירושה או במתנה מבן זוגו או מהורהו או מהורה של בן זוגו לאחר היום הקובע, ובלבד שהמוריש או נותן המתנה, לפי הענין, היה בעליה ביום הקובע;

“המועד הקובע” – מועד הבניה או המועד שבו נעשה החייב במס לבעל קרקע, למעט בדרך של קבלת הקרקע בירושה מבן זוג, מאח, מהורה, מהורה של הורה או מאח של הורה, או במתנה מאחד מאלה, לפי המועד המאוחר;

“תקנות תכנון ובניה” – תקנות תכנון ובניה שהותקנו על פי כל דין ושהיו קיימות במועד הקובע, ואם לא היו תקנות כאמור, התקנות שהותקנו לראשונה לאחר המועד הקובע;

“שנת מס” – שנים עשר החודשים המתחילים באחד בינואר של כל שנה.

איך לבחור ביטוח מנהלים | כרטיס אדי | מדריכי הפנסיה של אתר הכלכלן 

קישור לכתבה  – איך לבחור קרן פנסיה + טבלת השוואה

פרק שני: הטלת מס

2. מס רכוש (תיקון: תשמ”א, תשמ”ה, תשנ”א)5

(א) מס רכוש ישולם על ידי בעלי קרקעות לכל שנת-מס על קרקע שהיתה להם באותה שנה.

(א1) מי שהיה בעל קרקע בחלק משנת מס כתוצאה מנסיבות כמפורט להלן, ישלם חלק יחסי ממס הרכוש, כיחס מספר הימים שהיה בעל הקרקע בתוך שנת המס ל360-:

(1) קרקע שבבעלותו חדלה בתוך שנת המס מלהיות קרקע לענין חוק זה עקב שינוי הגדרה;

(2) מקרקעין שבבעלותו, שאינם קרקע, הפכו בתוך שנת המס להיות קרקע לענין חוק זה עקב שינוי הגדרם;

(3) בתוך שנת המס רכש קרקע ממי שהיה פטור ממס.

(ב) מס-רכוש לא ישולם יותר מפעם אחת על קרקע אחת באותה שנת-מס.

2א. קרן פיצויים (תיקון: תשמ”ט, תשנ”ט10)

(א) 10% ממס הרכוש וכן 15% ממס רכוש כמשמעותו בסעיף 9 לחוק מס שבח מקרקעין, התשכ”ג1963-, הנגבים בכל שנה יהיו קרן מיוחדת לתשלום פיצויים בעד נזק (להלן – קרן פיצויים).

(ב) שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לשנות את השיעור הקבוע בסעיף קטן (א); הודעה על כך תפורסם ברשומות.

(ג) כספי קרן הפיצויים שלא הוצאו יושקעו בדרך שיורה שר האוצר; רווחי ההשקעות יצורפו לקרן הפיצויים ויהיו חלק ממנה.

3. שיעור המס על קרקע (תיקון: תשכ”ז, תשכ”ח, תשל”ב, תשל”ו, תשל”ט, תשמ”א, תשנ”ט10)

מס הרכוש על קרקע יהיה בשיעור 0%.

10-4. (בוטלו) (תיקון: תשמ”א)

10א. (בוטל) (תיקון: תשל”ב)

11. שוויה של קרקע שעליה בנין (תיקון: תשמ”א, תשמ”ה, תשמ”ז, תשנ”ו)9

שוויה של קרקע שעליה בנין, כאמור בפסקה (2) להגדרת קרקע, הוא השווי שניתן לקבל בעד הנכס כולו במכירה ממוכר ברצון לקונה ברצון באחד באוקטובר שקדם לשנת המס שבה נשום הבנין (להלן – שווי השוק) פחות שווי השוק של הבנין כולל הקרקע שעליה הוא עומד בתוספת 300% מהשטח הכולל של הבנין כאילו הבנין האמור הוא נכס בפני עצמו ללא זכויות בניה נוספות.

12. שוויה של קרקע פנויה (תיקון: תשל”ב, תשל”ט, תשמ”א, תשמ”ה, תשמ”ז, תשנ”ו)9

שוויה של קרקע יהיה שווי השוק שלה; ואם הפכה לקרקע או נרכשה ממי שהיה פטור ממס, לאחר האחד בספטמבר, ולפני תום שנת המס שלגביה נשומה, ייקבע שוויה ליום שהפכה לקרקע.

13. שוויים של מטעים שהם קרקע (תיקון: תשמ”א, תשמ”ה, תשמ”ז, תשנ”ה, תשנ”ו, תשנ”ז)8

(א) שוויה של קרקע שהיתה בידי בעליה ביום כ”ט בטבת התשנ”ה (1 בינואר 1995) שעליה מטע, כאמור בפסקה (3) להגדרת קרקע, הוא שווי השוק שלה בניכוי סכום של 50,000 שקלים לכל דונם או חלק יחסי מסכום זה לחלק של דונם.

(ב) (בוטל)

13א.  שווי קרקע בבעלות ממושכת (תיקון: תשנ”ו)

(א)  יחיד שבעלותו בקרקע החלה לפני יום ה’ באייר התש”ח (14 במאי 1948) (לענין סעיף זה – היום הקובע), זכאי לניכוי משוויה של אותה הקרקע בסכום של 65,000 שקלים חדשים לכל דונם או חלק יחסי מסכום זה לחלק של דונם; לענין זה, יראו כאילו החלה בעלותו של יחיד בקרקע לפני היום הקובע, גם אם קיבל את הקרקע בירושה מבן זוג, מאח, מהורה, מהורה של הורה או מאח של הורה או במתנה מאחד מאלה, ובלבד שבעלותו בקרקע של המוריש או של נותן המתנה, לפי הענין, החלה לפני היום הקובע.

(ב)  יחיד זכאי בשנת מס לניכוי לפי סעיף קטן (א) עד לסכום של 650,000 שקלים חדשים.

(ג)  על אף הוראות סעיף קטן (א),  יחיד אינו זכאי לניכוי כאמור בשנת המס שבה העביר את הקרקע לאחר, שלא בדרך הורשה לבן זוג, לאח, לילד, לנכד או לאחיין או בדרך מתנה לאחד מאלה.

(ד)  לענין סעיף זה –

(1)  יראו כיחיד אחד – בני זוג וילדיהם שמתחת לגיל שמונה עשרה;

(2)  “קרקע” – למעט קרקע שבכל תקופה לאחר היום הקובע שימשה כולה או חלקה כמלאי עסקי.

(ה)  סעיף זה יחול גם לגבי קרקע ששוויה מחושב לפי סעיף 13.

13ב.  עדכון סכומים (תיקון: תשנ”ו)

(א)  הסכומים שבסעיפים 13 ו13-א יתואמו לכל שנת מס, לפי שיעור עליית המדד שהתפרסם בנובמבר שלפני אותה שנה, ביחס למדד שהתפרסם בנובמבר בשנה שקדמה לאותה השנה.

(ב)  הסכומים המתואמים שבסעיפים 13 ו13-א(א) יעוגלו ל100- השקלים החדשים הקרובים והסכום האמור בסעיף 13א(ב) יעוגל ל1000- השקלים החדשים הקרובים.

16-14ז. (בוטלו) (תיקון: תשמ”א)

פרק רביעי: הצהרות

17. הצהרה על קרקע (תיקון: תשכ”ד, תשכ”ז, תשמ”א, תשמ”ה)

אדם שבתוך שנת המס נעשה בעל קרקע, וכן אדם שחדל להיות בעל קרקע והדבר לא נרשם בפנקסי המקרקעין, חייב תוך 30 יום מיום שנעשה בעל, או מיום שחדל להצהיר על כך בכתב למנהל; ואם נשתנתה הקרקע שלו בתום שנת המס, שינוי מהותי בגופה או על ידי הוספה עליה וכן אם נשתנה השימוש בה באופן המשנה את הגדרתה, חייב תוך 30 יום מיום השינוי, למסור למנהל הצהרה בכתב על כך.

18-18ב. (בוטלו) (תיקון: תשמ”א)

פרק חמישי: שומה ותשלום המס

19. שומת קרקע (תיקון: תשכ”ד, תשכ”ז, תשל”ב, תשל”ו, תשמ”א)

(א) המנהל ישום את שוויה של קרקע וחייב לחזור ולשומה אחת לחמש שנים, ובלבד שאם תוקנה שומה על פי סעיף קטן (ג), רשאי המנהל לדחות את המועד האמור עד תום חמש שנים מיום התיקון.

(ב) (בוטל).

(ג) המנהל רשאי לתקן שומה לפי סעיף קטן (א) וכן שומת קרקע לפי
סעיף 22 –

(1) בין ביזמתו הוא ובין על פי בקשת בעל הקרקע, אם לאחר השומה התברר שיש הבדל של 20% לפחות בין השווי שנקבע בשומה לבין שוויים, ותקפו של התיקון יהיה מתחילת השנה שבה נעשה;

(2) אם לאחר השומה הפכה הקרקע לבנין או נשתנה הגדרה באופן אחר, ותקפו של התיקון יהיה מיום גמר הבניה או שינוי ההגדר;

(3) אם ראה כי טעה בשומתו, ותקפו של תיקון כזה לא יחול על יותר משלוש שנות מס שקדמו לתיקון.

20. מועד תשלום המס על קרקע (תיקון: תשכ”ד, תשכ”ח, תשל”ד, תשל”ט, תשמ”א, תשמ”ה, תשמ”ז)

(א) החייב במס על קרקע רשאי לשלם את המס באחת משתי דרכים אלה:

(1) תשלום המס כולו עד 31 בינואר של שנת המס, ללא הפרשי הצמדה וריבית;

(2) תשלום המס בשלושה שיעורים שווים שמועדיהם 10 באפריל, 10 ביולי ו10- באוקטובר של שנת המס, כאשר כל שיעור נושא הפרשי הצמדה וריבית החל מתחילת שנת המס.

(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), מי שחל לגביו האמור בסעיף 2(א)(1)(2)
או 2(א)(1)(3), או שתוקנה שומתו כאמור בסעיף 19(ג)(3), או שנשום לפי סעיף 22, ישלם את המס שהוא חייב בו תוך 45 ימים מיום משלוח הודעת התשלום.

(ג) השיג אדם על השומה, ישלם את המס שאינו שנוי במחלוקת במועד האמור בסעיף קטן (א) או (ב), לפי הענין.

21-21א. (בוטלו) (תיקון: תשמ”א)

22. שומת קרקע לפי מיטב השפיטה (תיקון: תשכ”ד, תשכ”ז, תשמ”א)

(א) לא מסר בעל קרקע הצהרה לפי סעיף 17 רשאי המנהל לשום לפי מיטב שיפוטו את שווי הקרקע ואת המס המגיע לפי זה.

(ב) מסר בעל הקרקע הצהרה לפי סעיף 17 והיה למנהל יסוד להניח שהפרטים שפורטו בהצהרה, כולם או מקצתם, אינם מלאים או אינם נכונים, רשאי הוא תוך שנה מיום שנמסרה לו ההצהרה לשום לפי מיטב שיפוטו את שווי הקרקע ואת המס המגיע לפי זה.

22א23-. (בוטלו) (תיקון: תשמ”א)

24. הודעת שומה (תיקון: תשכ”ו, תשמ”א)

מי שנשום לפי סעיפים 19 או 22, תישלח לו הודעת שומה או הודעת שומה חדשה, לפי הענין (להלן – הודעת שומה), ובה יפורט שוויה של כל קרקע וקרקע וסכום המס המגיע. המנהל רשאי לשלוח הודעת שומה כאמור לכל הנכסים או הודעות שומה נפרדות לקרקעות שונות, כפי שיראה לנכון.

25. (בוטל) (תיקון: תשמ”ה)

25א.25-ב.  (בוטלו) (תיקון: תשמ”א)

פרק ששי: ערעורים

26. השגה על שומת קרקע (תיקון: תשכ”ד, תשכ”ז, תשכ”ח, תשל”ב, תשמ”א, תשמ”ה, תשנ”ו)9

(א) חולק בעל קרקע על השומה או על הודעת-תשלום שנמסרה לאדם לגבי קרקע שרכש ממי שהיה פטור ממס ואשר לא ערר על שומה שנעשתה לו או על סירוב המנהל להיענות לבקשתו לתקן שומה לפי סעיף 19(ג)(1) ו-(2), רשאי הוא תוך 30 יום מיום שנמסרה לו ההודעה להשיג עליה לפני המנהל בכתב מנומק.

(ב) המנהל יודיע למשיג בכתב את החלטתו המנומקת תוך שנה מיום שקיבל את הודעת ההשגה או תוך חודש מיום שאישר המנהל כי המשיג המציא את כל המסמכים והפרטים שנדרש להמציאם, לפי המאוחר; לא החליט המנהל בהשגה במהלך התקופה האמורה, יראו את ההשגה כאילו נתקבלה.

(ג) נוכח המנהל שטעה בהחלטתו לפי סעיף קטן (ב) לרעת המשיג והמשיג לא עירער עליה, רשאי המנהל לתקן את החלטתו, ועליו להודיע למשיג את החלטתו המתוקנת ונימוקיה.

(ד) נמסרה למשיג החלטת המנהל לפי סעיף קטן (ב), חייב הוא תוך חמישה-עשר יום מיום שנמסרה לו ההחלטה לשלם את יתרת המס המגיעה ממנו לפיה, ואם הגיש ערר לפי סעיף 27 – את יתרת המס שאינה שנויה במחלוקת.

26א. (בוטל) (תיקון: תשמ”א)

27. ערר על שומת קרקע (תיקון: תשכ”ד, תשכ”ז)

הרואה עצמו מקופח בהחלטת המנהל לפי סעיף 26(ב), רשאי תוך 30 יום מיום שנמסרה לו ההחלטה לערור לפני ועדת-ערר.

27א. (בוטל) (תיקון: תשמ”א)

28. חובות הנמקה (תיקון: תשמ”א)

הטוען כי שומה שנעשתה היא מוגזמת, חייב לנמק את טענתו.

29. ועדת ערר (תיקון: תשכ”ז, תשכ”ח, תשל”ט, תשמ”א)

(א) שר המשפטים ימנה לצורך סעיף 27 ועדות ערר של 3 חברים כל אחת, ובהם אחד שהוא רשום בפנקס עורכי הדין ואחד שהוא בעל נסיון בעסקי מקרקעין, ובלבד שלפחות שני חברי הועדה וביניהם בעל הנסיון בעסקי מקרקעין לא יהיו עובדי המדינה.

(ב) הועדה רשאית לאשר את השומה, להפחיתה, לבטלה או להחליט בדרך אחרת, אך לא להגדילה, ובלבד שבערר על סירוב המנהל לתקן שומה לפי סעיף 19(ג)(1), רשאית הועדה לתקן את השומה רק אם היא סבורה שיש הבדל של 20% לפחות בין השווי שנקבע בשומה לבין שוויים.

(ג) לועדה יהיו אותן הסמכויות שאפשר להעניקן לפי סעיף 5 ו5-א לפקודת ועדות חקירה, וכן להיכנס או להרשות לאדם אחר להיכנס בכל עת סבירה לכל נכס ולערוך בה בדיקות ומדידות וכן לדרוש מבעל קרקע או המחזיק בה למסור לה כל ידיעה או מסמך הנמצאים ברשותו והדרושים לה למילוי תפקידיה. הועדה רשאית לחייב את הצדדים בהוצאות הערר, לרבות שכר טרחת עורך-דין, הוצאות נסיעה ושכר בטלה של עדים.

(ד) על החלטתה של ועדת ערר ניתן לערער בבעיה משפטית לבית המשפט המחוזי תוך 30 יום מיום שהובאה ההחלטה לידיעת המערער.

(ה) נמסרה לבעל קרקע החלטת ועדת הערר, חייב הוא תוך חמישה-עשר יום מיום שנמסרה לו ההחלטה לשלם את יתרת המס המגיעה ממנו לפיה.

פרק שביעי: גביית המס

30. גביה מתוך דמי שכירות (תיקון: תשמ”א)

המס ייגבה מבעל הקרקע ואולם אם לא שילם בעל הקרקע את המס תוך 30 יום מהמועד שנקבע לתשלומו, מותר למסור הודעה על כך לכל אדם המשלם לבעל דמי שכירות בעד הקרקע או בעד חלק ממנו, לפרש בה את סכום המס שלא נפרע במועדו ולדרוש כי עד לפרעון סכום המס שעליו נמסרה הודעה כאמור, ישולמו כל דמי השכירות העתידים למנהל, למעט דמי שכירות שניתנו בעדם שטרות לפני מתן ההודעה.

31. הגביה מבעלים משותפים (תיקון: תשמ”א)

היה הקרקע בבעלות משותפת, בחלקים בלתי מסויימים, יגבה המנהל מכל אחד מהם את חלקו היחסי במס; היו שמותיהם ומעניהם של חלק הבעלים לא ידועים לו, יגבה מן ההכנסה המגעת להם מן הקרקע.

32. תחולת פקודת המסים (גביה)

על גביית מס הרכוש תחול פקודת המסים (גבייה).

33. הפרשי הצמדה וריבית על אי-תשלום במועד5 (תיקון: תשכ”ז, תשכ”ח, תשל”ד, תשל”ה, תשל”ו, תשל”ט, תש”ם, תשמ”א, תשמ”ד, תשמ”ה, תשמ”ז, תשנ”א)

(א) על סכומי מס לשנת מס פלונית שלא שולמו עד 31 בינואר של אותה שנת מס, לרבות הפרשי מס הנובעים מתיקון שומה, או מהחלטה בהשגה, בערר או בערעור, אך למעט סכומים כאמור בסעיף קטן (ב), ייווספו הפרשי הצמדה וריבית בעד התקופה שמתחילת שנת המס ועד יום התשלום.

(ב) על סכומי מס לשנת מס פלונית, שחייב בו מי שסעיפים 2(א1)(2) או 2(א)(1)(3) חלים עליו, שלא שולמו תוך 30 ימים מיום היותו לבעל הקרקע או מיום שהמקרקעין הפכו לקרקע, לרבות הפרשי מס הנובעים מהחלטה בהשגה, בערר או בערעור, ייווספו הפרשי הצמדה וריבית בעד התקופה מהיום שהמקרקעין הפכו לקרקע או מיום שרכש את הקרקע, לפי הענין, ועד יום התשלום.

(ג) לענין גביה, דין הפרשי הצמדה וריבית וכן קנס בשל פיגור בתשלום – כדין המס.

(ד) המועד לתשלום הפרשי הצמדה וריבית לענין חוק המסים (קנס פיגורים), התשמ”א1980-, הוא בתום ארבעה עשר ימים מהיום האחרון של כל תקופת פיגור של ארבעה עשר ימים.

33א. זקיפת תשלומים (תיקון: תשל”ג, תשמ”ד, תשמ”ה, תשנ”א)5,4,2

(א) אדם ששילם סכום כלשהו על חשבון חוב מס, ייזקף כנגד כל סוג חיוב שבאותו חוב מס, חלק יחסי מהסכום ששילם כיחס חלקו של הסכום שבאותו סוג לסך כל חוב המס.

(ב) לא פירש האדם את שנת החוב – ייזקף הסכום לחובות המס שלו באזור כמשמעותו בסעיף 47(ב) שבו מצוי הנכס, לפי שנת היווצרם, החל משנת המס המוקדמת ביותר; לענין זה –

(1) דין החזר מס שקוזז על פי חוק קיזוז מסים, התש”ם1980-, כנגד חוב מס, ודין סכום שנגבה על פי פקודת המסים (גביה) או בדרך אחרת – כדין סכום ששילם אדם;

(2) “חוב מס” – סך כל הסכומים מכל סוגי החיוב שחייב אדם לפי חוק זה לשנת מס מסויימת לגבי כל נכסיו המצויים באזור פלוני;

(3) “סוגי חיוב” – מס או הפרשי הצמדה וריבית.

34. סמכות המנהל להקטין קנס או ריבית (תיקון: תשכ”ה, תשכ”ז, תשכ”ח, תשל”ו, תשמ”א)

המנהל רשאי להקטין את שיעור הקנס, הריבית והפרשי הצמדה וריבית לפי סעיפים 33 ו51-, או לוותר עליהם לחלוטין, אם הוכח, להנחת דעתו, כי הפיגור נגרם שלא מחמת מעשה או מחדל התלויים ברצונו של בעל הקרקע.

34א.  סמכות להקטין חוב מס (תיקון: תשנ”ט)

שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת רשאי לקבוע כללים בדבר הקטנת חוב מס כהגדרתו בסעיף 33א, לסוגי בעלים או לסוגי קרקעות, למעט הקטנת חוב מס לשנת המס 1999.

פרק שמיני: פיצויים

35. הגדרות (תיקון: תשמ”א)

בפרק זה –

“ישוב ספר3 – ישוב ששר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, הודיע עליו שהוא ישוב ספר;

“מבנה בתהליך בניה” – מבנה או בניה שבנייתם טרם נגמרה ואינם ארעיים;

“מטעים” – עצים לרבות גפנים המשמשים או מיועדים לשמש לעסק לרבות היבול שעליהם;

“מלאי” – מיטלטלין מכל סוג שאינם לשימושם האישי של בעליהם או של בני ביתם ואינם כסף או דברים שבראוי;

“נזק” – נזק מלחמה, נזק עקיף ונזק בצורת;

“נזק מלחמה” – נזק שנגרם לגופו של נכס עקב פעולות מלחמה על-ידי הצבאות הסדירים של האויב או עקב פעולות איבה אחרות נגד ישראל או עקב פעולות מלחמה על-ידי צבא הגנה לישראל;

“נזק עקיף” – הפסד או מניעת ריווח כתוצאה מנזק מלחמה בתחום ישוב ספר, או מחמת אי אפשרות לנצל נכסים המצויים בתחום ישוב ספר, עקב פעולות מלחמה על-ידי הצבאות הסדירים של האויב או עקב פעולות איבה אחרות נגד ישראל, או עקב פעולות מלחמה על-ידי צבא הגנה לישראל;

“נכס” – קרקע, קרקע חקלאית לרבות היבול שעליה, בנין, מבנה בתהליך בניה, מטעים, מלאי וציוד הנמצאים בשטח המדינה וכן כלי שיט וכלי טיס הרשומים בישראל או החייבים ברישום בישראל אף אם אינם מצויים בה;

“ציוד” – מכונות, מיתקנים, רהיטים ורכוש אחר המשמשים או מיועדים לשמש ציוד לעסק, רכב רשום או חייב ברישום על פי פקודת התעבורה, כלי שיט וכלי טיס, בריכות מים המיועדות בעיקרו לשחיה ומבנים ארעיים.

36. תשלום פיצויים (תיקון: תשכ”ד, תשל”ו, תשמ”א, תשנ”א, תשנ”ט)

(א) ישולמו פיצויים בעד נזק ושר האוצר יקבע בתקנות, באישור ועדת הכספים של הכנסת:

(1) את הזכאי לקבלת הפיצויים, ורשאי הוא להתנות את תשלום הפיצויים בשיקום הנזק;

(2) את שיעורי הפיצויים, ורשאי הוא לקבוע שיעורים שונים לכל סוג של נכסים, לכל סוג של ניזוקים ולכל סוג של נזקים, והכל בהתחשב עם היקף הנזק, תדירות הנזקים שפקדו את הניזוק ותדירות הנזקים שפקדו את האזור וגורמים אחרים;

(3) כללים לקביעת שווי הנזקים והגורמים שיובאו בחשבון לחישוב שווי הנזק, ובנזקי-בצורת רשאי הוא להתחשב, בין השאר, גם בגודל השטח הנזרע;

(4) כללים למתן ערובות לזכאים לקבלת פיצויים;

(5) כללים לביצוע תשלום הפיצויים;

(6) את סוגי הנכסים שניתן לבטחם לפי בקשת בעליהם עד לתקרת שווי שיקבע, התשלומים שיחולו לגבי ביטוח כאמור ותקופת הביטוח;

(7)  ועדות למיניהן, דרכי מינוין, סמכויותיהן ודרכי הערעור לבית משפט מחוזי, בין דרך כלל ובין בבעיה משפטית בלבד;

(7א)  דרכי מסירת הודעה על נזק ודרכי הגשת תביעה לפיצויים.

(8)  (בוטלה)

(ב) תקנות לפי סעיף קטן (א) לענין נזקי בצורת יותקנו לאחר התייעצות עם שר החקלאות.

36א.  מועדים להגשת הודעה על נזק ותביעה לפיצויים (תיקון: תשנ”ט)

(א)  הודעה על נזק תוגש למנהל בתוך שבועיים מיום קרות הנזק.

(ב)  תביעה לפיצויים תוגש למנהל בתוך שלושה חודשים מיום קרות הנזק.

37. (בוטל) (תיקון: תשמ”א)

38. סייגים לקבלת פיצויים (תיקון: תשמ”א)

לא ישולמו פיצויים בעד נזק עקיף אלא לתקופת הזמן הדרושה באופן סביר לסילוק גורמיו.

38א. ביטוח נכסים מחוץ לשטח המדינה (תיקון: תש”ל, תשל”ו, תשמ”א, תשמ”ז)

(א) כדי לאפשר תשלום פיצויים, בעד נזק לנכסי-חוץ ישראליים, רשאי שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, להתקין בתקנות, בין דרך כלל ובין לסוגים של בעלים.

(ב) בתקנות לפי סעיף קטן (א) ייקבעו, בין היתר, פרטים אלה:

(1) (בוטלה)

(2) שיעור התשלום שיחול על בעל הנכס;

(3) סוגי הנזק שבעדם ישולמו פיצויים ושיעורי הפיצויים.

(ג) לענין סעיף זה, “נכסחוץ ישראלי”

(1) מקרקעין, מלאי או ציוד הנמצאים מחוץ לשטח המדינה ואשר בעלם או אחד מבעליהם הוא אזרח ישראלי, תושב ישראל או תאגיד הרשום בישראל;

(2) כלי-שיט או כלי-טיס המוחכר לאזרח ישראלי, לתושב ישראל או לתאגיד הרשום בישראל;

(3) כלי-שיט או כלי-טיס ששר האוצר או מי שהשר הסמיך לכך אישר שהוא פועל לטובת משק המדינה;

(4) טובין המובלים בכלי-שיט או כלי-טיס שהוא “נכס” או “נכס-חוץ ישראלי”;

(5) כלי טיס או חלקיו ששר האוצר או מי שהוא הסמיך לכך אישר לענין זה, שעה שהם מובאים לישראל או מוחזרים ממנה בקשר עם מכירתם, השכרתם, תיקונם, שיפוצם או אחזקתם בישראל.

38ב. ביטוח חפצים ביתיים (תיקון: תשל”ב, תשמ”א)

(א) שר האוצר רשאי, באישור ועדת הכספים של הכנסת, לקבוע בתקנות כי ישולמו פיצויים בעד נזק מלחמה לחפצים שאינם נכס והמצויים בבית מגוריו של אדם (להלן – חפצים ביתיים).

(ב) בתקנות לפי סעיף קטן (א) ייקבעו, בין היתר, פרטים אלה:

(1) השווי הכולל של חפצים ביתיים שבעבורם ישולמו פיצויים ללא תשלום בעד ביטוחם והשווי הכולל המקסימלי של חפצים ביתיים שניתן לבטחם בתשלומים לפי בקשת בעליהם.

(2) שיעורי התשלום שיחולו על סוגים שונים של חפצים ביתיים;

(3) שיעור הפיצוי שיינתן לגבי סוגים שונים של חפצים ביתיים.

פרק תשיעי : פטור והנחות

39. נכסי מדינה רשות מקומית ונציגות חוץ (תיקון: תשכ”ד, תשכ”ז, תשל”ב, תשל”ט, תשמ”א)

אלה פטורים מתשלום מס רכוש:

(1) המדינה;

(2) ארגון האומות המאוחדות;

(3) מדינת חוץ, לגבי קרקע המשמשת לצורך משרדיה או נציגותה בישראל;

(4) רשות מקומית, לגבי קרקע שאין עמה הכנסה;

(5) בעל בית-קברות בשל בית הקברות;

(6) מוסד ציבורי שמטרתו היא דת, תרבות, חינוך, מדע, בריאות, סעד או ספורט, לגבי קרקעותיו המשמשות לאותה מטרה – ושאין עמן הכנסה, או שכל ההכנסה עמן משמשת לאותה מטרה בלבד – וכן בעל קרקע או בנין של הקדש לצרכי חינוך שאין מנהלים אותו למטרות-ריווח, או שפירותיו משמשים להחזקת בית ספר בלבד;

לענין זה “מוסד ציבורי” – חבר-בני-אדם של שבעה לפחות שרוב חבריו אינם קרובים זה לזה;

(7) רשות הפיתוח לגבי קרקע שאינה מוחכרת וקרקע שאין משתמשים בה;

(8) קיבוץ או מושב, לגבי קרקע המשמשת למטרה כאמור בפיסקה (6), אם הגשמת המטרה איננה נעשית למטרות ריווח.

(9) מי שיש לפטרו ממס על פי הסכם בין מדינת ישראל למדינת חוץ, לגבי קרקע שנקבע באותו הסכם שאין לשלם עליה מס.

40. פטור לבעלי מקרקעין שערכם נמוך (תיקון: תשמ”ט4)

(א) מי שסכום המס שהוא חייב בו לא עולה על 100 שקלים חדשים, פטור מתשלומו.

(ב) סכום הפטור בסעיף קטן (א) יתואם לגבי כל שנת מס ביום הראשון של שנת המס לפי שיעור עליית המדד; הסכום המתואם יעוגל לעשרת השקלים החדשים הקרובים.

43-41. (בוטלו) (תיקון: תשמ”א)

44. (בוטל) (תיקון: תשל”ט)

45. פטור מיוחד (תיקון: תשכ”ד, תשכ”ז, תשכ”ח, תשל”ב, תשמ”א)

(א) שר האוצר רשאי, בצו, באישור ועדת הכספים של הכנסת, לפטור מתשלום המס, כולו או מקצתו, בעלי קרקע אלה:

(1) קרקע המשמשת למטרה שאושרה על ידי שר האוצר כמטרה ציבורית.

(2) קרקע שהשימוש בה הוגבל או נאסר לפי כל דין באופן שיש בו פגיעה חמורה באפשרות הניצול הכלכלי.

(ב) (בוטל)

46. (בוטל) (תיקון: תשמ”א)

46א. החלת הסכם למניעת מסי כפל (תיקון: תשכ”ז)

(א) קיים הסכם בר-תוקף עם מדינה זרה בדבר הקלה ממסי-כפל בשל מס המוטל על קרקע כמשמעותה בחוק זה, יחולו הוראות ההסכם מן היום שנקבע על פיו לתחילתן כאילו היו חלק מחוק זה.

(ב) חובת הסודיות לפי סעיף 50 לא תמנע מלגלות לרשות מוסמכת של המדינה הזרה כל ידיעה שיש לגלותה לפי הסכם כאמור בסעיף קטן (א).

פרק עשירי: הוראות שונות

47. מנהל מס רכוש וממונים אזוריים (תיקון: תשכ”ד, תשכ”ז, תשכ”ח, תשמ”א)

(א) הנהלת עניני מס-רכוש וקרן-פיצויים תהיה בידי המנהל.

(ב) המנהל רשאי למנות ממונים לניהול עניני מס-רכוש וקרן-פיצויים באזורים שייקבעו וסמכויותיהם יהיו כשל המנהל, למעט הסמכויות לפי הסעיפים 34, 60, 64(ב) ו66-, והסמכות להרשות כניסה למקום מגורים לפי סעיף 48.

48. סמכויות (תיקון: תשמ”א)

המנהל מוסמך לערוך כל חקירה שימצא לנכון בשביל מילוי תפקידיו על פי חוק זה, ורשאי הוא לשם כך להיכנס בעצמו או להרשות אדם אחר להיכנס בכל עת סבירה בשעות היום לכל קרקע, לרבות בית-מגורים, ולערוך בהם מדידות, לדרוש בכתב מכל בעל קרקע או מחזיק בה למסור לו כל ידיעה או מסמך שברשותו הדרושים לו למילוי תפקידיו, ולגבות כל עדות הדרושה לו לענין זה, ועל בעל הקרקע או המחזיק בה למלא אחרי דרישת המנהל; המנהל יחזיר תוך זמן סביר מסמכים שנמסרו לו לפי סעיף זה.

48א. חקירות וחיפושים (תיקון: תשכ”ד)

שר המשטרה רשאי להסמיך אדם המועסק בביצוע החוק לערוך חקירות או חיפושים לשם מניעת עבירות על חוק זה או לשם גילויין; אדם שהוסמך כאמור יהא רשאי, לפי הענין –

(1) להשתמש בכל הסמכויות הניתנות לקצין-משטרה בדרגת מפקח ומעלה לפי סעיף 2 לפקודת הפרוצידורה הפלילית (עדות), וסעיפים 3 ו4- לפקודה האמורה יחולו על הודעה שרשם;

(2) להשתמש בסמכויות שוטר לענין סעיף 17(א) לפקודת הפרוצידורה הפלילית (מאסר וחיפושים), למעט תפיסת רכוש שאיננו מסמכים.

49. הודעות רשמיות

עובד מדינה ועובד רשות מקומית חייבים, לפי דרישת המנהל, להמציא לו פרטים שברשותם הדרושים לו לענין חוק זה, ובלבד שהעובד לא יהא חייב לגלות פרטים שהוא חייב לגביהם בשמירת סודיות לפי פקודת מס-הכנסה, 1947, פקודת הסטטיסטיקה, 1947, חוק בנק-ישראל, תשי”ד1954-, או חוק בנק הדואר, תשי”א1951-.

50. שמירת סוד (תיקון: תשכ”ד, תשל”ט)

(א) לא יגלה אדם כל ידיעה, למעט ידיעה בקשר לבעלות בקרקע שהגיעה אליו בתוקף תפקידו לפי חוק זה, אלא לצורך ביצוע חוק זה או בקשר עם תביעה פלילית על עבירה על חוק זה, או למי ששר האוצר התיר לגלותה לו.

(ב) העובר על הוראות סעיף קטן (א), דינו – מאסר שנה.

51. הארכת מועד (תיקון: תשכ”ז, תשמ”א, תשמ”ד, תשמ”ה)

(א) המנהל רשאי, אם נתבקש וראה סיבה מספקת לכך, להאריך כל מועד שנקבע בחוק זה לעשיית דבר, למעט המועדים להגשת ערר או ערעור לפי סעיפים 27 ו29-(ד).

(ב-ג) (בוטלו)

(ד) הוארך לפלוני המועד לתשלום המס או מקצתו, ישלם בעד תקופת הדחיה הפרשי הצמדה וריבית.

(ה) לענין גבייה, דין הפרשי הצמדה וריבית כדין המס.

52. פגמים וליקויים

הודעה שניתנה או כל פעולה אחרת שנעשתה לפי חוק זה, לא ייגרע מתקפן בגלל פגם בצורה או בגלל טעות, ליקוי או השמטה שאין בהם כדי לפגוע בעיקר או להטעות.

53. מסירה (תיקון: תשמ”א)

(א) הודעה או כל מסמך אחר שיש למסרם לפי חוק זה מותר לשלחם על ידי הדואר.

(ב) הודעה או כל מסמך אחר המיועדים לבעלים משותפים בקרקע בחלקים בלתי-מסויימים ונמסרו לאחד מהם, רואים אותם כאילו נמסרו לכולם, ובלבד שכל אחד מהם רשאי לדרוש מהמנהל שימסור לו בנפרד.

53א. סמכות להתעלם מפעולות מסויימות (תיקון: תשל”ב, תשמ”א)

(א) סבור המנהל, כי פעולה או עיסקה פלונית המפחיתה או העלולה להפחית את סכום המס המשתלם בשל קרקע מסויימת היא מלאכותית או בדויה, או כי אחת ממטרותיה העיקריות של פעולה או עיסקה פלונית היא הימנעות ממס או הפחתת מס בלתי נאותות בשל קרקע כלשהי, רשאי הוא להתעלם מן הפעולה או העיסקה ולשום את בעל הקרקע לפי זה; הימנעות ממס או הפחתת מס ניתן לראותן כבלתי נאותות אפילו אינן נוגדות את החוק.

(ב) החלטתו של המנהל בהשתמשו בשיקול הדעת שניתן לו בסעיף קטן (א) ניתנת להשגה או לערר לפי סעיפים 26 ו27-.

54. רישום פעולות (תיקון: תשכ”ז, תשכ”ח, תשל”ב, תשמ”א)

(א) לא תירשם בפנקסי המקרקעין כל פעולה בקרקע לפני שיומצא אישור מהמנהל על תשלום המס המגיע מבעל הקרקע; ובקרקע המועברת – לרבות תשלום המס שמועדי-תשלומו לאותה שנת מס, כמפורט בסעיף 20, טרם הגיעו, ובלבד שהוראה זו לא תחול על סכום המס השנוי במחלוקת ושהוגש לגביו ערר לפי סעיף 27 אם המציא בעל הקרקע ערבות בנקאית או ערבות אחרת שקבע המנהל להבטחת תשלום המס שהוא עשוי להתחייב בו.

“פעולה”, בסעיף זה – מכר, מתנה, חליפין, חכירה, חכירת-משנה, העברת חכירה או חכירת-משנה, ביטול חכירה, משכנתה או שינוי תנאיה, חלוקה, פיצול ורישום הקדשות מכל סוג שהוא.

(ב) שילם אדם מס בשים לב להוראות סעיף קטן (א) בעד אדם אחר, יהא רשאי לדרוש את החזרת המס מהחייב בו.

54א. – 54ב. (בוטלו) (תיקון: תשמ”א)

55. זכות חזרה (תיקון: תשכ”ד, תשמ”א)

מי שהעביר בתוך שנת המס את הבעלות בקרקע וכן מי שהופקעה ממנו קרקע כאמור, רשאי לגבות מהאדם שרכש את הבעלות, שיעור יחסי מסכום המס ששילם בעד אותה קרקע לאותה שנת-מס, זולת אם הוסכם בין הצדדים על דרך אחרת.

56. החזר מס על קרקע (תיקון: תשכ”ז, תשל”ו, תשמ”א, תשמ”ד, תשמ”ה, תשנ”ד)

אדם שהגיש למנהל, תוך שבע שנים מיום תשלום המס על קרקע, דרישה להחזרת סכום כסף ששולם כמס ולא היה חייב לשלמו, יוחזר לו הסכום האמור בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום תשלום המס עד יום ההחזר.

56א. (בוטל) (תיקון: תשמ”א)

56ב. עיגול סכומים (תיקון: תשכ”ח, תשמ”א)

בחישוב שוויה של קרקע ובחישוב כל סכום שאדם חייב לשלם לפי חוק זה – יוגדל או יופחת כל סכום עד ללירה השלמה הקרובה ביותר.

[slideshow_deploy id=’644′]

57. עבירות ועונשין

(א) מי שלא מסר – בלי סיבה מספקת – הצהרה, מסמך, הודעה או ידיעה שהוא חייב במסירתם לפי חוק זה או לא מילא אחרי דרישה מאת המנהל לפי חוק זה, דינו – קנס אלף לירות.

(ב) מי שמסר הצהרה, ידיעה או הודעה ביודעין שאינה נכונה, דינו – מאסר שנה או קנס של 3000 לירות.

(ג) מי שהפריע לאדם הפועל בשליחותו של המנהל לבצע את סמכויותיו או מנע זאת ממנו, דינו – מאסר שנתיים או קנס של עשרת אלפים לירות.

(ד) נוסף על הענשים הקבועים בסעיפים-קטנים (ב) ו-(ג), רשאי בית המשפט להטיל על העבריין קנס שהוא כפל סכום המס שלא נשום או שלא נגבה בגלל אותה עבירה.

57א. תשלום קנס או כופר שהוטל על הזולת (תיקון: תשנ”ב)

לא ישלם חבר בני אדם, במישרין או בעקיפין, קנס או כופר כסף שהוטל על זולתו בשל עבירה לפי סעיף 57; העובר על הוראה של סעיף זה, דינו – קנס פי שלושה מסכום הקנס או הכופר ששולם; לענין זה, “חבר בני אדם” – למעט חבר בני אדם שחבריו חייבים להעמיד לרשותו את מלוא כוח עבודתם ולהעביר לו את נכסיהם.

58. עבירות על ידי חבר-בני-אדם (תיקון: תשנ”ב)

נעברה עבירה לפי סעיף 57 או 57א על ידי חבר-בני-אדם, אשם בעבירה גם כל מי שבעת ביצוע העבירה היה חבר-מינהלה פעיל, מנהל, מזכיר, נאמן, בא-כוח או חשב ראשי או יחידי של אותו חבר, אם לא הוכיח שני אלה:

(1) העבירה נעברה שלא בידיעתו;

(2) הוא נקט בכל האמצעים הנאותים לשמירתו של חוק זה.

59. אחריות לתשלום המס

תביעה פלילית שהוגשה נגד אדם או הרשעתו על פי חוק זה, אינם גורעים מחובתו לתשלום המס.

60. כופר כסף

נוכח המנהל כי אדם עבר על הוראה מהוראות חוק זה. רשאי הוא, בהסכמתו של האדם, לקחת מידו כופר כסף, שלא יעלה על הקנס הגבוה ביותר שמותר להטילו בשל אותה עבירה; הוגשה תביעה פלילית, אין לקבל כופר כל עוד לא ציווה היועץ המשפטי לממשלה על הפסקת ההליכים.

61. נוהל וסדרי דין (תיקון: תשכ”ז, תשל”ו)

שר המשפטים רשאי להתקין תקנות בדבר הסמכות להארכת המועד להגשת ערר ובדבר הנוהל בועדות ערר ובערעורים לפי חוק זה והתקנות על פיו.

62. (בוטל) (תיקון: תשכ”ח)

63. (בוטל) (תיקון: תשמ”א)

64. אצילת סמכויות

(א) שר האוצר רשאי לאצול למנהל מסמכויותיו לפי חוק זה, למעט הסמכות להתקין תקנות בנות פועל תחיקתי והסמכות לפי סעיף 50(א).

(ב) המנהל רשאי לאצול לאדם אחר, אם דרך כלל, אם לסוג מסויים של ענינים ואם לענין מסויים או לאזור מסויים, מתפקידיו ומסמכויותיו לפי חוק זה, למעט הסמכות להרשות כניסה למקום-מגורים לפי סעיף 48 והסמכות לקבלת כופר כסף לפי סעיף 60.

65. ביצוע ותקנות

שר האוצר ממונה על ביצוע לחוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו, ורשאי הוא לקבוע בהן ענשים עד 1000 לירות על עבירות לפי תקנות אלה.

66. טפסים (תיקון: תשכ”ד)

המנהל רשאי לקבוע הטפסים הדרושים לצורך ביצוע חוק זה, משקבע המנהל טפסים כאמור, לא ישתמש אדם אלא בהם.

67. ביטולים

בטלים –

(1) פקודת מס הרכוש העירוני, 1940;

(2) חוק מס-הרכוש העירוני (הוראות שונות), תש”ט1949-;

(3) פקודת מס-הרכוש החקלאי, 1942;

(4) סעיפים 13-6 לפקודת מסי העיריה ומסי הממשלה (פטורין), 1938;

(5) חוק הארנונה לפיצוי נזקי מלחמה, תשי”א1951-.

68. הוראות מעבר (תיקון: תשכ”ד, תשמ”א)

(א) כספי הקרן כמשמעותה בסעיף 3 לחוק הארנונה לפיצוי נזקי מלחמה, תשי”א1951-, יועברו לקרן הפיצויים ויהוו חלק ממנה.

(ב) אזור שנקבע כאזור עירוני על פי פקודת מס-הרכוש העירוני, 1940, יראו כאילו שר האוצר הכריז עליו כאזור עירוני לצורך חוק זה.

(ג) השווי השנתי הנקי של בנינים שחל עליהם סעיף 7 והשווי של מקרקעין שחלים עליהם הסעיפים 11, 12 ו16-, שנקבעו לאחרונה על פי פקודת מס-הרכוש העירוני, 1940, או פקודת מס-הרכוש החקלאי, 1942, יראו אותם כאילו נקבעו בשומה על פי סעיף 19 ביום אחד באפריל 1961; אולם רשאי המנהל לשום אותם על פי סעיף 19 האמור גם לפני תום חמש שנים מאותו יום.

(ד) “בעל” לגבי חכירות שנעשו לפני תחילת חוק זה –

(1) בנכס בית או בקרקע כמשמעותם בפקודת מס-הרכוש העירוני, 1940 – בעל כמשמעותו בחוק האמור לפני ביטולו;

(2) בקרקעות באזור שפורש בצו שניתן על ידי שר האוצר על פי סעיף 3 לפקודת מס הרכוש החקלאי, 1942 – בעל כמשמעותו בחוק האמור לפני ביטולו;

“חכירה”, בסעיף קטן זה – לרבות חכירת-משנה, אך למעט חכירה על פי זכות ברירה.

(ה) בעל משק כאמור בסעיף 42, אשר שילם בתוך תקופת 5 השנים הראשונות לקיומו סכומים לחשבון ארנונה לפי חוק הארנונה לפיצוי נזקי-מלחמה, תשי”א1951-, ינוכו הסכומים ששילם, מסכומי מס הרכוש החלים עליו ובלבד שלא ינוכו כאמור סכומים ששילם לשנות השומה שקדמו לשנת השומה 1956.

(ו) על אף האמור בסעיף 22(ב) יהא המנהל רשאי לשום את שווי הקרקע ואת המס לפי אותו סעיף לשנות המס 1963-1961, תוך שלוש שנים מיום שנמסרה לו ההצהרה.

69. רישום ותשלום מס אינם ראיה נגד המדינה (תיקון: תשכ”ד, תשמ”א)

רישום שמו של אדם כבעל קרקע בכל רשומה שנעשתה או המתנהלת לצרכי חוק זה, וכן תשלום המס החל על קרקע כאמור ששולם על יד אדם, לא יפגעו בזכויות המדינה ולא ישמשו ראיה לזכויות אותו אדם כלפי המדינה בנכס האמור.

70. תחילת תוקף (תיקון: תשכ”ד)

חוק זה יחול על שנת המס 1961 ואילך.

תוספת

(בוטלה) (תיקון: תשמ”א)

_________________________________

1 ס”ח תשכ”א, 100; תשכ”ד, 91; תשכ”ה, 197; תשכ”ז, 26, 72; תשכ”ח, 42; תשכ”ט, 86; תש”ל, 12, 126; תשל”ב, 158; תשל”ג, 13; תשל”ד, 69, 120; תשל”ה, 50; תשל”ו, 186, 241, תשל”ח, 174; תשל”ט, 96, 116; תשמ”א, 200; תשמ”ד, 60; תשמ”ה, 40; תשמ”ז, 5; תשמ”ט, 4, 7; תשנ”א, 119; תשנ”ב, 176; תשנ”ד, 253; תשנ”ה, 90; תשנ”ו, 312; תשנ”ז, 168; תשנ”ט, 133, 134.

ק”ת תש”ל, 1152; תשל”א, 652; תשל”ה, 590, 1615, 1624; תשל”ח, 745, 1514; תשל”ט, 65, 1020, 1298; תש”ם, 242, 1336, 1726; תשמ”א, 425; תשמ”ד, 855; תשמ”ט, 1107; תשנ”א, 744; תשנ”ד, 2.

י”פ תש”ם, 1847.

2 סעיף 18(ט1) לחוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס’ 59), התשמ”ד1984- (ס”ח תשמ”ד, 56; תשמ”ה, 42) קובע שסעיף זה יחול לגבי סכומים שישולמו על חשבון חוב מס החל ביום 1.4.1985 ואילך.

3 בהתאם לסעיף 35 פורסמו הודעות על ישובי ספר (י”פ תשמ”א, 2162; תשנ”א, 783; תשנ”ב, 4014; תשנ”ג, 76; תשנ”ד, 4888; תשנ”ו, 3659)

4 סעיף 2 לחוק מס רכוש וקרן פיצויים (תיקון מס’ 21), התשמ”ט1989- (תשמ”ט, 7) קובע: תחולתו של סעיף 40 החל בשנת המס 1989; התיאום לפי סעיף 40(ב) לחוק העיקרי ייעשה לראשונה לגבי שנת המס 1990.

5 סעיף 1 לחוק מס רכוש וקרן פיצויים (תיקון מס’ 22), התשנ”א1991- (ס”ח תשנ”א, 119) קובע:

(א) בסעיפים 2(א)(1) ו33-(א) לחוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ”א1961- (להלן – החוק העיקרי), לגבי המס שבעל קרקע חייב בו לשנת המס 1991, יראו כאילו במקום “31 בינואר” בא “28 בפברואר”.

(ב) נגבה מאדם תשלום של הפרשי הצמדה וריבית שהיה חייב בהם אילולי הוראת סעיף קטן (א), יוחזר לו התשלום כאילו היה מס ששולם ביתר כאמור בסעיף 56 לחוק העיקרי.

6 סעיף 2 לצו המסים (שינוי שיעור ריבית) (תיקון), התשנ”ד1993- (ק”ת תשנ”ד, 2) קובע תחילת תיקון הגדרת “הפרשי הצמדה וריבית” שבסעיף 1 לחוק ביום 15.6.93.

7 סעיף קטן 1(3) לחוק מס רכוש וקרן פיצויים (תיקון מס’ 25), התשנ”ה1995- (ס”ח תשנ”ה, 90) קובע לגבי סעיף 1:

“(3) בהגדרת “חקלאי” בפסקה (3), שבהגדרת “הכנסה”, בשנות המס 1995 ו1996-, יראו כאילו המלה “חייבת” מחוקה.”

8 סעיף 3 לחוק מס רכוש וקרן פיצויים (תיקון מס’ 25), התשנ”ה1994- (ס”ח תשנ”ה, 90) (להלן – החוק המתקן) קובע כי סעיפים 1 ו13-(א) שתוקנו לפי החוק המתקן, תחילתם בשנת המס 1995.

9 סעיף 7  לחוק מס רכוש וקרן פיצויים (תיקון מס’ 26), התשנ”ו1996- (ס”ח תשנ”ו, 314) קובע לגבי סעיפים: 1, 11, 12, 13, 13א ו13-ב לחוק העיקרי:

“7.  תחולה

(א)  תחולתו של חוק זה לגבי שומות מס רכוש לשנת המס 1996 ואילך.

(ב)  על אף הוראות סעיף קטן (א) –

(1)  תחולתו של סעיף 1(2), (החלפת פסקה (2) בהגדרת “קרקע” בסעיף 1 לחוק העיקרי) לגבי חייב במס שנעשה לבעל קרקע ביום תחילתו של חוק זה;

(2)  תחולתם של סעיפים 2 ו3-, (תיקון סעיפים 11 ו12- לחוק העיקרי) לגבי שומות מס רכוש לשנת המס 1997 ואילך;

(3)  תחולתו של סעיף 6, (תיקון סעיף 26(ב) לחוק העיקרי) גם לגבי השגות שהוגשו לפני תחילתו של חוק זה, אולם יראו אותן כאילו הוגשו ביום התחילה.”

10 סעיף 15(ג) לחוק מס שבח מקרקעין (תיקון מס’ 45), התשנ”ט1999- (ס”ח תשנ”ט, 133) קובע לגבי סעיפים 2א(א) ו3-:

15.  תחילה, תחולה והוראות מעבר

(ג)  סעיף 3 לחוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ”א1961-, כנוסחו ערב תחילתו של חוק זה, יחול על מס רכוש לשנות המס הקודמות ליום התחילה.”

[slideshow_deploy id=’644′]

משכנתא אופטימלית  |  בדיקת פוליסות  | החזרי מס לשכירים | איתור כספים

חישוב פיצויים |  מחשבון שכר  | מילון הביטוח | אתר הפנסיה האובייקטיבי

ביטוח חיים למשכנתא – הצעת מחיר מנצחת בטלפון